העיר רחובות נוסדה ב-1890 על ידי חברת מנוחה ונחלה, קבוצת עולים שביקשה להקים יישוב שלא יהיה תלוי בחסדי הברון רוטשילד. בכל סיבוב בעיר ניתן לפגוש בהיסטוריה של היישוב העברי. בכל פינה, רחוב ושכונה ברחובות חבוי לו סיפור יפהפה ומרגש על חיי המתיישבים הראשונים, על הפרדסים שניטעו, על חיי החברה והקהילה והניסיונות להפריח את השממה.
חלק גדול מהמבנים הללו שרד 132 שנים, ובהתאם לחזונו של ראש העיר, רחמים מלול, ומאז עושים ברחובות מאמצים רבים לשמר את אחד הפרקים היותר מרתקים והפחות מסופרים בהיסטוריה של הקמת היישוב העברי בארץ.
קסם של שימור
עיריית רחובות אוחזת ברשימה מפוארת של מבנים ואתרים לשימור. לרשימה, שמכילה כ-170 מבנים, יש בחלקה מעמד סטטוטורי שמונע את הרס המבנים הייחודיים ומסייע בהגנה עליהם.
"השימור הוא קסם, הוא הזיכרון הקולקטיבי שלנו", אומרת דלית הראל, מהנדסת העיר וראש מינהל הנדסה, "שימור זה לא רק אבנים. שימור זה זיכרון, מורשת, תרבות והיסטוריה".
נדמה כי דבריה מכוונים לאחד הנדבכים של חשיבות אופן שימור הזיכרון והמורשת. ברחובות, לדבריה, הלכה וגברה בשנים האחרונות המודעות לשמירה ולתחזוק של מבנים היסטוריים.
ואכן, די לשוטט ברחוב מנוחה ונחלה, רחוב שחברי המושבה בחרו בשמו כמי שינציח את פועלם, כדי להתפעם מהבתים ההיסטוריים המשוקמים, המגוללים מורשת עיר בחיתוליה
זה המקום להזכיר את "בית ברוידא", אחד הבתים המפוארים ב"רחוב המיליונרים", כינוי שדבק ברחוב על שום כמה מ"הארמונות", העומדים בו עד היום, וביניהם "בית זקס" שבו נערכו קבלות פנים לאורחים רמי-מעלה, ו"בית סלוצקין" שבראש הגבעה, ששוכנת בו הנהלת קריית החינוך דה-שליט.
בית ברוידא נבנה ב-1908 על-ידי יעקב ברוידא, ראש אגודת "מנוחה ונחלה" בפולין, והיה מן המפוארים בבתי המושבה. רחל המשוררת ואחותה שכרו בבית זה חדר, זמן קצר לאחר עלייתן ארצה, ואליהן הצטרפה בהמשך גם האחות בת שבע שלמדה בקונסרבטוריון בלייפציג.
לא הרחק משם במנוחה ונחלה מספר 43, עומד בית הדירות הראשון בעיר, שנבנה ב-1935 בסגנון באוהאוס. בהמשך ניצב גם בית זקס (מנוחה ונחלה 54), הנחשב למפואר ולגדול ביותר במושבה, שנבנה ב-1908 על ידי אפרים זקס, שעלה מארה"ב.
בית סלוצקין (מס׳ 58): משמש כיום כבניין ההנהלה של תיכון דה שליט, הוא נבנה בשנת 1910 על ידי יהודי מאוסטרליה. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כביתו של קצין טורקי. לאחר הכיבוש הבריטי עבר להתגורר בו מפקד הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים.
האם ישנם הבדלים בין עבודות השימור השונות?
"בהחלט", משיבה הראל, "קיימת אבחנה בין תהליך שימור מחמיר לתהליך שימור רגיל. בזה הראשון לא משנים כמעט כלום, כמו לדוגמה תהליך השימור שהתבצע בבית הכנסת הגדול. רוב רובה של עבודת השיפוץ והשימור של המבנה לא שינתה כלום בחזותו ובפנימיותו, למעט העובדה שנוספו מעלית וחדר מדרגות. חשוב לציין כי בתהליך הזה הושקע מאמץ רב בשחזור וחשיפה של ציורי הקיר המקוריים שכוסו עם השנים".
תוכלי לתת דוגמה נוספת?
"כמובן. בית דונדיקוב המפואר, שאותו הקים אברהם דונדיקוב ממייסדי המושבה, שהפך למוזיאון קטן. זהו הבית השלישי שנבנה במושבה בפסגתו של תל דוראן. על הגבעה ניצב גם פעמון המושבה. הוא נרכש ב-1891 והוצב במטרה להודיע לתושבים על תחילת וסיומה של העבודה בפרדסים, כמו גם על חתונה, שריפה או קריאה לאסיפה. הבניין שוחזר בציורי קיר מיוחדים ומשמש היום כגלריה לתערוכות מתחלפות".
אילו מבנים היו ראשונים להיכלל בתוכנית?
"בית העם ובית הכנסת הגדול. כבר ב-1897 הוגדר בית העם כגן העיר והוצהר שתפקידו יהיה לאכלס את מבני הציבור המרכזיים של המושבה, מתוך מגמה לרכז את מבני הדת, התרבות והחינוך באזור מוגדר. בחורף 1912 הונחה אבן הפינה ושנה לאחר מכן נחנך בית העם ששימש את ועד המושבה להרצאות, לדיונים ולטקסים, כמו גם למופעים ולהצגת סרטי ראי-נוע".
ואכן, התרחבות המושבה בעקבות העלייה החמישית הצריכה את הגדלת המבנה, וב-1933 הוקם בצמוד לו בית קולנוע עם גג נפתח, שני יציעים, חדר הקרנה וקומת מרתף. "במסגרת עבודות השימור עבר בית העם תהליך שיפוץ, במטרה לשמש כאולם המבואה למבנה ההיכל התרבות החדש והמודרני", אומרת הראל. "בתהליך השימור חודשו שלוש מתוך ארבע חזיתותיו, נחנכה רחבה מחודשת ובית הקולנוע נהרס לטובת הקמתו של ההיכל החדש. גם בית הכנסת הגדול 'אוהל שרה' שופץ והורחב".
הראל מונה גם את גן חסידה כמבנה שנכלל בתוכנית השימור, וגם את בית האסמים, השוכן מולו. "זה מבנה שהוקם ב-1910 על ידי מרדכי מקוב, בנה של בתיה מקוב, בן לאחת המשפחות הוותיקות בעיר. המבנה שוכן לאורך רחוב גורודסקי, בהמשך לרחוב יעקב (הרחוב הראשון בעיר רחובות) במרכז הגרעין הראשוני של המושבה. במסגרת תהליך השימור הוא עבר שיפוץ כללי בפרטי המבנה, שחזור פרטי נגרות ומסגרות שלא שרדו וכן טיפול מקיף בגג שעבר תהליכי בלייה. חלק משמעותי בשימור המבנה, נסוב סביב טכניקת הבנייה הייחודית העושה שימוש באבנים בגודל בלתי אחיד".
הפרדס הראשון בעיר
בעיר רחובות כאמור מבנים רבים שזכו להיכלל בתוכנית השימור, למשל היקב בשכונת הנשיא הראשון שנבנה בשנת ב-1907 על ידי "סינדיקט הגת" (אגודת הכורמים הרחובותית), והיה סמל לשאיפת בני רחובות לעצמאות כלכלית, או אתר הפרדסנות ע"ש מינקוב, הלוא הוא הפרדס הראשון בעיר, שהוקם מחדש כאתר תיירות כדי לשמר את האתר ההיסטורי של הפרדס הראשון שנטע זלמן מינקוב ברחובות ב-1904.
דוגמה נוספת היא "הארמון - בית קועטה", זהו בית הבאר ההיסטורי שנבנה ב-1919 על ידי ועד המושבה. הבאר סיפקה מים לבריכה המרכזית שהיתה בסמוך לבית הכנסת הגדול ומשם המים הועברו לתושבי המושבה לרבות לצרכי חקלאות, בנוסף היא סיפקה מים לשכונת הפועלים הראשונה ברחוב עזרא וכן לשכונת שעריים.
"הפרויקט לשימור ולשחזור הבאר הוקם על ידי העירייה, בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת וכן תכנית מורשת "ציוני דרך", אומרת הראל וממליצה לכולם לסור אל רחוב מנשה קפרא 41 בשכונת שעריים ולהביט במבנה המרשים שזכה לכינוי "ארמון", משום היותו חריג בנוף ממבני הבוץ שבהם התגוררו התושבים התימנים בימיה הראשונים של המושבה.
בשיתוף עיריית רחובות
