אם אתם שוכבים לישון ולא מצליחים להירדם, מתעוררים כמה פעמים באמצע הלילה או משכימים מוקדם מידי בבוקר, אם תופעות אלה גורמות לכם לתשישות ועייפות במהלך היום, כנראה שאתם סובלים מנדודי שינה (אינסומניה).
בעולם כבר הגדירו את התופעה כמגיפה שמאיימת על איכות החיים, על התפקוד ועל הבריאות של כשליש מהאוכלוסייה. גם בישראל הנתונים דומים.
"אנשים שמרגישים עייפות במהלך היום למרות שהם ישנים בלילה צריכים להיבדק במעבדת שינה כדי להבין האם הם סובלים מבעיה רפואית במהלך השינה כמו דום נשימה. לעומת זאת, נדודי שינה אפשר לאבחן על-ידי שיחה עם מומחה שינה", מסביר ד"ר מיכה גרוס, מומחה להפרעות שינה ויועץ שינה של חברת סוויס סיסטם.
לדבריו, נדודי שינה נגרמים מסיבות רבות ומגוונות וכדי לאבחן את מקור הבעיה ולהתאים את הטיפול צריך לחקור את היסטוריית השינה של המטופל ולנסות להבין מהם הגורמים שהובילו לנדודי השינה.
"בשלב הראשון צריך לבדוק האם המטופל סובל ממחלות רקע ואם כן אילו תרופות הוא נוטל ומתי. לעיתים, תרופות מסוימות יכולות לגרום לעוררות וצריך לשנות את זמן הנטילה שלהן במשך היום", הוא מסביר ומוסיף שלאחר מכן צריך לשלוח את המטופל לערוך בדיקות דם מאחר ויש בעיות בריאותיות שאפשר לראות בבדיקת הדם כמו חוסר איזון בתפקוד בלוטת התריס, בעיה שעשויה לגרום לנדודי שינה.
אצל נשים גם הנושא ההורמונאלי חשוב - "יש נשים שהפרעת השינה מתרחשת בזמן המחזור החודשי או בגיל המעבר", הוא אומר.
להרגיע את החרדה
אחרי שהרופא שלל את הגורמים הללו הוא צריך להבין האם המטופל סובל מנדודי שינה בשל מצב רגשי - "דיכאון או מחלות פסיכיאטריות אחרות עשויות להיות מלוות בהפרעות שינה, אבל יש עוד סיבות רגשיות רבות אחרות שיכולות להשפיע על השינה שלנו. לדוגמה, לא פעם אנשים מפתחים פחד סביב היכולת להירדם וההשלכות של מחסור בשעות שינה על הבריאות. הפחד מייצר עוררות.
כדי להתמודד עם הבעיה אנשים מסגלים לעצמם שיטות לא נכונות כמו להיכנס בשעה מוקדמת למיטה ולשכב במשך שעות, מה שמגביר את החרדה ואת העוררות. במקרים כאלה צריך ללמד שיטות הרפיה שמסייעות להרגיע את החרדה ולשפר את השינה", מסביר ד"ר גרוס.
"חרדה יכולה לנבוע ממגוון סיבות נוספות. ראשית צריך להבין ממה האדם חושש ומתי זה התחיל. לפעמים החרדה מתעוררת בעקבות חשש מטיפול רפואי עתידי או בגלל עניינים לא פתורים בעבודה או בזוגיות שהובילו לנדודי שינה וגם אחרי שהבעיה נפתרה המטופל ממשיך לסבול מנדודי השינה. בעזרת טיפול התנהגותי ניתן לפתור את בעיית השינה שנוצרה.
לדברי ד"ר גרוס, יש עוד מגוון גורמים שיכולים להשפיע על השינה – הרגלים שקושרים לתזונה, לפעילות ספורטיבית ולסביבת השינה. כך למשל אור, ריחות לא נעימים, טמפרטורה לא מתאימה ומזרן לא נוח או מערכת שינה שאינה מתאימה למשתמש, יכולים לגרום לנדודי שינה ולהחמיר את התופעה. במקרים אלו צריך ללמד את המטופל "היגיינת שינה" – הכוונה לכל ההרגלים והשינויים בסדר היום ובסביבת השינה שנועדו להקל על השינה.
"בתקופת הקורונה והסגרים למשל כשהרבה אנשים לא עבדו, בעיית נדודי השינה התעצמה. אנשים איבדו את המחזור הטבעי של היום והלילה וחוו נדודי שינה. כשחזרו לשגרה, במקרים רבים, הבעיה נפתרה מעצמה".
כדי לאבחן טוב יותר נדודי שינה יש היום חידושים טכנולוגיים רבים המסייעים לבחון את איכות השינה שלנו. אחד החידושים הבולטים - מיטה חכמה היודעת להפיק דו"ח שינה בסיום מחזור השינה הכולל את מחזורי השינה, כמות התזוזות במהלך הלילה, מדדי נשימות דופק שינויי תנוחות ואף מבצעת תיקון תנוחת שינה בזמן נחירות עד להפסקת הנחירות.
במקביל, המיטה עורכת השוואת איכות שינה בין הימים השבועות ואף החודשים.
לסיום מסכם ד"ר גרוס יועץ השינה של סוויס סיסטם כי במרבית הבעיות של נדודי שינה אפשר לטפל בעזרת טיפול רגשי והתנהגותי וללא תרופות. "הטיפול הרגשי הוא נטול תופעות לוואי ויעיל לטווח ארוך. לצערי, קופות החולים אינן מממנות טיפול פסיכולוגי בנושא של נדודי שינה והמטופל יצטרך לשלם מכיסו עבור הטיפול. מצד שני, מדובר בהשקעה לטווח ארוך שיכולה לשפר גם את איכות החיים וגם את הבריאות".
