מאז שחר המהפכה המדעית, עולמות הטכנולוגיה והמדע נעים קדימה בזכות שני קטרים שונים: מוסדות אקדמיים וחברות מסחריות. באוניברסיטאות המובילות ובחברות פורצות הדרך, ההשקעה במחקר ופיתוח מולידה שלל מוצרים, טכנולוגיות ורעיונות, שמשנים לטובה את חיינו ואת העולם שבו אנחנו חיים. אך באופן טבעי, מערכת היחסים בין האקדמיה למערכת הכלכלית היא מורכבת. בעוד שהאקדמיה רואה לנגד עיניה את המחקר הבסיסי הטהור, חברות מסחריות נוטות לראות בראש ובראשונה את החלק המעשי והאפליקטיבי.
משימתה של חברת ידע מבית מכון ויצמן למדע היא לגשר על הפער בין שני העולמות המקבילים הללו. החברה עוסקת במסחור הפיתוחים המדעיים של המכון. במילים אחרות, ידע נועדה לייצר שיתופי פעולה מסחריים, שיאפשרו לתרגם את הממצאים המחקריים של חוקרי מכון ויצמן לכדי מוצרים וטכנולוגיות שימושיים, שמסוגלים לזכות להצלחה עסקית.
ד"ר עפר שפירא עומד בראש חברת ידע בשלוש השנים האחרונות. שפירא, בהשכלתו פיזיקאי, ניהל קריירה ארוכה בעולמות העסקים והסטארט-אפים. בין היתר, הוא הקים וניהל חברות שונות בהן חברת סטארט-אפ בתחום המכשור הרפואי וחברה שפיתחה מוצר לאבחון סרטן. "לאורך כל הקריירה שלי עסקתי במעבר בין רעיון מדעי לבין חברה עסקית", הוא מספר. "מבחינתי, ההחלטה להצטרף למכון ויצמן הייתה מובנית מאליה. בראש ובראשונה, המכון הוא גוף מוביל עם אין-ספור פיתוחים מרתקים, אבל ההחלטה הזאת הגיעה גם מתוך ציונות. המשימה של ידע היא ציונית במהותה - לעזור לבנות חברות חדשות ולהוציא החוצה פיתוחים כחול-לבן".
חברות שנולדות מתוך הרעיונות
חברת ידע (בשמה המלא "ידע - חברה למחקר ופיתוח") הוקמה עוד בסוף שנות ה-50' של המאה הקודמת. החברה נעזרת רבות במועצת המנהלים שלה המורכבת מאנשי המכון ומאנשי תעשייה והון סיכון מובילים, ובראשה עומדת סגנית הנשיא לחדשנות של המכון – פרופ׳ אירית שגיא. "במהותו, מכון ויצמן הוא מכון מחקר ולא אוניברסיטה", מסביר שפירא. "במכון ויצמן למדע מתקיימים לימודים לתארים מתקדמים בתחומי ביולוגיה, ביו-כימיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, פיזיקה וכימיה. מהות פעילותו של המכון ממוקדת במה שמכונה 'מדע בסיסי' המונע מסקרנות ושתפקידו לחקור שאלות עקרוניות ללא מטרה יישומית וללא הכוונה.
"למרות זאת, ההחלטה להקים את ידע התקבלה עוד בשלב מוקדם מאוד בתולדות המכון. מהבחינה הזאת, מדובר בהחלטה פורצת דרך, ידע היא החברה השנייה מסוגה בעולם. כיום כמעט כל המוסדות האקדמיים המובילים בעולם עוסקים רבות במסחור הידע האקדמי, אך מכון ויצמן וידע היו פורצי דרך בתחום".
צוות החברה נכנס לתמונה כאשר עולים במסגרת העבודה המדעית במכון ויצמן רעיונות שעשויים להיות בעל ערך מסחרי בין אם ניתן להגן עליהם בפטנט ובין אם לא. "בשלב הראשוני, אנחנו מגינים על הטכנולוגיה ורושמים פטנט כשהחוקרים שהגו את הרעיון הם הממציאים. חברת ידע מחזיקה בזכות למסחר את הפיתוח כפי שהיא רואה לנכון. המשימה שלנו היא לראות האם ניתן להניב הכנסות למכון בזכות אותו רעיון, וכן להפיץ טכנולוגיות מבית מכון ויצמן לטובת האנושות.
"בימיה הראשונים של החברה, המחשבה המקובלת הייתה שידע נדרשת למצוא חברה גדולה שתמסחר את הרעיון תמורת אחוזים מהכנסותיה", מספר שפירא. "השינויים שעברה התעשייה גרמו לנו לשנות את המודל ולשים דגש גם על הקמת חברות סטארט-אפ עצמאיות שנולדות מתוך הרעיונות שפותחו במכון".
נכון לשנת 2023, יותר מ-50 חברות שונות נוסדו בזכות פעילותן של מכון ויצמן וחברת ידע ועדיין פועלות כיום. משנת 1959 ועד היום, ידע הובילה לרישומן של כ-3,470 משפחות פטנטים שונות ולפיתוח של מגוון תרופות מצילות חיים. התרופה המוכרת ביותר שפותחה על בסיס מחקר שנערך במכון ויצמן בשלהי שנות ה-60' של המאה שעברה היא "קופקסון" לטיפול בטרשת נפוצה. אותה תרופה פורצת דרך פותחה בחברת טבע ונחשבת בעיני רבים לאחד מהישגיה הגדולים של חברת התרופות הישראלית.
"ידע חתומה על שבע תרופות מצילות חיים שמבוססות על טכנולוגיה של מכון ויצמן", אומר שפירא. "בנוסף, החברה סייעה להביא לשוק המסחרי פיתוחים בולטים בתחומים שונים לדוגמה הגנה על תקשורת אינטרנט. מעבר למכירות ברחבי העולם, ההישג החשוב ביותר של ידע הוא יצירת מנגנון שמאפשר להפוך תגליות מדעיות לתרופות מצילות חיים, או לפיתוחים שמשנים את העולם".
חשיבות לאומית
לדברי שפירא, דווקא העובדה שהאקדמיה לא מונעת ממניעים מסחריים מובילה להצלחתה המחקרית. "חשוב מאוד לשמר את החופש האקדמי של החוקרים", הוא מדגיש. "כאשר חוקרים מנהלים מחקרים בצורה חופשית, מבלי לדאוג לסוגיות של כסף, הם מגיעים לתגליות הגדולות באמת. הרבה מאוד מהמוצרים השימושיים שאנחנו פוגשים בחיי היום-יום, נולדו כתוצאה ממחקרים אקדמיים שנמשכו שנים. כלומר, המחקר עצמו כלל לא חייב לקחת בחשבון את השיקולים המסחריים העתידיים".
"כאשר חוקר או חוקרת יושבים באקדמיה הם חוקרים את הדברים שמעניינים אותם", מסביר שפירא. "הסיבה שאותו חוקר מגלה חומר כימי, חומר ביולוגי או אלגוריתם טכנולוגי היא העניין המדעי במנגנון שמאחוריו. מבחינת החוקר, ברגע שהוא מפענח את המנגנון - עבודתו הסתיימה. רוב החוקרים לא מתעניינים בהשפעה של הגילויים שלהם על הציבור הרחב. מכיוון שרבות מההמצאות הללו יכולות לייצר ערך גדול מאוד להרבה אנשים, יש חשיבות גדולה מאוד לפעילותה של חברה כמו ידע, שמפעילה כבר שנים מנגנון שמחבר בין הגילויים המדעיים לשוק".
כאמור, ד"ר עפר שפירא מדגיש גם את החשיבות הלאומית של חברת ידע, שמהווה גשר בין התעשייה לאקדמיה. "במדינה כמו שלנו, יש ערך מוסף לפתיחה של מקומות עבודה, הקמת חברות סטארט-אפ ויצירת שיתופי פעולה כלכליים. ההתקדמות המסחרית תורמת גם לרמת העניין במחקר, לתקציבי האוניברסיטאות ובסופו של דבר מושכת לאקדמיה דור חדש של חוקרים. במילים אחרות, כשאתה נותן לטכנולוגיה לגדול מעבר לפרספקטיבה המדעית, אתה מרוויח עניין ציבורי נרחב. אני אוהב להסתכל על תוכנית החלל בארה"ב. לכאורה, חקר הכוכבים לא משפר בצורה מיידית את החיים שלנו על פני כדור הארץ, אך ההשקעה בתוכנית החלל הביאה איתה יתרונות עצומים. חקר הפיזיקה עבר כברת דרך משמעותית, כי באותה התקופה פיזיקאים נחשבו לגיבורי תרבות. אי אפשר לדעת איפה יעצרו גלי ההדף של המחקר. על בסיס החליפות של האסטרונאוטים פותחו גם רצועות הסקוץ' שאנחנו פוגשים בבגדים, בנעליים ובתיקים".
לגשר על הפער
בשל הפערים העמוקים בין דרכי ההתנהלות באקדמיה ובעולם המסחרי, חברת ידע מתמודדת עם אתגרים משמעותיים. "האתגר הגדול ביותר הוא הקושי לצפות את העתיד", קובע שפירא. "קשה מאוד לדעת מה יצליח ומה לא ולכן המטרה שלנו היא לתת לכל טכנולוגיה את ההזדמנות הטובה ביותר. הרבה מהרעיונות שלנו הולכים לחברות קיימות, שאחראיות לפתח אותם בעזרת המערכת הקיימת שלהן. לעיתים קרובות, אנחנו מחזיקים ביד רעיונות שאין להם ביקוש מיידי מצד חברות גדולות בתעשייה או סטארט-אפים קיימים. המחקר המדעי מסתיים בשלב מוקדם יחסית, כך שעלינו לגשר על הפער בין המחקר הראשוני לבין צרכי התעשייה. במצבים הללו, האסטרטגיה שלנו בידע היא למצוא יזמים, לחבר אותם להשקעות ולהקים בעצמנו חברות סטארט-אפ שיקדמו את הטכנולוגיה".
כדי לסייע לאותן חברות סטארט-אפ לצמוח, מכון ויצמן וחברת ידע אף הקימו מאיץ יזמות שנקרא WIN (Weizmann Innovation Nest) "אנחנו מנצלים את האמצעים שעומדים לרשותנו ואת הקשרים שלנו עם משקיעים כדי לעזור לחברות הללו לרוץ קדימה", אומר שפירא. "בנוסף, מכון וייצמן הקים בתוכו את יחידת בינה שתפקידה לקדם מחקרים מוקדמים (early-stage research) פורצי דרך, בעלי אופק יישומי. בינה הינה יחידה אקדמית מדעית העומדת לרשות חוקרי המכון ומסייעת להם באמצעות מומחים מהתעשייה ליישם הוכחת התכנות מדעית המותאמת לסטנדרט המקובל בתעשייה וכן להבין אילו אתגרים מדעיים קיימים בתעשייה. יש לנו קשרים מצוינים עם קרנות הון סיכון ומחלקה מעולה שעוסקת בנושא הפטנטים והקניין הרוחני. למעשה, מכון ויצמן בנה מנגנון שלם, שמתחיל בגוף שתומך בחוקרים ומגיע עד למאיץ היזמות שלנו, שמסוגל לקדם את כל השלבים בחייו של רעיון - מהיוזמה הראשונית אצל החוקר ועד להצלחה של חברת סטארט-אפ חדשה".
אתגר משמעותי נוסף הניצב לפתחה של ידע הוא שאלת הקניין הרוחני. "הנטייה של חוקרים היא 'לרוץ לספר לחבר'ה'. המטבע בעולם המחקר הוא פרסומים מדעיים, ולכן חוקרים ממהרים לפרסם את העבודה שלהם בכתבי עת. חברת ידע משרתת את החוקרים ולא להפך. לכן, אנחנו לעולם לא נעמוד בדרכו של חוקר שרוצה לפרסם את הגילוי שלו, אבל יש לנו אחריות גדולה לשמור על ההמצאה באמצעים משפטיים ובעזרת רישום פטנטים. זה עוד פער משמעותי בין האקדמיה לבין התעשייה, שבה כולם מקפידים לשמור את הקלפים קרוב לחזה".
עתיד הטכנולוגיה, מסכם ד"ר עפר שפירא, כבר נמצא בפיתוח במכון ויצמן למדע. "אנחנו פוגשים כיום הרבה מאוד פיתוחים מרתקים שישפיעו על העולם בעתיד, כמו למשל גילויים בתחום הגנטיקה, אגטק ופודטק, ביג דאטה ובינה מלאכותית. המפגש של עולמות הבינה המלאכותית עם הביולוגיה הוא חסר תקדים: תחומים כמו ביולוגיה סינתטית צומחים במהירות לנגד עינינו; המצאות בתחומי החקלאות והמזון – בשר מתורבת, צבעי מאכל טבעיים נחקרות; מחקרים בתחום של מחשוב קוונטי – תחום שממנו צמחו שתי חברות מתוך המכון – כל אלה ועוד הן תחומי ידע חדשים שכבר עכשיו מוצאים את דרכם לשוק".
לאתר החברה >>>
בשיתוף חברת ידע
