במהלך כנס בגרמניה בו לקח חלק ניר בר דוד, מנכ"ל החברה הכלכלית של המועצה האזורית בני שמעון, הזדמנה לו שיחה עם קולגה מחו"ל. "איך זה שדווקא אתם, עם המוח היהודי, לא מצאתם פתרון מקיף לנושא האשפה האורגנית?", תהה הקולגה. לבר דוד לא הייתה תשובה. הוא עצמו שואל שאלות כאלו מתוקף תפקידו כמנכ"ל פארק דודאים למחזור וחינוך סביבתי בנגב. יום-יום הוא רואה כיצד ערמות הפסולת המגיעות לפארק ממוינות וממוחזרות במידת האפשר, אך ברור לו שאין זה מספיק. ברור לו שאת האשפה של כולנו אפשר לנצל בצורה טובה הרבה יותר.
"עומדים בפנינו אתגרים רבים, כשהמטרה היא לפעול לפי עקרונות הכלכלה המעגלית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהנחיות האירופאיות", הוא אומר. "אנחנו רוצים למחזר את כל מה שניתן ועושים כמיטב יכולתנו בכך עם פלסטיק, ברזל, אלומיניום, קרטון, נייר ופסולת אורגנית. הבעיה שבישראל הרגולציה לא יוזמת, אלא נגררת – וזה מקשה עלינו. ישנה שורה של סוגיות בתחום האשפה שאנו מחפשים עבורן פתרונות".
למשל?
"למשל תשטיפים, 'המיץ של הזבל'. זה לא סתם ביטוי. זה משהו קיים וצריך להבין מה עושים איתו. בעולם ישנם פתרונות שונים לכך, אך הם פחות מקובלים על הרגולציה כאן. בנושא פסולת הפלסטיק למיניה, השוק מתחיל להתעורר, בעיקר בגלל עלויות הפלסטיק הגבוהות וההנחיות האירופאיות. הפסולת האורגנית שהזכרתי היא סוגיה אסטרטגית ואנחנו מתכוונים לארגן האקתון בכדי לנסות למצוא לה פתרון. באופן כללי, אנחנו תמיד מחפשים רעיונות חדשים, מפעלים ועוד גורמים בתעשייה שירצו לקבל את התוצרים שלנו וידעו מה לעשות איתם. גופים שיובילו איתנו את מהפכת המחזור. למשל, במקום שאשלח פסולת קרטון לחו"ל באוניות - יהיה לה שימוש בשרשרת האספקה הישראלית".
מפעל עתיר טכנולוגיה
אתר דודאים ממוקם כחמישה ק"מ צפונית-מערבית לבאר-שבע. הוא הוקם ב-1988 ושודרג ב-1998 והותאם לסטנדרטים עדכניים יותר. האתר מנוהל על-ידי החברה הכלכלית בני שמעון ונמצא בבעלות המועצה האזורית בני שמעון וחברת נגב אקולוגיה. דודאים משרת את כל מחוז הדרום - "מקו אשדוד עד מצפה רמון", כהגדרתו של בר דוד. בכל יום מגיעות לפארק מאות משאיות המובילות כ-6,000 טון פסולת מסוגים שונים: פסולת מעורבת, פסולת בניין, פסולת גושית יבשה, גזם ועוד. הפסולת מגיעה מכל מקור אפשרי - מפח האשפה הביתי של כולנו עד פסולת ממפעלים תעשייתיים.
לפני כשנה התווסף לאתר מפעל מיון ומחזור המתפרס על פני 6.5 דונם. המפעל עתיר הטכנולוגיה והאמצעים מבצע הפרדה ברמה גבוהה של סוגי פסולת וממיין אותה למתקנים שונים המאפשרים מחזור ושימוש חוזר. השאיפה היא להוריד כך בצורה דרסטית את הצורך בהטמנה, לצמצם משמעותית את הפגיעה בסביבה ולבצע מחזור מקסימלי של האשפה בכל יישובי הדרום.
"מפעל המיון מצליח למיין 40% מהפסולת לטובת מחזור, לעומת 15% אחוזים למחזור טרום עידן מפעל המיון. זו קפיצת מדרגה משמעותית ביותר", אומר בר דוד ומוסיף: "עד סוף העשור המטרה שלנו היא למחזר כ-80% מסך הפסולת הנכנסת לאתר ולהפוך אותה לחומרי גלם שיחזרו לתעשייה".
קומפוסט איכותי לחקלאות
בדודאים לוקחים את הפסולת ומטפלים בה עד הסוף. חלק הולך לקומפוסט והשאר למפעלי המשך, המייצרים ממנה חומר גלם. "קומפוסט הוא המקום אליו הולכת רוב הפסולת האורגנית. אנחנו היחידים בארץ שמבצעים את התהליך הזה, שמספק קומפוסט איכותי לחקלאות מטעים, כרמים, נוי ופרדסים. אפשר לפזר קומפוסט בשדות פלחה למיניהם כחיטה ותירס - וזה עובד מעולה. אנחנו מייצרים כ-400 טון קומפוסט ביום ומשווקים אותה ללקוחות קבועים".
אז נראה שאתם דווקא מצליחים לעשות שימוש יעיל בפסולת אורגנית.
"הכנת הקומפוסט היא עניין מאתגר מאוד, מכיוון שאין בארץ הפרדה במקור. כמעט כל הפסולת מגיעה לפח הרגיל. אז אנחנו כן ממיינים את מה שמגיע אלינו ומוציאים ממנו את המקסימום - אך זה כרוך בקושי רב. היום, לצערנו, אין פתרון אחר לפסולת אורגנית בארץ - למרות שבעולם יש, וגם כאן האשמה היא ברגולציה. את שאר הפסולת, שאינה ראויה למיון ומחזור, אנו מטמינים וכך לפחות חוסכים זיהום סביבתי רב. עם זאת, אנחנו שואבים מהמטמנה את הגז שנוצר בה וממנו מייצרים חשמל לשני קיבוצים באזור – ולמפעל המיון".
מקום שמשווע למתקני המשך
באתר דודאים מצליחים למחזר כ-98% מפסולת הבניין. פסולת הגזם הולכת ברובה לקיצוץ ו-90% ממנה ממוחזרים ומשמשים לכיסויים ופתרונות אחרים. "זה חסר תקדים", קובע בר דוד, שכל הזמן מחפש עוד פתרונות לשימוש בחומר, במקום להטמין. "אני קורא לכל מי שיכול לעזור בזה - מהתעשייה ועד האקדמיה - לקחת חלק במאמץ".
כיצד?
"אנחנו פונים לתעשייה ואומרים לה: אם תרתמו זה יהיה ה'סיליקון וואלי' של כל נושא המחזור בישראל. כבר כיום כמעט כל המפעל שלנו הוא כחול-לבן, כ-95% ממנו מבוסס על פיתוחים ישראלים ואין סיבה שזה לא ימשיך לצמוח. מפעלים שהיום מחפשים את השלב הבא, ומבינים שהכלכלה המעגלית תתחיל לקרום עור וגידים, צריכים גם להבין ש'דודאים' זה מקום טוב להתחיל בו. זה מקום שמשווע למתקני המשך. יש לנו פה כמויות אדירות של פלסטיק מסוגים שונים - בואו לקחת אותו ולעשות איתו משהו, הכינו ממנו חומר גלם למוצרים שלכם. יש לנו פה המון עץ לסוגיו, ישנה פסולת ברזל, ויש בהם פוטנציאל כלכלי למחזור. אנחנו מחפשים פתרונות בתחום גריטת פאנלים סולאריים שיוצאים מהמחזור ולנצל סוללות אופניים חשמליים ומכוניות חשמליות שמסיימות את תוקפן. אנחנו יודעים, למשל, להפריד טקסטיל. אבל מה עושים איתו? איפה הגוף שייקח אותו מכאן וינצל אותו? אנחנו יודעים גם להפריד חיתולים. יש מה לעשות איתם? מכיוון שכרגע אין - אנחנו מטמינים, וחבל.
"אם הקריאה שלי תגיע ליזמים, למהנדסים, לאנשי מדע, אקדמיה ותעשייה והם יבואו אלינו עם רעיונות - הם ימצאו גוף שלהוט לשמוע ולקדם. אנחנו גם יודעים לסייע במחקר ופיתוח, לתת שירותי מעבדה, פתרונות טיהור שפכים, בדיקות קרקע ואוויר, טיפול בחומרים מסוכנים ושירות לחקלאים. בכוחנו לספק את כל המארג הדרוש כדי להתפתח ולגדול. התעשייה תמצא אצלנו גוף רתום לעשייה, שמסתכל קדימה, חושב על הצרכים והאתגרים ושואף לרתום את כולם כדי למצוא ולאמץ פתרונות חדשניים שיובילו את מהפכת המחזור בישראל".
בשיתוף פארק דודאים למחזור וחינוך סביבתי בנגב
