הנטייה הרווחת לחלק את הכלכלה הישראלית לשתי ישויות מקבילות שאינן מתכתבות זו עם זו - תעשיית היי-טק מתקדמת מצד אחד ותעשייה מסורתית מיושנת מצד שני - כבר פחות ופחות משקפת את המציאות בשטח. הסיבה לטשטוש הגבולות נובעת מכך שחלק ממפעלי התעשייה המסורתית מטמיעים תהליכים דיגיטליים ורכיבים טכנולוגיים מתקדמים, במטרה להפוך את תהליך הייצור למדויק ויעיל יותר ולייצר מוצרים תחרותיים יותר לשוק העולמי. בכך הן מיישמות את מה שמכונה "מהפיכת התעשייה החכמה", או "המהפכה התעשייתית הרביעית" (INDUSTRY 4.0). ביטוי לכך אפשר לראות גם בכמות ומגוון החברות הישראליות המציעות פתרונות בתחום, קרנות הון-סיכון ומרכזי האצה (אקסלרציה).
לאמץ טכנולוגיות חדשניות
מהפכת התעשייה החכמה נמצאת כיום בעיצומה בעולם הרחב. מומחים בתחום מעריכים, כי מי שלא יטמיע תהליכים דיגיטליים במפעלים לא ישרוד, שכן אימוץ שיטות ייצור מתקדמות מאפשר את הגברת היעילות, הקטנת עלויות, הגדלת התפוקה והגברת הייצור ההמוני, ובשורה התחתונה - הגדלת ההכנסות והרווחיות. שם המשחק הוא אופטימיזציה של תהליכי תפעול, כלומר, הגדלת ניצולת ותפוקה במפעלים ללא בזבוז משאבים. בנוסף, ולא פחות חשוב מכך, התעשייה החכמה נותנת מענה להתחממות הגלובלית ומשבר האקלים - אולי האתגר החמור ביותר עימו מתמודדת האנושות כיום.
הקורונה רק חיזקה תהליך זה. מפעלים הבינו, כי עליהם לאמץ טכנולוגיות חדשניות, במטרה להבטיח לעצמם גמישות תפעולית כדי להגיב במהירות למצבי משבר, בדגש על אספקה של מוצרי מזון, פארמה, מסכות פנים, ציוד לבית וכדומה. ואכן, מפעלי תעשייה בעולם משלבים כיום טכנולוגיות חדשות בתהליכי הייצור, כולל אינטרנט של הדברים (IoT), מחשוב ענן, בינה מלאכותית ולמידת מכונה לאורך כל שרשרת הייצור. מפעלים מצטיידים כיום בחיישנים מתקדמים כדי לאסוף ולנתח נתונים לצורך קבלת החלטות מושכלות יותר.
לנבא מראש תקלות במכונות
כאן נכנסת ישראל לתמונה. בישראל פועלות כיום כ-120 חברות המתמחות בייצור מתקדם ומספקות שלל פתרונות בתת-תחומים שונים, כמו חיזוי תקלות בפסי ייצור, מיטיגציה של תקלות, אבטחת סייבר של מפעלים עם מכשירים מקושרים, רובוטיקה, מדפסות תלת-מימד ועוד. חברות אלו נהנות מאמון המשקיעים ובחמש השנים האחרונות הושקע בהן סכום מצטבר של כ-2.5 מיליארד דולר.
הטכנולוגיות הישראליות מיועדות לשמור על עקביות תפעולית, להגדיל את התפוקה, לשפר את היעילות ולהפחית עלויות. למשל, היכולת לנבא מראש תקלות במכונות היא קריטית להבטחת רציפות הייצור ומניעת עיכובים באספקה. צריך לזכור שכל שיבוש או תקלה בפס הייצור משמעותם הסופית היא לא רק אובדן הכנסה, אלא גם אובדן אמון של הלקוחות שלא קיבלו מוצר תקין במועד שנקבע. זאת ועוד, מפעלי תעשייה מטמיעים כיום טכנולוגיות שמאפשרות זיהוי תקלות באופן מיידי, ולא בשלבים מאוחרים יותר כאשר עבודות התיקון יקרות יותר.
כנס וירטואלי בינ"ל בנושא ייצור מתקדם
אך למרות ההילה שאופפת את ההיי-טק הישראלי בעולם, עדיין קיים צורך לחשוף באופן רחב יותר את יכולותיו בתחום התעשייה החכמה וזאת בקרב מנהלי מפעלים, יועצי רכש וציוד, מנהלי תפעול ומנהלי חדשנות במפעלים. על רקע זה קיים השנה מכון היצוא, בשיתוף עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, כנס וירטואלי בין-לאומי בנושא ייצור מתקדם, שבו הציגו 25 חברות ישראליות פתרונות במגוון תתי-התחומים הרלוונטיים למפעל והארגון החכם. החודש גם הציגו תשע חברות בביתן לאומי בתערוכת HANNOVER MESSE בגרמניה.
מדינות היעד המרכזיות אליהן מכוונות החברות הישראליות את מאמציהן הן: סין, טייוואן, קוריאה, יפן, תאילנד, הודו, פולין, גרמניה, איטליה, ארה"ב, מקסיקו וברזיל. מגוון התעשיות להן החברות הישראליות מציעות שירותים הוא רחב: מתעשיית הרכב, דרך התעשיות הביטחוניות, הכימיקלים והרפואה ועד תעשיית מוצרי הצריכה.
אם בתחומים כמו סייבר, רפואה דיגיטלית וטכנולוגיות לרכב, שמה של ישראל מוכר וידוע, בתחום הייצור המתקדם יש עוד מה לעשות. לכן, חשיפה והצגה של היכולות הישראליות בתחום זה, שחלקן הוטמעו כבר בתעשייה המקומית, יכולים להדגים את היכולות של הסטראט-אפים בתחום ולסייע להם לפרוץ דרך לשווקים בחו"ל.
הכותבת היא מנהלת ענף ייצור מתקדם וענף רכב ותחבורה חכמה במכון היצוא
