חברות רבות, בעיקר גדולות, מתמודדות עם הצורך לקדם ולעודד חדשנות בארגון. בעידן בו סטארט-אפים צעירים ודינאמיים הם יצרני חדשנות מובהקים, מתקשים ארגונים גדולים לעיתים לייצר חדשנות פנימית. כדי להבטיח חדשנות צריך להעניק מרחב עצמאות לעובדים, לעודד לקיחת סיכונים ולחבר בין עובדים מדיסציפלינות שונות - הכול לצורך חשיבה פורצת דרך, יוזמות חדשנות ומענה לאתגרים פנימיים וחיצוניים.
בתעשייה האווירית הבינו כבר לפני כמה שנים את מורכבות האתגר שכרוך ב-חדשנות ונקטו ביוזמה רב-ממדית לקידום ועידוד החדשנות, שבמרכזה הקמת מרכז החדשנות של החברה. מרכז זה מהווה בית למהנדסים ולעובדים המגלים כישורי יזמות, כאשר הרעיון המארגן הוא לעודד אותם לייצר חדשנות אורגנית, שתשתלב בפיתוח מוצרי העתיד של החברה.
מרכז החדשנות פועל בשיתוף עם האקסלרטור (מאיץ) הבין-לאומי Starburst, המתמחה בעולמות התעופה והחלל. המרכז מתמקד באתגרים טכנולוגיים של הנבטות תוכניות פיתוח בשלב ה- Pre-Seed, בשיתופי פעולה עם חברות הזנק וארגונים גדולים ובמתודולוגיות חדשנות פתוחה לעידוד גיוון טכנולוגי ויזמות.
במרכז החדשנות מופעל מודל ייחודי של התעשייה האווירית, במתכונת של חדשנות היברידית בו עובדות קבוצות של מהנדסי החברה בשיתוף עם חברות הזנק - שנבחרו לתוכנית בתהליך סדור, בשיתוף מנהלי החדשנות בחטיבות ובהובלת סמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. כתוצאה מכך, מפתח מרכז החדשנות מוצרים וטכנולוגיות, שיכולים להשתלב בחזון האסטרטגי של החברה.
ציר נוסף בו מקדמת התעשייה האווירית את תחום החדשנות הוא קידום שיתופי פעולה עם האקדמיה. התעשייה האווירית מעניקה מלגות לסטודנטים ומספקת מימון מלא לתוכניות מצוינות לתואר שני במקצועות ההנדסה בטכניון, וכן משתפת פעולה עם האקדמיה במחקרים יישומיים בתחומים כמו חלל ומחשוב קוונטי. לכך צריך להוסיף הקמת מעבדות תואמות עם הטכניון ואוניברסיטת אריאל. במקביל, מושקע מאמץ לגייס סטארט-אפים למרכז החדשנות, תוך רתימתם לפרויקטים משותפים. הדבר נעשה על בסיס סקאוטינג מקיף שנערך בזירה בחיפוש אחר טכנולוגיות משבשות. בפרויקטים אלה משולבים גם גורמי ביטחון ואקדמיה והמארג כולו מאפשר הנבטה והבשלה של אבות-טיפוס, לצד ביצוע הוכחת היתכנות בדרך לייצור מוצרים חדשניים.
החיבור עם האקדמיה והסטארט-אפים מאפשר לתעשייה האווירית לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולהכיר את הטכנולוגיות המפציעות והמשבשות, שכן בנוסף לפיתוחים חדשניים שכבר מתקיימים בחברה, פניה הם גם לעתיד.
"מרכז החדשנות עומד בליבת האסטרטגיה שלנו", מצהיר סמנכ"ל טכנולוגיות, חדשנות ומו"פ (CTO) בחברה, תא"ל (מיל.) איתן אשל. "הוא מאפשר לנו לקדם מצוינות הנדסית-טכנולוגית, שהיא הכרחית כדי לעמוד בתחרות העולמית, לפתח חדשנות אורגנית ולנהל את המו"פ לטובת פיתוח יישומים עתידיים. למעשה, על בסיס אקו-סיסטם החדשנות שקיים בישראל, המייצר הצלחות רבות, בנינו מודל דומה למדי, המשלב בין חשיפה לסטארט-אפים חיצוניים לבין ניהול מו"פ בשיתוף עם האקדמיה".
ואילו תוצאות הניב המרכז עד כה?
"מאז נפתח מרכז החדשנות ב-2020 הוא הניב 40 פרויקטים, ש-60% מהם זכו להצלחה מלאה והשתלבו בחטיבות ובמוצרים. זהו שיעור הצלחה מדהים. כדי להגן על הטכנולוגיות החדשות רשמנו שמונה פטנטים. מידי מחזור אנו קולטים בין ארבעה לשמונה מיזמים, לאחר הפצת קול קורא וביצוע סינון מדוקדק. זהו תהליך מרתק".
מה אתם מחפשים?
"רעיונות 'משוגעים' שישתלבו באסטרטגיה שלנו. יש כמובן קריטריונים מוגדרים, אבל העקרון הוא לאתר יזמים ועובדים שחושבים מחוץ לקופסה, סליחה על הקלישאה, אבל זה מחדד את ההבנה. לגבי סטארט-אפיסטים, אנחנו מחפשים חבר'ה צעירים ומצוינים, במטרה לשלב איתם כוחות בדרך לפיתוח מוצרים בחזית הטכנולוגיה, כאלה שיפתיעו את השוק. אנו פתוחים לרעיונות חדשים ומעוררי מחשבה ולא פוסלים שום רעיון לפני שאנו בוחנים אותו היטב. בסוף, הרצון שלנו הוא להיות חברה פורצת דרך בתחומה. אנו בעיקר שמים דגש על תחומים כמו סייבר, תוכנה, AI, קוונטיקה, ביוטק ועוד".
יצירת אקלים של חדשנות
תא"ל (מיל.) אשל (60) הוא יוצא חיל האוויר ומפא"ת, שצבר ניסיון עשיר במחקר ובפיתוח במערכת הביטחון. בתפקידו האחרון שימש כראש מו"פ במפא"ת, תפקיד בו היה אחראי על המו"פ והקשר עם סטארט-אפים, לרבות הקשר עם התעשיות הביטחוניות, המקומיות והבינ"ל, במטרה לפתח את הדור הבא של מערכות הנשק הישראליות. בעבר שימש גם כסמנכ"ל באלביט. הוא מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו בעל תואר שני ומחזיק בתואר שני נוסף במנהל עסקים עם התמחות בטכנולוגיה.
דיברת על מרכזי החדשנות וחשיבותם. ספר על תהליך החדשנות, ובעיקר כיצד אתם מעודדים את העובדים לייצר חדשנות?
"אחת הדרכים לתמרץ עובדים לייצר חדשנות היא באמצעות תגמול עבור רישום פטנטים. החברה שלנו מחזיקה כיום 2,500 פטנטים שבאמצעותם גם העובדים זוכים לתמלוגים. החברה רושמת עשרות פטנטים מידי שנה והיא מהמובילות בארץ בתחום זה. הדבר החשוב הוא יצירת אקלים של חדשנות. אנו מייצרים אווירה שמאפשרת חופש לפעול, כאשר העובדים מצידם שותפים לחוויית יצירה יוצאת דופן".
מה לגבי שיתוף הפעולה עם סטארט-אפים. מה האינטרס שלהם לשתף אתכם פעולה?
"סטארט-אפים רוצים לפרוץ קדימה ואנחנו מיישמים מנגנון שמאפשר להם לפעול ללא מגבלות. למעשה, הם נהנים מכל העולמות - תשתיות, נגישות למעבדות וגיבוי, בגישה מאוד פתוחה, במיקום נוח במרכז תל-אביב, בחלל היי-טקיסטי ומזמין.
"צריך לציין עוד דבר - חברות הזנק המתקבלות לתוכנית נהנות משיתוף ידע עם מיטב המומחים הטכנולוגיים ומליווי טכנולוגי-עסקי ולצידם תוכנית העשרה עסקית-ארגונית. בנוסף, החברות נחשפות לפעילות השיווקית הענפה של התעשייה האווירית וללקוחות החברה ברחבי העולם. יתרון נוסף הוא תהליך ההאצה הייחודי שלנו. הייחודיות בתהליך שמתקיים במרכז החדשנות טמונה במודל העבודה של חברת ההזנק, שנעשה במתכונת של אקסלרטור (מאיץ) המאפשר נתיב הוכחת יכולת בתוך 13 שבועות.
"חשוב להבין את המאמץ שאנו משקיעים בחברות סטארט-אפ. הוא מבוסס על ההבנה שלנו שטכנולוגיות נולדות היום גם בחברות קטנות ובינוניות ולגמרי בעולם האזרחי. חסמי הכניסה הוסרו משמעותית, יש לא מעט סטארט-אפים עם פריצות דרך ופתרונות טכנולוגיים, שלעיתים דווקא בארגונים הגדולים לא מגיעים אליהם. בתור חברה שצריכה לספק, ובעיקר לייצא, פתרונות ללקוחות בעולמות הצבא והביטחון, אנחנו חייבים להיות מודעים וחשופים לכך ולהישאר תמיד עם היד על הדופק".
מערכות אוטונומיות לטנק העתידי של צה"ל
אחד הפיתוחים היותר מעניינים שנולדו באקו-סיסטם החדשנות של התעשייה האווירית הוא מערכת אותלו (OTHELLO-P) - מערכת לגילוי ירי נק"ל המבוססת על היתוך יכולות אקוסטיות ואלקטרו-אופטיות באמצעות בינה מלאכותית. המערכת מאכנת, מסווגת ומתריעה לכוחות בזמן אמת מפני גילוי עוין מנשקים שונים: נק"ל, צלפים, ו-RPG באופן שמאפשר סגירת מעגל אש מהירת ומדויקת. כמו כן, היא נותנת מענה מבצעי גם בשטח בנוי.
"המערכת נולדה כתוצאה מצורך מבצעי של צה"ל לאחר מספר מקרים שהסתיימו בצורה טראגית, שבהם כוחותינו התקשו בגילוי מקורות ירי", מספר אשל. "אז הועלה במרכז החדשנות הרעיון לעשות שימוש באמצעים אקוסטיים והוא בא ממהנדסי החברה שהגיעו מעולמות היבשה. הרעיון היה לשלב יכולות אקוסטיות ואלקטרו-אופטיות במערכות לגילוי ירי ובכך לדייק את זיהוי וסיווג המטרות. בהמשך הפיתוח שיתפנו גם חברה חיצונית. יש התעניינות עצומה בעולם במערכת ובעקבות ההצלחה הקמנו יחידה מיוחדת שתמשיך לפתח מוצרים כמו אותלו".
מערכת OTHELLO-P, מבהיר תא"ל (מיל.) אשל, מותאמת למגוון רחב של כלים יבשתיים בתנועה, כולל רכבי שטח, רק"ם, רכבי קרב חי"ר, פלטפורמות בלתי מאוישות ואוטונומיות. גרסה נוספת של המערכת ניתנת לנשיאה על בסיס גב חייל ופריסה בשטח, לשימוש חיל הרגלים והכוחות המיוחדים. היא תתווסף למערכות המודעות המצבית של אלתא, הכוללות מגוון רחב של מכ"מים וסנסורים, ומדייקת את היכולת לזהות ולפגוע במטרות בשטח. מערכות אלו משלבות יכולות טכנולוגיות מתקדמות המאפשרות לפלטפורמות לאחר זיהוי המטרה, להפעיל אמצעי הגנה אקטיביים ופסיביים.
פיתוח נוסף שמרכז החדשנות יכול להתגאות בו הוא של מערכות אוטונומיות ובינה מלאכותית ל"כרמל" - כלי הרכב המשוריין העתידי לכוחות היבשה בצה"ל - בין שיהיה טנק או רק"מ. מיזם זה עתיד לאפשר לכוחות הלוחמים לתכנן משימות באמצעות AI ושילובן ביכולות אוטונומיות.
פרויקט אחר שצמח מתוך מרכז החדשנות הוא מערכת לניטור פעילות לוויינים בחלל, בעלת יכולות לחיזוי תקלות ותיקון מרחוק. "במהלך הזמן יש ירידה בביצועי הלוויינים המרחפים וכדי לשמר את היכולות שלהם לאורך זמן ולשמר את כישרותם המבצעית, צריך כל הזמן לנטר אותם ובמידת הצורך לבצע תיקונים", מסביר אשל. "במערכת הזאת באות לידי ביטוי גם היכולת הרב-תחומית של החברה ולצידה המומחיות בתחום הלוויינות".
יכולת תכנון ופיתוח למגוון יישומים, צבאיים ואזרחיים
התעשייה האווירית עומדת בחוד החנית הטכנולוגית בתחומי הביטחון, התעופה המודיעין והחלל ומעסיקה כיום כ-16,000 עובדים, רובם טכנולוגיים. החברה נחשבת לעתירת חדשנות טכנולוגית בכל תחומי עבודתה ובכל הדיסציפלינות שהיא אמונה על פיתוחן ויישומן - בין אם מדובר במערכות אוויר, יבשה, ים או חלל. התעשייה האווירית הינה חלוצה עולמית בעולם בתחום ההגנה האווירית ומספקת פתרונות אסטרטגיים מהטווח הקצר ועד הטווח הארוך. ברמה האסטרטגית, התעשייה האווירית מפתחת את שכבת ההגנה העליונה של מדינת ישראל - מערכת חץ 2,3 - ובאחרונה הוחל בפיתוח מיירט חץ 4. בתחום זה יש להזכיר את מערכת ברק על כלל נגזרותיה - מערכת הגנה אווירית ואקטיבית מהמתקדמות מסוגה בעולם המוכחת מבצעית - שנותנת מענה למגוון רחב של איומים יבשתיים, ימיים ואוויריים.
בהיות התעשייה האווירית בית החלל של מדינת ישראל, היא פיתחה ויצרה את כלל לווייני התצפית, שנמצאים בשימוש המערכת הביטחונית, וכן לווייני תקשורת. הוא הדין לגבי מערכות ל"א ומכ"מ - יבשתי או אווירי.
חטיבת תעופה של התעשייה האווירית, מאגדת תחתיה את כלל הפעילות במטוסים מאוישים: תחזוקה (MRO), מטוסי מנהלים, הסבת מטוסי נוסעים למטען, מכלולים ומבנים תעופתיים, השבחות כלי טיס ועוד. כשברשותה ידע וניסיון מצטברים בתחום התעופה לאורך כמעט 70 שנות קיומה, ניצבת החטיבה בקו אחד עם החברות המובילות בעולם התעופה. בין לקוחותיה נמנות החברות הגדולות בעולם, ובהן אמזון, DHL, לוקהיד מרטין, בואינג, גאלף סטרים ועוד.
התעשייה האווירית הינה חלוצה עולמית גם בעולם בתחום המל"טים, עם כמעט 50 שנות ניסיון בתחום, ויכולות מלאות בכל גדלי המל"טים - מהקטן ביותר ועד לגדול ביותר. בין המל"טים המבצעיים פיתחה החברה את ה"הרון", שצבר מוניטין מבצעי עשיר ומוצלח בשירות חיל האוויר הישראלי, הגרמני ובקרב צבאות נוספים ברחבי העולם.
הפעילות הרחבה הזאת מתבצעת באמצעות החטיבות השונות של החברה, ובהן חטיבת אלתא, בית המודיעין והמכ"ם של ישראל, שמפתחת מערכות פורצות דרך ואסטרטגיות, כגון מטוסי משימה, מערכי סייבר לאומיים, מערכות רובוטיות ואוטונומיות יבשתיות, הגנה מפני רחפנים, מערכות הגנת מולדת ועוד חטיבת טילים וחלל המובילה את נושאי הלווינות, הטילים, ההגנה האווירית והחלל. החטיבה האזרחית, שמובילה את פעילות התעופה, וחטיבת כלי טייס צבאיים, שמפתחת כטב"מים לשימושים מבצעיים.
"ייחודה של התעשייה האווירית בא לידי ביטוי הן ביכולת התכנון והפיתוח למגוון יישומים, צבאיים ואזרחיים, הן במגוון הרחב של מוצריה, הן ביכולת לזהות מנועי צמיחה - תקשורת, מכ"ם, לוויינים - והן בסנכרון הפנימי בתוכה: בין ההנהלה, בראשות המנכ"ל, לבין ראשי החטיבות, ובינם לבין המערכות התומכות בתחומי השיווק והאסטרטגיה", קובע אשל.
מהו היקף המכירות וכיצד הן נחלקות בין יצוא לצריכה מקומית?
"בשנה שעברה, שהייתה שנת שיא, מכרנו מוצרים ושירותים בהיקף של 4.5 מיליארד דולרים. למרות הקורונה המשכנו לצמוח. 80% מהמוצרים והמערכות מיועדים לייצוא".
הסברה הרווחת היא שבעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה יגדלו תקציבי הביטחון, במיוחד באירופה. האם תושפעו מכך?
"המלחמה כבר משפיעה עלינו. למשל, בגידול בביקושים למערכות הגנה אוויריות. התעשייה האווירית רואה בביטחון ישראל כערך ראשון במעלה, ופועלת לילות כימים על מנת לפתח פתרונות מתאימים לאתגרים בשדה הקרב. האירופאים מגלים יותר ויותר את היכולות שלנו ומזהים שהן עונות על הצרכים העכשוויים והעתידיים שלהם, במיוחד בכל מה שקשור למערכות הגנה ותקיפה, מערכות ל"א ומכ"מים. גם יכולות ההגנה הימיות שלנו זוכות להתעניינות באירופה, בעקבות גידול האיומים במימד הימי. מערכת ברק 8, למשל, היא מערכת שלמה ומבצעית, שיכולה לתת מענה מבצעי מעולה.
"אנחנו גם שומרים על דומיננטיות גבוהה בכנסים ובתערוכות, כולל השתתפות בפאנלים והרצאות, שהם חלק מאותם כנסים בין-לאומיים. לאחרונה השתתפנו בכנס אירוספייס גדול באבו-דאבי, Global Aerospace summit, שם גם הרצתי, ואנו משתתפים בכל הכנסים הגדולים והתערוכות בתחומים הצבאיים והאזרחיים, כמו Eurosatory - תערוכת היבשה הגדולה באירופה, שהתקיימה בפריז ושם חשפנו את האותלו, או התערוכה הביטחונית ILA שמתקיימת בברלין. ביולי נשתתף בתערוכת פארנבורו באנגליה - הסלון האווירי הבריטי".
היתרון היחסי של ישראל בייצוא הביטחוני נשען, בין היתר, על העובדה שהמערכות שאתם והחברות האחרות מייצאים נהנות מהניסיון המבצעי של צה"ל. עד כמה אתם מחוברים כיום לשטח הצה"לי?
"חד-משמעת מחוברים. החיבור שלנו לצרכים המבצעיים של צה"ל הוא עמוק וכולל מארג שלם של קשרים, לרבות עם יחידות השדה. אנחנו חשופים לגמרי לתובנות שעולות מהשטח וזה כמובן משפיע על עיצוב המערכות שאנו מפתחים. האקו-סיסטם שלנו ומערך המודיעין העסקי ניזונים גם מצה"ל מתוך הבנת האתגרים של שדה הקרב העתידי".
לעמוד בחזית הטכנולוגיה
אשל יודע לספר שמרכז החדשנות של החברה זוכה להתעניינות רבה בעולם. "יש אלינו פניות מעמיתים בהודו ובארה"ב, שרוצים לשכפל את מרכז החדשנות ולהקים דבר דומה אצלם", הוא מציין. "אין לי ספק שהדבר יוליך גם לשיתופי פעולה עימם".
מה החזון? לאן החברה ממשיכה מכאן בכל הנוגע לחדשנות?
"התעשייה האווירית הינה חברה מוטת פיתוח טכנולוגיות חדשניות בכלל תחומי פעילותה: תעופה, לוויינות, טילאות, מודיעין, סייבר, מל"טים, רובוטיקה ועוד. למעשה, החדשנות מוטמעת בתרבות הארגונית של החברה והיא משקיעה מדי שנה מאות מיליוני דולרים במחקר ובפיתוח טכנולוגיות חדשניות. אנחנו נמשיך בכך גם בעתיד ונשאף לפתח במרכז החדשנות יכולות טכנולוגיות חדשות ומתקדמות, אשר ישולבו בפרויקטים קיימים ועתידיים של החברה.
"מרכז החדשנות מעודד להערכתי את הגיוון הטכנולוגי, היזמות הפנים-ארגונית ושיתוף פעולה בין החטיבות השונות יחד עם חברות הזנק. זהו מתכון מוצלח שאנו נדבוק בו. בשנתיים האחרונות פותחו מיזמים בתחומי הרובוטיקה, האוטונומיה, הבינה המלאכותית, החלל והלוויינות, חלקם בשיתוף פעולה עם חברות הזנק חיצוניות, ושולבו בקווים העסקיים של החברה. המטרה שלנו היא להמשיך לעמוד בחזית הטכנולוגיה ולספק לעובדי החברה מגוון דרכים ייחודיות שיקדמו ויתמכו בפיתוחים, שיביאו לצמיחה ולפיתוח חוסננו הטכנולוגי.
"במקביל, נפעל להרחבת שיתוף הפעולה הן עם האקדמיה והן עם התעשייה וגורמים נוספים במערכת הביטחון כדי לבסס את מעמדנו כיצרני חדשנות ופתרונות לשדה הקרב העתידי.
"אם אני מסתכל על זה בצורה לאומית וציונית, וכמובן בלי ציניות, אזי כל שיתוף פעולה שלנו עם סטארט-אפ שפועל כאן מקדם אותנו, אותו ואת הביטחון והחוסן הלאומי", מסכם אשל. "חשוב לזכור שאנחנו פועלים בישראל ורואים בביטחון שלה ערך ראשון במעלה".
שותפה לקונסורציום הבינ"ל Starburst Aerospace בלוס אנג'לס
עבור התעשייה האווירית, הפעילות המשותפת עם אקסלרטורים מובילים בארץ ובעולם היא כבר חלק מהדנ"א הארגוני. מהנדסי החברה משמשים כמנטורים לסטארט-אפים בתוכניות ההאצה, מגיעים להצגות התוצרים כשופטים וכחברי פאנל ומקבלים פניות לשמש כחונכים או הצעות לשיתופי פעולה סביב טכנולוגיות רלוונטיות.
גולת הכותרת בפעילותה של החברה בתחום היא הקונסורציום הבין-לאומי Starburst Aerospace שבלוס אנג'לס, בו משמשת החברה Corporate Partner. היא שותפה פעילה באקסלרטור בתחום ה-New Space של Techstars Starburst, יחד עם נאס"א, חיל האוויר האמריקאי, תאגיד לוקהיד-מרטין, Maxar ו-SAIC. התעשייה האווירית היא גורם מוביל באיתור ובבחירת הסטארט-אפים לתוכנית ההאצה, והיא גם כתובת ראשונה למימוש הפוטנציאל ולעבודה משותפת לאחר התוכנית. על פי רוב, נשלחים נציגי החברה לקליפורניה כדי לקחת חלק מרכזי בהובלת האקסלרטור ובחניכת המשתתפים.
"כל מאיץ שהתעשייה האווירית שותפה בו, משתתפיו נחשפים אליה גם כלקוחה פוטנציאלית", מציין אשל. "לא אחת, השידוך הזה אכן נמשך גם בתום האקסלרטור. כך היה כשסטארט-אפ אירופאי, שהשתתף בתוכנית ההאצה בלוס אנג'לס, המשיך עם התעשייה האווירית הלאה, לפיתוח משותף של MVP עבור העולם הביטחוני במרכז החדשנות שלנו".
יתרון נוסף בראיית החברה טמון בעבודה לצד ענקיות התעופה ויצרניות המטוסים הגדולות בעולם, אשר נציגיהן משמשים כמנטורים במקביל לנציגיה שלה. "אנחנו רואים מה מעניין חברות כמו בואינג, איירבוס ולוקהיד, כיצד הן מדרגות את הסטארט-אפים ואיך הן עובדות איתם", אומר אשל. "זה אף פעם לא מזיק, ובדרך כלל מדובר גם בתהליך מרתק כשלעצמו".
בשיתוף התעשייה האווירית
