חיפוש

טכנולוגיות העתיד

1001010110 קוד לא סופי: התעוררותה של בינה מלאכותית בזמני משבר

ארז בוגנים, מנכ"ל חברת סינאל הבורסאית: "המגזר העסקי הפנים לאחר הקורונה כי גם כאשר יש ביקוש לביצועים גבוהים, מדודים ויעילים – אשר חלקם כבר מבוצעים בחלק מהחברות ומהארגונים באמצעות בינה מלאכותית, הרי שאין תחליף לנקודות מגע אנושיות בתהליכים משמעותיים כאלו. הפעולה המשמעותית באבן הדרך תעשה בידי בן אדם אנושי". על החבל הדק שבין בינה מלאכותית לעבודה היברידית, קיימות ומשמעות!

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
יובל גמליאל, בשיתוף סינאל
תוכן שיווקי

"מומחים מעריכים כי "בזכות" משבר הקורונה העולמי תגיע פריצת הדרך של הבינה המלאכותית: מצד אחד מערכות מחשב יבצעו מטלות סיזיפיות וחסרות משמעות עבור בני האדם אך מצד שני הן ימכרו לנו יותר מוצרים בעזרת איסוף וניתוח מידע עלינו", כך לדברי ארז בוגנים, מנכ"ל חברת סינאל (Synel), מקבוצות המחשוב הארגוני הגדולות בישראל ומובילה עולמית במתן פתרונות ניהול פעילות העובד בארגון.

ארז בוגנים, מנכל חברת סינאל
ארז בוגנים, מנכל חברת סינאל
ארז בוגנים, מנכל חברת סינאל צילום: חיים טראגן
ארז בוגנים, מנכל חברת סינאלצילום: חיים טראגן

לדברי בוגנים, "אנו חיים בעידן של טשטוש גבולות בין העולמות הפיזיים, הדיגיטליים והביולוגיים. הטשטוש הזה הואץ בשל מגיפת הקורונה העולמית וזה טבעי שכולם התחילו לשנות מסלול ולדבר יותר על בינה מלאכותית, על פערים חברתיים, חיי קהילה, עבודה היברידית, שימור עובדים, חזון, משמעות ודיוק. אנו בסינאל עצרנו לרגע, וסקרנו את התהליכים והשינויים שקורים כתוצאה מהמשבר ולאחר מכן יישמנו תובנות אלו, בפתרונות שאנו מספקים ללקוחותינו בשווקים השונים, ככלים אשר יעזרו להם לקבל נתונים בזמן אמת בכדי להתייעל ולהפיק את המרב מכמות האנרגיה המושקעת על ידי עובדי הארגון".

מה קורה בעצם כשיש משבר?
"בזמן של משבר קורים מספר דברים. אחדים מהם קשורים לתחושה של אובדן שליטה והם אלו שלרוב מקבלים את מלוא תשומת הלב אצל רוב האנשים. הדברים האחרים הקשורים לתחושה של התפכחות לקראת דבר גדול יותר. הראייה הצרה לטווח הקצר, מתרחבת כמו אישון שצופה בחושך, ובזמן שחשוך כל הגבולות מטושטשים למשך זמן מה עד שהעין מתרגלת".

סינאל מספקת פתרונות מעטפת לחברות וארגונים עסקיים. אלו כוללים בין היתר את ניהול מחזור חיי העובד בארגון, עיבוד שכר וניהול נוכחות העובד בארגון לצד ניהול בטיחות ומערכי אבטחה של המבקרים בארגון. החברה מפעילה כמו כן את SYNEL OXBRIDGE - מוסד לימודים מפוקח על ידי לשכת רואי חשבון בישראל ומשרד התמ"ת המסמיך חשבי שכר בכיר ועורך השתלמויות שנתיות. בנוסף, החברה מחזיקה בחברת הבת דורסל הציבורית המשמשת כזרוע הנדל"ן של החברה, ומתמקדת בנדל"ן מסחרי מניב בארץ ובאנגליה.

הבינה המלאכותית תשנה את העולם מן היסוד

לדברי ארז בוגנים "אנו יכולים לראות מספר שינויים שצוברים תאוצה כיום בעולם העסקים כתוצאה מהמשבר הנוכחי". "ראשית, הבינה המלאכותית (AI) לדעתי תשפיע על חיינו מהפרט אל עולם העסקים יותר מהאינטרנט. שינוי עיקרי נוסף נוגע לעולם התעסוקה. בעתיד הקרוב ייווצרו מקצועות חדשים שלא נראו כמותם אשר יאפשרו לבני האדם יותר חופש, משמעות וגם זמן פנוי מבלי לשלם חשבון יקר לבעל הבית. בעוד שיעילות ותפוקה חשובים מאוד לעסקים ולכלכלה בכלל, חשוב לא פחות לשפר את איכות החיים של כל האנושות בצורה משמעותית".

"אנו חיים בעידן של טרנספורמציה דיגיטלית ואימוץ כלים וטכנולוגיות חדשניות. אלו משביחים את המודלים העסקיים הקיימים ומניעים אופטימיזציה בתהליכים הגלומים בהפעלתם. אם ניקח לדוגמא את תחום ביקורת הפנים בארגונים הרי שמדובר על עבודה אינטנסיבית שדורשת ריכוז רב, וניתן להאציל את אותן המשימות לביצוע על ידי מכונות. למעשה, מחקרים רבים מראים תוצאות חיוביות באימוץ כלי בינה מלאכותית, והשימוש ב-AI במודלים עסקיים פותח דלתות ליצירת ערך בארגונים השואפים ליעילות ולרווחה של העובדים".

אבל בכל זאת יש את הפחד להיות ראשונים ורואים בשטח שיש עדיין המון חברות שלא מוכנות לעשות את הצעד לטרנספורמציה הזאת

"הסתירה הזו אכן קיימת בשוק וניתן להסיק ממנה שחייבים להבין קודם כל מהם סוגי העבודות אותן ניתן להעביר בכלל לאוטומציה של AI ולהציג את הבעיות הטכנולוגיות והמשאבים הנדרשים לכך. כך למשל, רובוטים אוטונומיים שימושיים במיוחד להחלפת עובדים אנושיים המבצעים משימות מלוכלכות כמו למשל משימות ריתוך ובכך למנוע חשיפה של עובדים לתנאים מסוכנים ולהפחית שחיקה ופגיעה בבריאות. משימות רבות יבוצעו בעתיד הלא רחוק וכבר כיום על ידי רובוטים בהרבה מגזרים, כגון חקלאות, בנייה, תחבורה, בריאות, כיבוי אש ושירותי ניקיון".

לתפיסתו של בוגנים חברות צריכות להיות במצב המאזן טכנולוגיה, ארגון ומשאבי אנוש אם הן רוצות להיות בשוק גם מחר. "קיים צורך הולך וגובר בניהול שלושת גורמי המפתח הללו בצורה מדוקדקת, בהשגת רווחים בשל פרודוקטיביות מוגברת המתבטאים באיכות המוצרים והשירותים שלה וכתוצאה מכך בשביעות הרצון של לקוחותיה, עובדיה, בעליה ובעלי המניות שלה", הוא מסביר. "אנחנו לא יכולים לשכוח שהתרבות והערכים הפנימיים של חברות שנבנו לאורך שנים לא תמיד גמישים מספיק כדי להתאים לדפוס חדש של חשיבה והתנהגות בזמן קצר מאוד. הטרנספורמציה הדיגיטלית כבר כאן. אין ספק שזה תהליך שיקח זמן, כאשר במהלך הדרך החברות והארגונים יתאימו את עצמם לשינוי".

הטרנספורמציה הזאת, חיובית ככל שתהיה, תפגע בראש ובראשונה בסקטורים החלשים בחברה שיוחלפו על ידי רובוטים, איך ניתן למנוע את הפגיעה הזו?
"אני מאמין שפערי המיומנויות הגבוהים בין העובדים הישראלים יצטמצמו לפערים קטנים יותר ומרבית החברות יוכלו לפעול להקניית המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה לכל מי שמוכן ללמוד אותן באמצעות מערכי הכשרה מקצועיים נרחבים. הבינה המלאכותית תאפשר בעצם לצעירים ללמוד ברוגע בזכות תוכניות מענקים ותגמולים. יגדל כאן דור חדש, "לא לחוץ", שיכול להגשים את עצמו ולהתמקד בייעוד שלו, וכל זאת בנטרול הפערים הגיאו - חברתיים המאפיינים כל חברה".

מדברים כיום המון על האיזון בין עבודה לחיים אישיים, כיצד הבינה המלאכותית תשנה את מרקם היחסים הזה?
"יצא לי להסתכל על המון אנשים שמסיימים משמרת במקום העבודה ותמיד, לפחות עד עכשיו, הם נראו לי תשושים קצת או שדעתם מוסחת. העבודה שלהם במקום העבודה הסתיימה והם עכשיו לקראת המשמרת השנייה שלהם – הקן המשפחתי. 8 שעות בממוצע מתקזזים למען מקום העבודה ורמת הריכוז כבר אינה כפי שהייתה מקודם וכך רווחת העובדים נפגעת עוד ועוד לאיטה".

"אז נכון שיש גם את השיטה של הפרילנסרים שעובדים לא פחות קשה אך נהנים גם מסוג של גמישות בשעות העבודה, אבל זה לא מתאים לכל בן אדם. וככה הגלגל מסתובב ומסתובב. וכאן מגיעה הבינה המלאכותית שהיא השיטה החדשה המזכירה את הגמישות של הפרילנסרים במכפלה של לפחות פי 100".

"השינוי שהיא תיצור הוא אדיר. עסקים ידאגו לרווחת העובדים ויהפכו למשמרת אחת משמעותית יותר עבור האנשים, העסקים והמשפחה. השכר השעתי שלא השתנה כבר במשך מאות שנים יצטרך להשתנות והשיטה תעבור לשכר לפי מספר בקשות או מטלות, בדומה למה שקורה בחלק מהשירותים בענף התקשורת והשרתים. שרת מקבל "בקשה" והיא מתומחרת במחיר בר השגה לכל אחד בשוק. נוכל לתת לבינה המלאכותית ללמוד יום עבודה של עובד במקום העבודה ולנתח את כמות המשימות והמטלות היומית, להתחשב בשכר השעתי וליצור מודל תשלום חדש. צפויות להגיח לאור רגולציות שכר מתקדמות ומותאמות יותר פר עובד שאינן בהכרח מבוססות זמן אלא תפוקה ויצירתיות".

"לא יהיה תלוש שכר המתייחס לזמן העבודה. חיי היום יום יהיו חופשיים יותר. התלוש יתייחס לפרמטרים אחרים של יצירתיות ותפוקה אל מול איכות, ואנשים יצטרכו לדעת יותר לנהל את הזמן. תפוקה גבוהה יותר תוביל לשכר גבוה יותר, לזמן פנוי יותר לבלות עם המשפחה. למעשה, כל הנושא הזה של בינה מלאכותית הוא הכי רחוק מלהיות מלאכותי. אני מאמין, שהוא מיועד לעזור למעסיקים ולעובדים להתייעל, לנשום ולהיות אנושיים עוד יותר מלפני המהפך הזה – אז זה לא כל כך מלאכותי. בזמן שהמחיר עבור החופש גדל, אין סיבה שלא נדבר על תפוקה מקסימלית בזמן קצר. המחיר יקטן. כולנו נהיה בחופש וכך כל אחד יעשה דברים רבים יותר בעלי משמעות".

בזכות בינה מלאכותית: התפוצצות אוכלוסין OUT חינוך לחירות IN

לבסוף, האם לתפיסתך הבינה המלאכותית יכולה לשנות גם את המאזן הקודר שבין גידול האוכלוסייה המהיר לעומת התחדשותם האיטית של משאבי הטבע?

"אני מאמין שהבינה המלאכותית יכולה להתערב וליצור תהליכים מדודים, מתוכננים ויעילים יותר. במדינות רבות בעולם נעשים מאמצים להוריד את שיעור הילודה בכדי לחסוך במשאבים אבל אולי חינוך לחירות יכול לעשות אימפקט גדול יותר? למה יש בזבוז של משאבים, למה הטבח לא נותן את המנות שלא צולחתו יפה מספיק לזוג שהזמין אותם ומעדיף לזרוק אותה לפח? עסקים מבזבזים כיום המון בגלל חוסר יעילות ואנשים מבזבזים המון בגלל חוסר שלווה. הבינה מלאכותית מטפלת בדיוק בזה".

"שילוב של בינה מלאכותית ישפר את העולם ואת ההון האנושי ויאפשר לכל אדם בינה, חכמה ודעת. אם ישנן חברות שראשיהן חסרים באומץ ותושייה, הן יכולות להמתין וללמוד מחברות אחרות שכבר עושות את השינוי. לא בטוח שכולן יצליחו אבל אם תיפגשו אנשים מחייכים ושמחים – דעו שהם עובדים בחברה שהצליחה לעשות את השינוי ולהטמיע במערכותיה את הבינה המלאכותית".

חושבים שהמאמר תרם לכם, ליצירת קשר

בשיתוף סינאל

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    ישראלים שנתקעו בקפריסין מתכוננים לעלות לשיט חילוץ בנמל לימסול, במהלך מבצע "עם כלביא" בשנה שעברה

    רגב רצתה להחזיר ישראלים באונייה מקפריסין, וגילתה ש"הצוות פרו־פלסטיני"

    יפעת ראובן
    מצר הורמוז באיראן, תמונה אווירית מדצמבר 2023

    המלחמה מאיימת להמיט משבר גלובלי על הכלכלה העולמית

    ניו יורק טיימס
    כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי עם ג'רום פאואל, יו"ר הפד, 2019

    בעקבות המלחמה עם איראן: הסיכון שמרעיד את השווקים ברחבי העולם

    דפנה מאור
    IRAN-CRISIS/

    המלצה יוצאת דופן, באמצע הלילה, רגע לפני המתקפה: לקנות דולר, למכור שקל

    איתן אבריאל
    הר יונה נוף הגליל

    "הם קובעים פה את המחירים. באים לקבלנים וקונים 100 דירות בבת אחת"

    טלי חרותי-סובר
    015960

    רק 70 איש ייהנו מ-100 מיליון שקל: העסקה שקורעת את עמק חפר