במהלך נאום הפתיחה שלו בכנס "Fortinet Security Day 2026" שנערך בתחילת יוני בישראל, הציג פיליפו קסיני, סגן נשיא להנדסה ומנהל טכנולוגי עולמי בפורטינט, את מה שלדבריו מהווים שלושת סדרי העדיפויות המרכזיים בתחום אבטחת הסייבר בשנת 2026: שליטה בנתונים, ניהול סיכוני בינה מלאכותית ויכולת התאוששות ממתקפות סייבר. בראיון עמו הוא מסביר כיצד מגמות אלו הופכות שזורות זו בזו ומדוע ארגונים בוחנים מחדש את גישתם לאבטחה.
מדוע בחרת דווקא בשלושת סדרי העדיפויות האלה?
"כולם נובעים מאותה מציאות: ארגונים הופכים תלויים יותר ויותר במערכות דיגיטליות, נתונים, שירותי ענן ובינה מלאכותית. מצד אחד, הדרישות הרגולטוריות עולות. מצד שני, מתחים גיאו-פוליטיים, רגישות גוברת של נתונים והאימוץ המהיר של בינה מלאכותית יוצרים אתגרים חדשים עבור ארגונים בכל המגזרים.
"במקביל, גם השיח סביב אבטחת הסייבר משתנה. במשך שנים רבות המיקוד היה בעיקר במניעה. כיום ארגונים מתמקדים יותר ויותר ברציפות תפעולית, הפחתת סיכונים והבטחת יכולתם להמשיך לפעול גם כאשר מתרחשים שיבושים.
"זו הסיבה ששלוש העדיפויות הללו קשורות זו בזו באופן כה הדוק. הבינה המלאכותית יוצרת הזדמנויות חדשות, אך גם סיכונים חדשים. סיכונים אלה מאלצים ארגונים לחשוב מחדש על השליטה בנתונים ובפעילותם. בסופו של דבר, שני הדיונים הללו מובילים לעמידות - היכולת לשמר תפקודים קריטיים ולהתאושש ביעילות כאשר מתרחשות מתקפות סייבר".
אימוץ הבינה המלאכותית מואץ בכל התעשיות. אילו סיכונים מדאיגים אותך במיוחד?
"האתגר הראשון הוא נראות. ארגונים רבים ממהרים לאמץ טכנולוגיות בינה מלאכותית, אך לא תמיד יש להם נראות לגבי מי משתמש באילו כלי AI ואיזה מידע משותף איתם. מצב זה יוצר את מה שאנו מכנים Shadow AI. ארגונים צריכים להבין כיצד נעשה שימוש בבינה מלאכותית, והאם מידע רגיש, קניין רוחני או נתונים רגישים אחרים הופכים להיות חשופים. דליפת מידע רגיש הוא אחד החששות המרכזיים שאנו רואים כיום.
"אתגר נוסף הוא מרוץ החימוש המואץ בעולם הסייבר. גורמי איום משתמשים בבינה מלאכותית כדי לפעול מהר יותר ולהרחיב את היקף פעילותם. ככל שיכולות הבינה המלאכותית הופכות נגישות יותר, ארגונים צריכים לצפות שגם התוקפים ינצלו אותן. במקביל בינה מלאכותית יכולה לסייע למגינים לשפר את פעילותם. היא יכולה לסייע בזיהוי איומים, באוטומציה של משימות ובסיוע לצוותי אבטחה לפעול בצורה יעילה יותר. האתגר הוא לוודא שהבינה המלאכותית מוטמעת תוך שמירה על נראות, בקרה וניהול מתאימים.
"אנו גם רואים מודעות גוברת לכך שרגולציה עתידית נמצאת בדרך. ארגונים שיבססו מנגנוני בקרה וניהול כבר היום יהיו בעמדה טובה יותר להסתגל ככל שהדרישות יתפתחו".
לשמור על רציפות תפעולית
בתשובה לשאלה כיצד הבינה המלאכותית משנה את השיח סביב שליטה ובקרה על מידע, קסיני משיב כי הבינה המלאכותית הופכת את המידע לחשוב אף יותר מכפי שהיה בעבר. "ככל שארגונים מרחיבים את השימוש שלהם בבינה מלאכותית, השאלות היכן הנתונים נמצאים, כיצד הם מעובדים ומי שולט בגישה אליהם הופכות משמעותיות יותר. הסוגיה כבר אינה רק אחסון נתונים. היא עוסקת בשמירה על שליטה ובקרה.
"שליטה בנתונים נתפסת לעתים קרובות כמרכיב של רגולציה, אך היא קשורה באותה מידה גם לבקרה תפעולית", מוסיף קסיני. "ארגונים צריכים לקבוע איזו רמת שליטה מתאימה לנתונים, לדרישות התאימות ולצרכים התפעוליים שלהם. עבור חלק מהארגונים, מודל גלובלי עשוי להספיק. אחרים עשויים להזדקק להטמעה בתוך המדינה או אפילו בסביבות מקומיות. הדבר תלוי ברגישות הנתונים ובדרישות הארגון.
"חשוב להדגיש כי המשמעות של שליטה היא לא בידוד", הוא מחדד. "ארגונים עדיין רוצים גישה לחדשנות, לשירותי ענן ולטכנולוגיות מתקדמות. המטרה היא להבטיח שיכולות אבטחה קריטיות, מנגנוני ניהול ובקרה תפעולית יישארו ניתנים לאכיפה בהתאם לדרישות הארגון. ככל שאימוץ הבינה המלאכותית גדל, שמירה על נראות ושליטה על נתונים רגישים הופכת לחשובה יותר ויותר. זו הסיבה שהדיונים על בינה מלאכותית ועל שליטה הופכים לבלתי נפרדים".
אם ארגונים כבר אינם יכולים להתמקד רק במניעה, מהי למעשה עמידות סייבר?
"עמידות סייבר מתחילה בהכרה בכך שפרצות הן בלתי נמנעות. המטרה אינה רק למנוע אירועי אבטחה. ארגונים צריכים להיות מסוגלים לשמור על רציפות תפעולית ולהתאושש ביעילות כאשר מתרחשים אירועים ושיבושים. ארגון חסין הוא ארגון המסוגל לזהות איומים ולהגיב להם, להמשיך לפעול גם אם חלקים מהסביבה שלו נפגעים ולהתאושש במהירות. הדגש עובר מבקרות בלבד לתוצאות.
"הדבר חשוב במיוחד ככל שארגונים הופכים תלויים יותר בשירותים חיצוניים, בפלטפורמות ענן, במערכות בינה מלאכותית ובסביבות דיגיטליות מקושרות. השאלה המרכזית הופכת להיות האם יכולות קריטיות ממשיכות לפעול כאשר מתרחשים שיבושים. בסופו של דבר, זהו המקום שבו שליטה, ניהול בינה מלאכותית ועמידות סייבר נפגשים.
"ארגונים זקוקים לנראות ולשליטה על השימוש בבינה מלאכותית. הם זקוקים לסמכות תפעולית על נתונים ושירותים קריטיים. אבטחת סייבר נמדדת כיום יותר ויותר לא רק לפי מידת ההצלחה של ארגונים להגן על עצמם, אלא גם לפי יכולתם להמשיך לפעול כאשר הם ניצבים בפני אתגרים. זהו הבסיס לחוסן".
