מאז ומעולם חייבה המציאות הביטחונית בישראל את קיומן של חברות אבטחה, שמירה ומיגון פרטיות, שצמחו במקביל להתפתחות כוח הביטחון הציבורי. כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת קמו ביישוב העברי חברות שמירה, שחלקן המשיכו להתקיים גם אחרי קום המדינה. מאז עשה ענף האבטחה כברת דרך ארוכה, כאשר מגזר האבטחה הפרטי נתפס כיום כמכפיל כוח במערך ביטחון הפנים.
מערך האבטחה הפרטי התרחב במהלך השנים הן כתוצאה מהתגברות אירועי הטרור שהובילו להידרדרות ביטחונית, הן מהגידול בעבירות רכוש (כ-50% מהעבירות המתרחשות מדי יום בישראל הן עבירות רכוש) והן מתהליכי ההפרטה במשק. אלה גרמו לכך שגם משימות ציבוריות, כמו אבטחת מוסדות חינוך ומתקני תשתית, נעשות כיום במיקור-חוץ על ידי גורמים פרטיים.
בד בבד עם ההפרטה של חלק מהפעילויות הממשלתיות, המציאות הביטחונית הישראלית, המאופיינת בחוסר יציבות, והתגברות האלימות בחברה הישראלית, יצרו ואקום שבו השתלבו חברות האבטחה בפעילות הביטחון השוטף בערים הגדולות וביישובים, בנמלים ובקניונים וכן באירועי תרבות וספורט המוניים. לצד אזרחים פרטיים שנעזרים בשירותי אבטחה, מוקד וסיור - חלקם על בסיס יישובי - לקוחות חברות האבטחה מקיפים כיום את כל המגזרים: משרדי ממשלה, מוסדות חינוך, מתקני מערכת הביטחון, מבני ציבור, גופי תשתית (חשמל, מים, גז), רכבת ישראל, מעברים יבשתיים, נמלי תעופה וים, בתי חולים, בתי מלון, רשתות קמעונאיות, מרכזי מסחר, מפעלים וגופים רבים אחרים.
לדברי פיני שיף, המשמש כמנכ"ל הארגון הארצי של חברות האבטחה בישראל, בארץ פועלות כיום כ-200 חברות אבטחה, מתוכן כ-100 חברות בארגון שהוא ממנכ"ל. חלק מהחברות מספקות גם שירותי ניקיון וחניונים ומתאימות את שירותי האבטחה הפרטיים ללקוחות השונים בהתאם לגודלם, לתחום פעילותם ולרמת המורכבות האבטחתית הנגזרת מכך. חברות לא מעטות הרחיבו את פעילותן גם לתחום ניהול פרויקטים, עם ליווי צמוד של הלקוחות, החל בשלבי תכנון וייעוץ, דרך שלבי הקמה וכלה בתפעול הפרויקט וניהולו.
ערך מוסף לארגון, למפעל או לבית העסק
לדברי שיף, עד להקמת הארגון ב-2006, רמת הרגולציה בענף לא היתה גבוהה. במקביל לפעילות האיגוד, לצד ההבנה שחלחלה במשטרה ובמשרד לביטחון פנים שמדובר בנושא קריטי בעל רגישויות עצומות והשלכות תעסוקתיות רחבות, החלה להתגבש רגולציה קפדנית מחייבת. נעשתה עבודת מטה והוקמו יחידות ייעודיות במשרדי הממשלה השונים (ביטחון פנים, עבודה ורווחה, משטרת ישראל). "כאשר חברות אבטחה פרטיות מאבטחות את מתקני התשתית הקריטית בישראל, כמו חשמל, כולם מבינים את החשיבות שטמונה בפיקוח עליהן", מבהיר שיף. "הפיקוח מיועד לטפל בשני נושאים מרכזיים: רמת השירות ורמת המקצועיות, שהם גם שני הנושאים המרכזיים שמשווקות החברות".
נכון להיום האבטחה הפרטית מוסדרת, מבוקרת ומפוקחת על ידי חטיבת האבטחה במשטרה, בראשות תנ"צ מוריס חן, הכוללת כ-300 שוטרים וקצינים במטה, במחוזות ובמרחבים של משטרת ישראל. החטיבה הגדירה באופן ברור את רמות ההכשרה הנדרשות לאנשי האבטחה ואת הפרופיל הראוי של המאבטח ועשתה סדר בענף. היא גם מפקחת על עשרות בתי הספר והמכללות שמכשירים את המאבטחים.
עם זאת גורמים בכירים בענף טוענים, כי הגופים המופקדים על הנחיית האבטחה בישראל (צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ וגופים נוספים) פועלים באופן חסֵר ובלתי מסונכרן. צוות היגוי שבו השתתפו בכירים בענף ובהם מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב (בדימוס) שלמה אהרונישקי, הכין נייר עבודה בנושא במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבו הועלתה הצעה להקים רשות ממלכתית לאבטחה, שתהיה מופקדת על הנחיית האבטחה בישראל ותשמש גורם בר-סמכא לעניין זה. לפי ההצעה, רשות זאת תרכז, תכוון ותנחה את פעילויות האבטחה הלאומיות, הממלכתיות והפרטיות בישראל.
בצד גיבוש נוהלי אבטחה ותנאי הסף, התבחינים וההכשרות למאבטחים, הצליח האיגוד גם להסדיר את תנאי ההעסקה בענף, שמקיף כיום, לפי אחת הערכות, 40,000 מאבטחים חמושים וקרוב ל-30,000 שאינם חמושים. הערכה אחרת מדברת על 110,000-90,000 מאבטחים ואנשי אבטחה הפועלים כיום בישראל ומועסקים על ידי חברות האבטחה השונות.
"לענף האבטחה בישראל יש כיום ממשק לאלפי גופים במשק, שמחויבים בהצבת אנשי אבטחה על פי חוק רישוי עסקים והחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ואזרחיים", מציין פיני שיף, ששימש בעברו כמנהל חטיבת הביטחון בנתב"ג וכסמנכ"ל רשות התעופה. “מעבר לצרכים האבטחתיים המיידיים, גופים רבים רואים באבטחה ערך מוסף לארגון, למפעל או לבית העסק. המשמעות היא שחברות האבטחה אחראיות על פעילות אדירה ומורכבת של איתור וגיוס מועמדים, הכשרתם, שמירת כשירותם המקצועית, טיפול בפרט ועוד.
"יתר על כן, על ציר הזמן הפכה האבטחה לעיסוק ולעבודה לכל דבר ועניין, כאשר עשרות אלפי אזרחים מכל רובדי החברה, העונים לתנאי הסף, התבחינים והקריטריונים המתאימים, מוצאים באבטחה פרנסה לביתם. מדובר במנעד רחב של מועסקים - מחיילים משוחררים וסטודנטים ועד פנסיונרים צעירים ומבוגרים ועולים חדשים", הוא מוסיף. "אני קורא לזה ‘כור ההיתוך של האבטחה‘. זה מחייב אותנו למאמץ מתמיד לשמור על יציבות תעסוקתית ולגבש הסכמים קיבוציים עם ההסתדרות. בין היתר, חתמנו על הסכם קיבוצי ב-2014 שהביא לשיפור משמעותי בתנאי העסקתם והכשרתם של העובדים, והעלאת שכר המינימום ב-2016 בכלל המשק תרמה אף היא לשיפור רווחתם של העובדים בענף".
"חברות האבטחה נתונות כיום לרגולציה הדוקה של המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, משרד העבודה והרווחה, משרד המשפטים וועדות הכנסת", מאשר עו"ד דוד בכור, היועץ המשפטי של ארגון חברות האבטחה בישראל. “העיסוק באבטחה במדינת ישראל מחייב הליכי רישוי מול הרשויות המוסמכות על מנת להבטיח את פעילות החברות באופן הגון, בנאמנות כלפי הלקוחות והעובדים, ברמה מקצועית נאותה ותוך שמירה על כבוד המקצוע. אך בכך אין די ואנו פועלים שחברות האבטחה ושירותי שמירה ישקיעו מאמץ מוגבר בבחירת המועסקים, בבחינת כישוריהם, בהכשרתם המקצועית, לרבות רענונים מקצועיים על פי הנחיות משטרת ישראל ובהבטחת מתן השירותים ברמה מקצועית גבוהה".
מחסור בכוח אדם
אחת הבעיות המרכזיות של חברות האבטחה היא מחסור בכוח אדם מיומן. להערכת פיני שיף, חסרים כיום כ-3,000 איש בענף, והיכולת לגייס כוח אדם איכותי הופכת קשה מיום ליום. הקושי נובע מהדימוי הנמוך של העיסוק ולאו דווקא מגובה השכר והתנאים שהשתפרו מאוד בשנים האחרונות. חברות האבטחה העלו את רף הדרישות, גם בגלל דרישות הרגולציה וגם בגלל המורכבות המקצועית הכרוכה כיום במתן שירותי אבטחה, במקביל לעלייה בדרישות הלקוחות, והדבר הגביר את הקושי לגייס כוח אדם העונה לדרישות החדשות.
“אין ספק שזו אחת הבעיות המרכזיות כיום בענף", מודה שיף. "הארגון והחברות הנמנות עמו עשו במהלך השנים האחרונות שינויים מרחיקי לכת בתנאי השכר והתעסוקה על מנת להגביר את אטרקטיביות הגיוס, אך קשה להתחרות בהיצע התפקידים וסוגי העבודה האחרים במשק. האבטחה נתפסת כעבודה המתבצעת בתנאים לא קלים, עם דימוי ותדמית שאינם ברובד הגבוה, עם צורך לשמור על כשירות מבצעית, ולפיכך קיים קושי בגיוס מועמדים, למרות השיפור המשמעותי ברמות השכר".
שיף מציין, כי בימים אלה הארגון מצוי במגעים מתקדמים עם גורמי צה"ל על מנת לשווק את האבטחה כמקצוע לחייליים משוחררים ולחיילים שמשובצים במקצועות המאפשרים להם לעבוד באזרחות במהלך שירותם. במקביל פועל הארגון עם ההסתדרות על מנת לשפר עוד את תנאי השירות, כמקובל בארגונים גדולים שבהם העובד נהנה מזכויות סוציאליות משופרות, כדוגמת קרן רווחה והנחות רכישה ברשתות קמעונאיות.
כמו כן הארגון עתיד לצאת בפעולות הסברה במטרה לשפר את הדימוי והתדמית של העוסקים בתפקידי האבטחה השונים. “ענף האבטחה אינו מפלט למחוסרי עבודה ולבעלי השכלה נמוכה. עלינו לשנות את תפקידי האבטחה כמקומות עבודה מסודרים ולהקפיד על כיבוד מלא של תנאי העסקתם. כך נשמור על תדמית חיובית של הענף ונבטיח יכולת גיוס של כוח אדם מתאים".
עם זאת שיף מדגיש שאין פתרונות פלא וכי על מנהלי חברות האבטחה, כמעסיקים ישירים, מוטלת משימה חשובה בשימור כוח האדם, בהגברת תחושת ההשתייכות של העובד לחברה, בדאגה לרווחתו במקום עבודתו, בכיבוד מלא של זכויותיו ובמתן תחושה של חשיבות התפקיד.
האם הטכנולוגיה תחליף את הגורם האנושי?
לצד ממד ההון האנושי, חברות האבטחה מפתחות מאוד את הממד הטכנולוגי. רוב החברות הגדולות בענף מציעות כיום - לצד שירותי אבטחה פיזית, מוקד וסיור - גם שורה ארוכה של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים לביצוע וניהול משימות אבטחה וביטחון: מערכות שליטה ובקרה מתוחכמות, עם עמדות מוקדן חכמות, הפעלת רחפנים, התקנת מערכות גדר ומערכות אזעקה חכמות, הצבת מצלמות אבטחה מתקדמות בעלות יכולות אנליטיות, שמאפשרות ניתוח חכם של התמונה בעזרת אלגוריתם מובנה, התקנת מערכות זיהוי של תנועות חריגות וחשודים, מתן פתרונות ניהול וידאו מקצה לקצה, עם יכולת אנליטיקה ובינה מלאכותית, כולל אנליטיקה לזיהוי אדם וכלי רכב, ומערכות בקרת כניסה המאפשרות ניהול מבוקר של כניסה למבנים ומתקנים, עם קוראי קרבה, קוראים ביומטריים וקוראים לזיהוי פנים. מדובר במגוון רחב של פתרונות בתחום האבטחה, השמירה וההגנה ההיקפית, תוך אינטגרציה בין מערכות מתקדמות של התרעה, שליטה ובקרה.
העשור האחרון שינה את הדרך שבה פועלות החברות, מבהיר גורם בכיר בענף. אם בעבר תפקידן היה מסתכם באיתור, בהכשרה ובניהול כוח האדם המתאים לדרישות הלקוח או האתר, הרי כיום שילוב טכנולוגיות אבטחה מתקדמות - שהפך ברוב המקרים כבר לסטנדרט שבלעדיו אי אפשר להפעיל את מערך האבטחה - מחייב אותן להיות מעודכנות טכנולוגית ולהגדיל מאוד את ההשקעה ברכש ובציוד מתוחכם.
אז לאן הולך הענף? לדברי פיני שיף, אנו מצויים במשק ששירותי האבטחה הינם חלק בלתי נפרד ממנו ולא נראה כי הדבר עתיד להשתנות בקרוב. גופים רבים מחויבים בהצבת מאבטחים על פי חוק, או רואים באבטחה אמצעי יעיל להגנה על אדם ורכוש במציאות הישראלית היומיומית, המחייבת מניעת פעילות עבריינית ופח"עית, תוך שמירה על הסדר הציבורי.
“בהיותו מוצב במרחב הציבורי ובאלפי גופים במגזר הציבורי והפרטי, מערך האבטחה האזרחי הולך ותופס את מקומו כ'כוח השלישי' לצד הצבא והמשטרה ופועל כגוף הרתעה, מניעה ותגובה", הוא אומר.
עם זאת, שיף מעריך כי הטכנולוגיה היא גורם משמעותי מאוד שעתיד להשפיע על ביצועי האבטחה. “פיתוחים טכנולוגיים שהותאמו לבעיות האבטחה משולבים כיום במתקנים רבים ואין ספק כי מדובר במגמה שתלך ותתעצם. הלקוחות יעדיפו השקעה חד-פעמית בשילוב אמצעי זיהוי והתרעה בממד הדיגיטלי בכל מקום שבו אפשר להחליף את הגורם האנושי בפתרון טכנולוגי".
