אחד העוגנים שעליהם מבוססת חוסנה של קהילה הוא המשאבים המוקצים לרווחת הפרטים המרכיבים אותה, כולם יחד וכל אחד לחוד. שאול טשרניחובסקי, מגדולי המשוררים העבריים, אמר כי "חוסנה של חברה נמדד ביחסה לחלשים שבתוכה, ועליה לדאוג ש׳לא ברעב ימות עובד׳, שגם לחלשים יהיה ׳דרור לנפש׳, ותמיד תהיה ׳פת לדל׳. חברה חזקה שומרת על השרשרת ועל הלכידות של כולם, בכך שהיא מחזקת גם את החוליות החלשות".
זו בדיוק דרכה של העיר רחובות, כפי שמעידה חגית קמפלר, מנהלת המחלקה למשאבי קהילה באגף לשירותים החברתיים בעירייה: "ניתן לחזק את חוסנה של קהילה באמצעות הסולידריות החברתית בין תושבי העיר ומעורבות של הפרטים באוכלוסייה, תוך שיפור איכות החיים והובלת שינויים חברתיים בשכונות השונות בעיר. רק חברה חזקה וסולידרית, משכילה להשתמש במשאבים של העיר, וכך אינה מפספסת את העיקר", היא מדגישה.
עבודה קהילתית, התנדבות ומיצוי זכויות
כדי להגשים את החזון לפיו העירייה ואגפיה הם שותפים מלאים לרווחת תושבי העיר, הוקמה לפני שנה מחלקת משאבי קהילה, שאותה כאמור מנהלת קמפלר, שנועדה להרחיב את תחומי הקהילה וההתנדבות - תחום שהפך לחזק ומשמעותי בעיר. פעילות המחלקה מבוססת על שלושה צירים מרכזיים: הראשון הוא עבודה קהילתית, פעילות שכוללת מיפוי ואיתור הבעיות החברתיות, וניסיון לספק פתרונות בשותפות עם הקהילהֿ, אנשי מקצוע ומוסדות ציבוריים ופרטיים.
הציר השני עוסק בקידום נושא ההתנדבות ברחובות, בניהולה של רויטל לוי, ומטרתו לחזק את מערך מתנדבים ויצירת תשתית שתשמש את האוכלוסיות הנזקקות בשגרה ובחירום.
הציר השלישי פועל למען מיצוי זכויות באמצעות שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח), אותו מנהלת לוי, השייך לאגף לשירותים חברתיים. המטרה לסייע במימוש זכויות ופירעון חובות, כולל ייעוץ משפטי ומענה לבעיות מורכבות.
בת חן קרני, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעירייה, מספרת על רעיון הקמת המחלקה ועל חשיבותה: "לאורך שנים רבות הייתה קיימת תשתית של עבודה קהילתית כתפיסה ומדיניות שמובילה העירייה. הזרז להקמת המחלקה, המבוססת על סינרגיה של שלושת הצירים הללו המאפשרים ראייה רחבה ומערכתית, הייתה מגפת הקורונה ששימשה כזכוכית מגדלת לכל מה שקורה בעירֿ".
ליצור את הגשר לקשר
רחובות היא עיר רב-גונית ורב-תרבותית, שבה חיות גם אוכלוסיות ייעודיות הזקוקות למענים מיוחדים, כדוגמת 9,000 יוצאי העדה האתיופית, כ-25 אלף תושבים השייכים למגזר החרדי, כ-26 אלף אזרחים ותיקים, 3,800 ניצולי שואה, 1,150 בעלי צרכים מיוחדים המוכרים לאגף הרווחה, וכ-700 חסרי מעמד. "אנחנו משתדלים להגיע לכל הקהילות כדי לענות על הצרכים של כל תושבי העיר, וכך לבסס תקשורת עם כל אחד ואחת וליצור את הגשר לקשר", מסבירה קרני ונותנת כדוגמה את 600 הפעילים החברתיים שפועלים למען אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, דבר שבא לידי ביטוי בקשר רציף וקבוע, עם דגש על התושבים הבודדים והנזקקים. זאת בנוסף לפרויקט שקורם עור וגידים בימים אלו ונותן ביטוי לגברים בני הגיל השלישי, שמהווים כ-45 אחוז מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בעיר, ששיעור השתתפותם באירועים, פרויקטים ותוכניות שהעירייה מקדמת, נמוך יחסית.
שיתוף פעולה מלא עם התושבים
בכל פעילות קהילתית שיוזמים ומובילים האגף לשירותים קהילתיים והמחלקה למשאבי קהילה, לוקחת חלק גם העירייה, בגיבוי מלא של ראש העיר, וזה כולל מעורבות של תושבי רחובות, כמו גם גופים פרטיים, ציבוריים וחברתיים. המענים ניתנים על פי מדדים דמוגרפים, או בחלוקה לקהילות פונקציונליות. העבודה עצמה מבוססת על הצרכים המרכזיים שעולים בקרב כל קהילה, וזה כולל לעיתים אפילו מעורבות בשינוי המדיניות.
"התפקיד שלנו הוא לקרב את מקבלי ההחלטות ונציגי הציבור והמועצה לתושבים כדי לייעל את התקשורת, ולכן אנחנו יושבים יחד עם התושבים ובאמת מקשיבים לכל מה שהם צריכים ורוצים. מדובר על שיח ודיון שאנו יוזמים כדי לתת פתרונות ומענים באופן שוטף, ולא רק כאשר התושבים מתלוננים או מציפים בעיות כאן ועכשיו", מסבירה סלי פרנק, רכזת עבודה קהילתית, שמדגישה כי מומחיות המחלקה היא לייצר את החיבורים האלו ולזהות את הבעיות והאתגרים, דברים שעולים במהלך המפגשים בהם לוקחים חלק נציגי התושבים והעירייה.
דוגמאות לפעילויות שנותנות מענה ומספקות פתרונות יש למכביר. כשמדובר בגיל השלישי, פותחו תוכניות שונות יחד עם המחלקה לרווחת האזרחים הוותיקים, בניהולה של ענת יולס ויחד עם אורית גהסי עו"ס קהילתית המובילה פיתוח מענים קהילתיים לגיל המבוגר. תוכניות כגון: פעילות להפגת הבדידות, פרויקט פרישה ליוצאים לפנסיה, למידת תהליכי דיגיטציה, וסיירת תיקונים אותה מפעילים מתנדבים.
כעיר המדע והתרבות שבה פועלים מוסדות אקדמאים רבים, החליטה המחלקה למשאבי קהילה לפעול יחד עם היחידה למעורבות חברתית בפקולטה לחקלאות. מדובר על שיתוף פעולה במסגרתו יתקיימו תוכניות העשרה שיובילו סטודנטים מהאקדמיה המיועד לתושבים שרוצים ללמוד, אך ידם אינה משגת. זאת בנוסף לעבודה משותפת עם מכון ויצמן ופיתוח תוכניות לילדים במצבי סיכון ומשפחות נזקקות.
מיזמים נוספים שפועלים בעיר הם מרכז גישור העוסק ביישוב סכסוכים והכשרת מגשרים, כולל הטמעת הנושא בבתי הספר במטרה להעניק לילדים מיומנויות לחיים; פעילויות לכלל הציבור ליצירת דיאלוג טוב ופורה בין חלקים שונים באוכלוסייה; פורום נשים המבוסס על תוכנית שנתית בה מתקיימים הרצאות, פעילויות, קורסים וסדנאות לטובת קידום נשים בעיר, ועוד.
עם הפנים קדימה
הצוות המוכשר המרכיב את האגף והמחלקה לא נח על זרי הדפנה וממשיך לחשוב מחוץ לקופסה, במטרה ליצור תוכניות ומיזמים נוספים לרווחת תושבי רחובות. קול קורא שהוגש לאחרונה נועד לאפשר מוביליות חברתית של קהילות שנמצאות בפריפריה, באמצעות החיבור למרכז העיר וצמצום פערים חינוכיים, חברתיים וקהילתיים. פרנק מספרת כי לאחרונה קיבלה המחלקה גם מנדט מראש העיר לאפשר לכל עובדי העירייה שנותנים שירות לעבור הכשרה בנושא נגישות, בדגש על אנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים. "לא פעם אומרים לנו עובדי עירייה שהם רוצים לתת שירות מצוין, אבל לא יודעים איך. לכן חשוב לנו להעלות מודעות בנושא ולצייד אותם בכלים המתאימים", היא מסבירה את המהלך החשוב.
קמפלר מסכמת ואומרת כי הרעיון שעומד בבסיס הפרויקטים הוא שילוב כל תושבי העיר, יחד עם הרשות והגורמים הנוספים, במטרה לגבש את ההבנה שהבעיות נמצאות בכל מקום, וביחד לפעול לשיפור איכות החיים של כל אוכלוסיות העיר. "רואים את הברק בעיניים של כל העוסקים במלאכה", מוסיפה קרני, "רובם ככולם מחוברים לעשייה בלב ובנשמה, עם כל כך הרבה רצון, נכונות והתגייסות. את התוצרים ניתן לראות מדי יום ולראייה - רשויות אחרות באות ללמוד מאיתנו ולקחת מאיתנו מידע חשוב שאנחנו מעבירים גם במסגרת כנסים ייעודיים שאנו עורכים".
בשיתוף עיריית רחובות
