"לפני מספר שנים עשתה תל אביב תהליך מדהים", מספר עו"ד יורם אברהמי, מנכ"ל עיריית רמת השרון, "היא הפכה מעיר ללא הפסקה לעיר עולם. כלומר, היא כבר לא פונה רק אל הקהל הישראלי ולא מתחרה בראשון לציון ופתח תקוה, אלא בונה מטרופולין שמתחרה בערים המובילות בעולם. התהליך הזה הביא אותם לשינויים מרחיקי לכת בתפיסה העירונית. כל החשיבה הפכה לאחרת. לדוגמה, בניינים שהופכים למלונות בוטיק, שילוט הפונה לעולם ועוד אין-ספור דוגמאות. אני מביא את הסיפור כי התהליך הזה הוא דוגמה מצוינת לאיך בונים אסטרטגיה לעיר. במקום לחפש תחום אחד כמו אוכל או ספורט אנחנו מנסים לבנות זהות לעיר".
במשך שנים נהנתה רמת השרון מכל היתרונות של עיר מבוססת במרכז הארץ: חינוך מוביל, פארקים ושדות ירוקים, רחובות מטופחים, קהילה מבוססת ואיכות חיים גבוהה. עם הזמן, המושבה שהפכה לעיר נשארה למעט מנומנמת. "הבנו שתושבים היום כבר לא מחפשים עיר שינה והתחלנו לחפש את הייחודיות שלנו כעיר פרברית קטנה ומאוד איכותית". מספר אברהמי, "דבר ראשון שעשינו הוא להקים יחידה אסטרטגית ולהתחיל לחקור איך צריכה להיראות עיר כמו רמת השרון בשנת 2026".
במסגרת התהליך האסטרטגי העירייה הגיע למספר תובנות מעניינות, אחת מהן היא שהמושג "עיר שינה" כבר לא רלוונטי. תושבים כבר לא רוצים לצרוך שירותים מחוץ לעיר, אלא באזור המוכר להם, עם החברים והסביבה הטבעית שלהם. "שעות העבודה התרחבו ואדם לא רוצה להגיע בשבע בערב הביתה ולקחת אוטו לתל אביב" אומר אברהמי, "הם רוצים לבלות כאן. הם רוצים עיר שתיתן להם שקט ובריחה מהמטרופולין, אבל גם אפשרויות בילוי פנאי וקהילה"
הקצב החדש של המושבה
השלב הראשון עליו העירייה שמה דגש הוא הרחוב. רמת השרון מבקשת להפוך את הרחוב למקום תוסס ושמציע מוקדי בילוי, תרבות ופנאי, גם אחרי שעות העבודה. בהמשך הופיעו בזה אחר זה ברי יין, הופעות רחוב, עגלות קפה, פסטיבלים, מתחמי תרבות ועוד יוזמות קהילתיות. "אנשים רוצים לבלות ליד הבית ואנחנו רוצים שמרכז העיר ישרת את חיי התרבות והבילוי של התושבים", הוא מגדיר את המוטו של הרשות המקומית ומדגיש שהכוונה היא שכל אחד מתושבי העיר, צעירים, משפחות וגם בני הגיל השלישי, יוכל למצוא לעצמו מקום בעיר עצמה, בכל שעות היום והלילה.
"שינינו באופן עמוק את תפיסת חיי הלילה והבילוי המקומיים", ממשיך אברהמי, "במקום לראות בבתי קפה, ברים ומסעדות רק עסקים פרטיים, ברמת השרון מתייחסים אליהם כחלק מהחזון העירוני. החלטנו שאנחנו רוצים לעודד עירוניות וקהילתיות בצורה אחרת. בפעם הראשונה העירייה ממש מעודדת יזמים פרטיים לפתוח ברי יין ומקומות בילוי במרכז העיר. במקביל אנחנו יוצרים נקודות משיכה בפארקים, בגנים הציבוריים ובמרחב העירוני, עגלות קפה, בתי אוכל קטנים ומקומות מפגש נעימים, שאף יוצרים קהילות חדשות. המטרה היא שאנשים ירצו להסתובב בעיר גם בערב, לשבת עם חברים ולהרגיש שיש כאן חיים. אנחנו לא מנסים להיות תל אביב. רמת השרון צריכה להישאר רמת השרון, ירוקה, נעימה וקהילתית, אבל עם יותר אנרגיה ויותר אפשרויות בילוי קרוב לבית".
אחת הדוגמאות הבולטות למהפך שעוברת רמת השרון היא הפעילות שמתקיימת ברחוב אוסישקין ובמרכז העיר, הכוללת אירועי רחוב, הופעות חיות ומיזמים משותפים עם עסקים מקומיים. "הוצאנו די.ג'ייז לרחוב, קיימנו ערבי מוזיקה, ובימי חמישי ישנם שיתופי פעולה עם תלמידי בית הספר רימון שמנגנים ברחובות", הוא מספר. "בימי שישי אנחנו מקיימים מיני פסטיבלים עם מוזיקאים שמסתובבים בעיר ומחברים בין בתי הקפה, ברי היין והמסעדות. זה יוצר אווירה שמושכת אנשים גם מצפון תל אביב ומהערים השכנות".
מה עושה העירייה כדי לקדם אירועי תרבות, פנאי וחיי לילה?
"אנו מתאימים את השירותים העירוניים למציאות החדשה. אם אנחנו רוצים שמקומות בילוי יצליחו, אנחנו צריכים לדעת לעבוד איתם ובשבילם. במטרה היא להפוך לעירייה ידידותית לעסקים ולמקומות בילוי, וכדי להקל על העסקים במקומיים, אנחנו מתאימים את מערך הניקיון, נמצאים איתם בשיח מתמיד ומבינים מה הם צריכים כדי להמשיך לפעול. לצורך כך הוקמה גם מנהלת עסקים עירונית, שתפקידה לחבר בין העירייה לבין בעלי העסקים, והיא נמצאת בקשר רציף עם העסקים בעיר, להבין מה הם צריכים ואיך העירייה יכולה לעזור להם לפרוח ולשגשג. כך ניתן ליצור סינרגיה בין המקומות השונים, כך שכל אחד ירוויח מהפעילות של האחר".
עוד תובנה שהעלתה העירייה במסגרת תהליך אסטרטגי הוא שהציבור מעדיף השקעה תקציבית בהחייאת מרכז העיר על פני מספר הופעות גדולות בשנה, וכחלק מכך העירייה מבקשת לשנות גם את האופן שבו תרבות פוגשת את התושבים. אם עד לפני כמה שנים התפיסה הייתה קלאסית, עם כמה אירועים בשנה, כיום לצד השמירה על המסורת, הוחלט להוציא את התרבות החוצה, לרחוב, כחלק מהיומיום. כך לדוגמה מקודמים בעיר אירועי מוזיקה וטברנות במרחב הציבורי, תערוכות פתוחות לאורך השדרות ופסטיבלים קטנים שמתקיימים בלב העיר, כחלק מהמרחב העירוני עצמו.
אחד הפרויקטים המרכזיים בתחום הוא שדרוג כיכר העירייה, שאמורה להפוך למוקד הופעות ואירועי תרבות, ואשר תארח פסטיבלים, הופעות ואירועים גדולים. זאת כצעד נוסף לקראת הפיכת מרכז העיר למתחם תרבות חי ותוסס. גם רחוב אוסישקין מתוכנן להפוך את המרחב הציבורי לחוויה עירונית, עם קיום ירידי אמנים, דוכנים, מוזיקה ואוכל ברחוב. "התפיסה מזכירה במידה מסוימת את מדרחוב נחלת בנימין, מקום בו אנשים מבקרים לא רק כדי לקנות, אלא כדי ליהנות מהאווירה עצמה", מסביר עו"ד אברהמי ומציג פרויקט נוסף שמעורר עניין: "בית הבאר" בשכונת נווה גן, אתר היסטורי ששופץ וצפוי להיפתח בקרוב כמוקד בילוי וקהילה. "זה מקום מדהים שמתחבר להיסטוריה של רמת השרון כמושבה", הוא אומר ומגלה כי בבוקר יפעל במקום בית קפה, ובערב תשרור אווירת בילוי. במקביל נבחנות גם יוזמות לא שגרתיות, כמו אירועי רחוב ומסיבות באזור המוסכים בימי שישי אחר הצוהריים, במסגרת שיתופי פעולה עם יזמים פרטיים.
חיי הבוקר של העיר
אחת ההמצאות היפות בעיר היא ברמת השרון "פאב הבאר", שמיועד בעיקר לבני הגיל השלישי, ומשמש כמקום מפגש חברתי וקהילתי. במקביל ממשיכים לחזק בעיר גם את הפעילות המסורתית יותר, מוזיאונים, תערוכות, ספריות ותוכניות העשרה. "הרעיון הוא שכל תושב יוכל למצוא את עצמו", מסביר עו"ד אברהמי. "עירוניות מיטיבית היא לא רק חיי לילה אלא גם חיי בוקר. הבוקר הוא השעות של הגיל השלישי, אימהות בחופשות לידה, סטודנטים וצעירים שעובדים בערבים. לכל אוכלוסייה יש את הייחודיות שלה".
אוכלוסיית הגיל השלישי מהווה כחמישית מתושבי העיר. רוב האוכלוסייה בגיל הזה פעילה, צורכת תרבות, ספורט ופנאי והעירייה משקיעה משאבים רבים על מנת לתת מענים לבני הגיל הזה. "גילינו למשל שכל מקומות הישיבה בעיר הם ספסלים, אבל אנשים רוצים לשבת אחד מול השני ולא אחד לצד השני ובקבוצות גבוהות, לכן התחלנו במהלך להוספת ריהוט רחוב שפונה לקבוצות. המטרה לתת לאנשים לבלות יחד במרחב הציבורי. אנחנו הופכים את העיר לידידותית יותר להליכה, מייצרים שבילי הליכה, מנגישים חורשות ואתרי טבע שיהיה לאנשים נעים להסתובב בחוץ, התהליך רק בתחילתו ואנחנו רואים שהמרחב הציבורי יותר ויותר מתמלא".
תחום נוסף שתופס מקום מרכזי בתפיסה העירונית החדשה הוא הספורט. כחלק מכך מקדמת העירייה מתחמי ספורט ובילוי חדשים, בהם מתחם ברובע מורשה שיכלול מגרשי ספורט ומוקדי פנאי, ומיזמי ספורט קהילתיים כמו פיקלבול, מאמאנט ופאפאסל. "אנחנו רואים בספורט חלק בלתי נפרד מאיכות החיים בעיר", הוא מסביר. "יש כאן מעורבות מדהימה של בני נוער ותושבים, ואנחנו מחויבים להמשיך ולייצר את התשתיות שיאפשרו לזה לצמוח. אנחנו רוצים שהצעירים שגדלו כאן יישארו בעיר גם אחרי הצבא והלימודים, ולא ירגישו שהם חייבים לעבור לתל אביב כדי למצוא חיי חברה ותרבות".
בין תל אביב לכפר: מייצרים מודל עירוני אחר
אחד ממוקדי הפיתוח הגדולים של השנים הקרובות צפוי להיות אזור הרובע העשירי וביג פאשן גלילות, שהפכו מבחינת העירייה למנוע צמיחה משמעותי לא רק בתחום המסחר, אלא גם כמרכז תרבות ובילוי אזורי, עם מתחמי הופעות, תערוכות ופעילויות תרבות שימשכו אנשים מכל הארץ.
לדברי עו"ד אברהמי, השילוב בין מרכזי הבילוי החדשים לבין המרחב הציבורי והקהילתיות העירונית הוא זה שאמור לייצר את הזהות החדשה של רמת השרון. "אנחנו כל הזמן לומדים מערים אחרות בארץ ובעולם, לוקחים רעיונות טובים ומנסים להתאים אותם לעיר שלנו", הוא אומר. יחד עם זאת, הוא מדגיש כי המטרה אינה להפוך את רמת השרון לעוד גרסה של תל אביב. "אנחנו רוצים לשמור על האופי הקהילתי, הירוק והנעים של העיר, ובמקביל לייצר חיים עירוניים אמיתיים. יש כאן איזון עדין בין שקט לבין תוססות, ואנחנו עובדים עליו כל הזמן".
בעוד חמש שנים, הוא היה רוצה לראות עיר שתושביה גאים בה לא רק בגלל איכות החיים הגבוהה, אלא גם בזכות התחושה שיש בה חיים אמיתיים. "החזון שלנו הוא שרמת השרון תהיה מודל למצוינות, עיר עם קהילתיות חזקה, תרבות פעילה, ספורט, טבע וחיי פנאי עשירים", הוא מסכם. "אנחנו רוצים להפוך את העיר לסמל של מקום שאנשים רוצים לחיות בו באמת, ולא רק לישון בו".
בשיתוף עיריית רמת השרון
