חיפוש

ממדע לתעשייה // ממחקר למוצר

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
shutterstock
shutterstock
shutterstock
shutterstock

קוראות וקוראים יקרים,

רבים מכם תוהים, בצדק, אם זהו הזמן הנכון לפרסם מגזין בענייני תעשייה, כימיה ומצוינות מדעית, בימים סוערים אלה, כאשר תשומת הלב, הפרטית והלאומית, נטרפת על ידי רצף אירועים בלתי נתפס. לדעתנו, זהו הזמן הנכון מכמה סיבות.

פרופ' אהוד קינן | צילום: יח"צ
פרופ' אהוד קינן | צילום: יח"צ
פרופ' אהוד קינן | צילום: קרן וולף
פרופ' אהוד קינן | צילום: קרן וולף

ראשית, כימיה במדינת ישראל איננה עוד אחד מתחומי המדע והטכנולוגיה, אלא אחד משני התחומים החשובים ביותר, שלהם משמעויות כלכליות מרחיקות לכת לחוסנה ולעצם קיומה של מדינת ישראל. מדעי המחשב וכימיה הן שני תחומי מדע שבהם התברכה מדינת ישראל, ובהם ממוקמת ישראל במיקום גבוה מעל הממוצע העולמי. אין זה מקרה שכל ששת המדענים הישראלים שזכו בפרס נובל, לכולם הוענק הפרס בכימיה: אברם הרשקו, אהרון צ׳חנובר, דן שכטמן, עדה יונת, מיכאל לויט ואריה וורשל. אין זה מקרה ששני נשיאי המדינה שהיו גם מדענים, היו פרופסורים לכימיה: חיים וייצמן ואפרים קציר. גם בעת מלחמה, חשוב לזכור את העובדות הללו.

שנית, קוראים רבים משוועים לחזור לשגרה ולשפיות, לפחות באופן חלקי. אנחנו מזהים צמא לתכנים המפיגים מעט את הרצף המעיק של חדשות ודווחים מהחזית הצבאית, הכלכלית, הפוליטית והבין-לאומית, שלא לדבר על מועקת הצרות פרטיות. כאשר נחשולי הפסימיות מאיימים לשבש את החוסן האישי, חשוב לזכור את הצדדים האופטימיים במדינה ואת הסיבות הרבות להמשך קיומה ולשגשוגה של מדינת ישראל.

שלישית, בנוסף לעידוד שאנו שואבים מהישגים צבאיים ומעדויות ללכידות חברתית, חשוב להתרשם מהישגים חשובים לא פחות, למרות שאינם מגיעים לעמודים הראשיים. חוסנה של קהיליית הכימאים ומהנדסי הכימיה במדינת ישראל מעידה על עוצמתה של מדינת ישראל, ויש בכך תרומה אדירה לתחושת הסולידריות והסיפוק. במישרין או בעקיפין, כל אזרחי המדינה שותפים להישגים המדעיים והטכנולוגיים של התעשייה הכימית והחינוך לכימיה במדינה.

כמו מדעי הכימיה, גם התעשייה הכימית בארץ תופסת חלק חיוני בכלכלת המדינה, למרות שמדובר רק ב- 400 מפעלי תעשייה כימית מתוך 18,000 מפעלים. 30,000 עובדי התעשייה הכימית, שהם רק עשירית מכלל המועסקים בתעשייה, תורמים ל- 30% מהפדיון התעשייתי ול- 40% מהיצוא התעשייתי. כשליש מהחברות המיוצגות במדד ת"א 35, שהוא מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך, הן יצרניות כימיקלים.

התעשייה הכימית הישראלית, שחלקה מיוצג במוסף הזה, עוסקת במגוון רחב מאוד של תחומים והיא מהמתקדמות, היעילות והמפותחות בעולם. ישראל מספקת שליש מתצרוכת הברום העולמית, שישית מתצרוכת האשלג העולמית, מובילה עולמית בייצור תרופות, תוספי מזון, מעכבי בעירה, אגרו-כימיקלים לשיפור החקלאות, וזאת רשימה חלקית של מדינה ענייה במחצבים וחומרי גלם. הנתון המדהים ביותר הוא שכל זה קורה בזכות 8,000 כימאים, 5,000 מהנדסי כימיה ו-700 מורי כימיה. לולא החבורה הזאת של כימאיות וכימאים, מדינת ישראל לא הייתה נראית כפי שהיא כיום.

קריאה מהנה ומועילה!

פרופ' אהוד קינן, נשיא החברה הישראלית לכימיה
נשיא התאחדות הכימיה הבין—לאומית (ׂׂIUPAC)

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    משחקי קזינו הימורים ברשת

    בעזרת פרצה בחוק: כך הפכו שתי חברות משחקי קזינו סודיות למכונות מזומנים

    שגיא כהן
    הכלכלן דרון אסמוגלו

    גדול הכלכלנים בעולם: בטווח הארוך, נתניהו יזיק לכלכלה

    מירב ארלוזורוב ודפנה מאור
    עין גדי תיירות בולענים

    גם אם תהיה מצוקה עולמית — בישראל המים ימשיכו לזרום. איך זה קרה?

    עידן בנימין
    שמואל דונרשטיין. "כיום יש בישראל יותר מנופים משהיו בדובאי בשנות ה–90"

    מדלת אחת ל-13 מפעלים: "יצאתי לפנסיה, ואז הציעו שאקנה חברה חדלת פירעון"

    שלומית צור
    מימין למעלה ובכיוון השעון: אביב בר יוסף, משה חזן, יעל אילמר ודניאל ארגו

    לא רק סיפור על כרטיס בכיוון אחד: הרופאים, ההייטקיסטים והחוקרים שעזבו

    סיון קלינגבייל
    בטריה רכב חשמלי ביד

    המרוץ החדש של המכוניות החשמליות: הספק המנוע כבר לא חשוב, יש נתון חדש