השנה החולפת, שהיתה כולה בסימן מגפת הקורונה, הותירה את אותותיה על המשק כולו והשלכותיה עוד צפויות להיות מורגשות גם שנים קדימה. אבל בעוד שישנם תחומים וענפים רבים שסבלו פגיעות משמעותיות - תחומים אחרים חזרו מהר יחסית לפעילות כמעט מלאה.
אחד התחומים האלו הוא תחום האבטחה האזרחית, שהמשיך בשנה החולפת להתפתח טכנולוגית, על אף הקשיים שיצרה המציאות החדשה. זאת ועוד, במציאות שבה ענפים רבים קיצצו משמעותית את מספר המועסקים, תחום האבטחה האזרחית אף סובל ממחסור בעובדים.
ענף האבטחה האזרחית כולל כ-200 חברות, המעסיקות כ-90,000 עובדים. חברות אלו מספקות שירותי אבטחה שונים למגוון רחב של גופים במשק הישראלי. במציאות הישראלית, המאופיינת בחוסר יציבות ביטחוני, לצד ריבוי מעשי שוד וגניבה ופריצות לבתים ומתקנים (שעל פי הערכות של גורמים בענף התגברו בשל המצב הכלכלי שיצרה המגפה, ע.ב.), חברות האבטחה האזרחיות מספקות מענה שלם ומקיף. המענה הביטחוני השוטף שחברות האבטחה האזרחיות מספקות מופעל בערים הגדולות, ביישובים, בנמלי הים, בנתב"ג, בקניונים, במאות חברות וגופים עסקיים וכן במגזר הציבורי, בין השאר במוסדות חינוך, בתי חולים ועוד, כמו גם בקרב לקוחות פרטיים. לצורך כך חברות האבטחה האזרחיות משתפות פעולה עם צה"ל והמשטרה תוך שהן מהוות גורם חשוב במניעת טרור ובמניעת פשיעה, ופועלות להשגת היעד המרכזי שהוא ביטחון האזרחים.
גיוס למלחמה בקורונה
פיני שיף, מנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל, המאגד כ-100 חברות אבטחה אזרחיות והנחשב לאחד המעסיקים הגדולים במשק כיום, אומר כי השנה החולפת היתה שנה שהתאפיינה בעיקר בדאגה. "הסגרים וההגבלות יצרו חוסר ודאות במשק כולו וגם בענף שלנו", הוא מציין. "מצד אחד, פעילויות האבטחה האזרחית במגוון גופים ציבוריים ופרטיים נמשכו כסדרן. אך מהצד השני, אירועים רבים וטיולים בוטלו, מוסדות פרטיים שונים נזקקו לפחות שירותי אבטחה וכך גם מוסדות החינוך, נתב"ג ואחרים".
למרות הפגיעה הזו, שיף מדגיש את חיוניותו של ענף האבטחה האזרחית למשק כולו. "המשטרה לא יכולה, עם כוח האדם שיש לה והמשימות המרובות עמן היא מתמודדת, לטפל גם בתחום האבטחה האזרחית במגזר הפרטי והציבורי".
וכך, לאורך השנה החולפת, אל מול ההאטה בפעילות של חלק מהחברות בענף, נרתמו חברות האבטחה האזרחיות גם למשימות שאינן בתחום הליבה שלהן. כך, לדוגמה, במקומות רבים נתבקשו מאבטחים למדוד את חום גופם של המבקרים במטרה לסייע במניעת התפשטות מגפת הקורונה. בשלב מאוחר יותר, עם תחילת מבצע החיסונים, בחלק מהמקומות התבקשו המאבטחים לבדוק האם המבקרים נושאים עמם את התעודות המראות כי התחסנו ולכן רשאים להיכנס. לצד משימות המבוצעות באמצעים מסורתיים, חברות האבטחה האזרחיות הפעילו יכולות טכנולוגיות מתקדמות לסיוע וטיפול בהיבטים נוספים הקשורים למיגור המגפה. כך למשל נעשה שימוש במערכות המאפשרות לנטר אחר טמפרטורת המקררים שהחזיקו במלאי החיסונים במוקדי החיסון, או שימוש במצלמות בעלות יכולות אנליטיות שסייעו בהגבלת גישת אנשים לא מורשים אל המקררים ומתן הרשאות מרחוק עבור גורמים מוסמכים בלבד.
"במהלך השנה האחרונה החלטנו לסייע למערך האזרחי ולא התעקשנו שעובדי האבטחה יעסקו רק בפעולות האבטחה הסטנדרטיות", אומר שיף, "חשבנו שהמאמץ הלאומי מצדיק את ההירתמות הזו".
אל מול השינויים שיצרה המגפה, לאורך השנה כולה נמשכה מגמה של התחזקות טכנולוגית. בשנים האחרונות הענף מאמץ טכנולוגיות מתקדמות המסייעות בפעילויות האבטחה השונות. טכנולוגיות אלו כוללות בינה מלאכותית (AI), למידת מכונה ו-Deep Learning שמשנות את פני הענף, ומשפרות את אמצעי השליטה והבקרה מרחוק. כך, מערכות מבוססות על הטכנולוגיות האלו כוללות מצלמות היכולות לזהות התקהלויות חשודות, או אנשים / חיות / גורמים מפריעים אחרים הנמצאים במקומות שבהם אסור להם להימצא. מצלמות אלו, כשהן מחוברות למערכות שליטה ובקרה, מוציאות באופן אוטומטי התראות ומאפשרות טיפול באירוע באופן מיידי. ההתקדמות הזו מאפשרת לחברות להציע פתרונות אבטחה ממוקדים יותר ויעילים יותר.
ענף עתיר רגולציה
ענף המיגון והאבטחה האזרחית מספק שירותי אבטחה של מאבטחים מקצועיים וחמושים (כיום ישנם כ-38 אלף כאלו בישראל, ע.ב.), לצד מאבטחים שאינם חמושים העוסקים בבידוק ביטחוני וביקורת. כמו כן, פועלות בענף חברות המספקות ציוד תומך לשירותי האבטחה הפיזיים כגון מצלמות, אמצעים לגילוי אמל"ח, אמצעי ניטור מתקדמים, מערכות שליטה ובקרה מתקדמות ואף שירותים משלימים כמו ייעוץ.
לאור התחומים הרגישים שבהם הוא עוסק, ענף האבטחה כפוף לרגולציה רבה. עו"ד דוד בכור, היועץ המשפטי של ארגון חברות האבטחה, והבעלים של משרד עורכי דין שלמה בכור ושות', מדגיש כי כל חברה שרוצה לספק שירותי אבטחה נדרשת לרישיון קבלן מטעם משרד העבודה והרווחה. "זהו הליך מורכב שבו החברה עוברת בדיקות רקע מקיפות ונדרשת להעמיד ערבויות כספיות. במקביל נדרשת החברה לקבל גם אישור של משרד המשפטים".
בנוסף לזאת, כל מאבטח חמוש חייב לעבור הכשרה מתאימה, והוא מפוקח ומבוקר על ידי חטיבת האבטחה במשטרה. חטיבה זו, מציין שיף, היא זו שאחראית על הצד המקצועי: היא זו הקובעת את הקריטריונים לגיוס מאבטחים, את סילבוס ההכשרה, והיא זו שמאשרת את מוסדות ההכשרה. אך עוד בטרם שמתחיל הקורס המקצועי, מציין עו"ד בכור, כל איש אבטחה עובר מסננת קפדנית של בדיקות - מבדק פסיכולוגי הכולל מבדק מסוכנות, רקע רפואי ורקע פלילי. "כל המאבטחים החמושים בחברות האבטחה האזרחיות עוברים הכשרה קפדנית ומבוקרים על ידי תקנות רגולטוריות מחמירות", מוסיף שיף, "לצד תהליך הסינון הראשוני הקפדני, המאבטחים מבוקרים כל הזמן על ידי הקב"טים, מפקחים מטעם חברת האבטחה, והגורמים הרלוונטיים במשטרה ובמשרד הפנים. הפיקוח הזה הכרחי לאור ההחלטה של שר הפנים לאפשר להם לשאת את הנשק בתום יום העבודה, ובכך להגדיל את כוח האבטחה במדינת ישראל".
לצד הרגולציה הזו, שמטרתה לדאוג כי רק מי שכשירים יוכלו לשאת נשק, מופעלת רגולציה רבה בענף המסדירה את כל תחום יחסי העבודה. "הארגון חתום מול ההסתדרות על מספר הסכמים שהותאמו לאורך השנים והסדירו את יחסי העבודה בענף", אומר עו"ד בכור, "בנוסף, ענף האבטחה וענף ההסעדה הם הענפים היחידים במשק הישראלי לגביהם יש חוק אחריות המזמין. החוק הזה הופך את מזמיני השירות למעשה לבודקי תנאי השכר של עובדי האבטחה. מקבלי השירות חייבים לוודא שהסכם ההתקשרות עם חברת האבטחה הוא כזה המאפשר לה לעמוד בתשלומים המגיעים לעובדיה".
המשמעות היא שמזמין שירות אינו יכול להתקשר עם חברת אבטחה בתשלום נמוך מדי שיפגע בזכויות העובדים, וחובה עליו לבצע בקרות שונות באמצעות בודקי שכר מוסמכים, באמצעותם הוא מוודא כי השכר המשולם לעובדים הוא תקין, וכי מופרשים להם כל התשלומים והזכויות המגיעים להם על פי חוק - פנסיה, קרנות השתלמות וכיוצא בזה.
"באמצעות החוק יצרנו מנגנוני בקרה פנימיים וחיצוניים המבטיחים שהתחרות העזה שיש בענף תהיה על טיב השירות והמקצועיות ולא על גבם של עובדי האבטחה", אומר עו"ד בכור. "המצב ההוא, בו מזמיני השירות כופפו את חברות האבטחה ואילצו אותן להתקשר בהתקשרויות במסגרתן העובדים נפגעים - נפסק. זה נעלם".
במסגרת ההסכמים השונים, חתם האיגוד באחרונה על הסכם חדש לשיפור נוסף בתנאי העובדים. האיגוד וההסתדרות חתמו על הסכם קיבוצי ענפי לפיו כלל העובדים בענף יקבלו שכר שינוע בין 10% לפחות מעל שכר המינימום, שהוא כיום 5,300 שקל, ועד 80% מעל שכר המינימום, לפי סוג ההכשרה שעבר כל עובד.
אך למרות השיפור בתנאי ההעסקה בשנים החולפות הענף ממשיך לסבול ממצוקת כוח אדם. "מצוקת כוח האדם היתה קיימת בענף האבטחה מאז ומעולם. ההיצע של המשרות בענף גבוה ממספר המועמדים", אומר עו"ד בכור, "הארגון מקדיש מאמצים לשיפור התדמית של חברות האבטחה, הכוללים גם שימת דגש על דברים שאנשים לא בהכרח יודעים - חברות אבטחה הן מקום עבודה יציב עם תנאי עבודה מצוינים, כמו קרן השתלמות לכל עובד, ועם יכולת להתקדם ברמה המקצועית והניהולית".
שיף מסכים כי המחסור בעובדים הוא אחד הקשיים המרכזיים עמם מתמודד הענף, ומעריך כי כיום חסרים בו אלפי עובדים. "החל"ת פגעה קשות במערך האבטחה. יש לא מעט אנשים שיושבים בבית, מקבלים כסף משירות התעסוקה ולא רוצים לבוא לעבוד. המנגנון הזה פגע קשות במערך הגיוס שלנו, אבל אני מעריך שזה ייפתר עם סיום התשלומים, גם אם לא באופן מלא".
