מתחת לפני הקרקע בכפר יונה יוצבו 13 גנרטורים בהספק של 4,000 kVA כל אחד, במרחב ממוגן. כל יחידה כזאת שוקלת כמעט 40 טון, והכנסתה למקומה מחייבת רובוטים להזזת משקלים כבדים ואמצעי שינוע והנפה מיוחדים. מערכות הפליטה מגיעות לקוטר של 24 צול, משום שהעשן חייב לצאת אל מחוץ למבנה ולא להישאר כלוא בתוכו. לצדן מותקנות מערכות השתקה, אוורור ומערך דלק בהיקף חריג: כל גנרטור עשוי לצרוך כ-800 ליטר דלק בשעה, והמתקן נדרש להיערך לעד 72 שעות של פעילות רציפה. "זה מערך לוגיסטי מורכב ברמה אחרת", אומר אופיר כהן, מנכ"ל שמרלינג-סינכרו הנדסת אנרגיה, שמבצעת עבור MedOne את מערך הגנרציה בפרויקט.
הפרויקט הזה ממחיש את הקפיצה שעבר הענף. שמרלינג-סינכרו נוסדה ב-1968 והיא מעורבת בחוות שרתים בישראל כשני עשורים. "אנחנו מחלוצי מערכי הגנרציה לדאטה סנטרס", מציין כהן, "לפני 20 שנה ביצענו את מערכי הגנרציה במתקנים הראשונים של MedOne בפתח תקווה ובטירת הכרמל, ובמתקן של Triple C. אז דאטה סנטר היה מקום שבו שומרים נתונים, לא מפלצות ענק כמו היום".
השינוי הזה ניכר במספרים: אם בעבר מערך של שלושה או ארבעה גנרטורים בהספק של 2,500 kVA נחשב פרויקט גדול, היום גנרטור של 4,000 kVA הפך לסטנדרט, ופרויקט טיפוסי כולל כעשרה גנרטורים בהספקים של 2,800 עד 4,000 kVA. הגידול אינו במספר היחידות בלבד, אלא במשקלים, בשטח, בכמויות הדלק, בחום, ברעידות ובמורכבות התחזוקה. כשאין די שטח, כפי שקורה לנו כיום באחד הפרויקטים הגדולים בישראל שבו יוצבו 64 גנרטורים של 4,000 kVA במכולות מושתקות, מתכננים גנרטורים בשתי קומות, ואז צריך למנוע מהאוויר החם של יחידה אחת להיכנס אל השנייה, לפתור עומסי משקל ולשמור על גישה לשירות בקומה העליונה.
מכאן נגזר הציר המרכזי בעבודת החברה, המעבר מגנרטור כמוצר למערכת הנדסית שלמה. כהן מסביר כי המוצר נוגע כמעט בכל תחומי ההנדסה, מחשמל, בקרה, סנכרון והארקות, ועד רעידות, אוורור, פליטת עשן, אקוסטיקה ודלק. "בפרויקט פועלים מתכנני חשמל, מתכנני אקוסטיקה, מתכנני דלק ומתכנני אוורור, ונדרש גורם שיתכלל את כל המערכות", הוא מתאר. התכלול הזה, לדבריו, הוא ההבדל בין אספקת גנרטור לבין קבלת אחריות על המערכת כולה. "לקוח היום לא מחפש מוצר", הוא מדגיש, "הוא מחפש מוצר עם פתרון".
היכולת לעמוד בכך נשענת על ההון האנושי של החברה. שמרלינג-סינכרו מעסיקה 175 עובדים ומפעילה מחלקת הנדסה גדולה ומחלקת ביצוע פנימית. עבודות ההתקנה והחשמל מבוצעות בחברה ואינן מועברות לקבלני משנה, ומחלקת השירות מונה כ-40 טכנאים. החברה התקינה יותר מ-15 אלף גנרטורים ומחזיקה כ-5,000 חוזי שירות פעילים. לפי כהן, צבר ההזמנות לחוות שרתים עד 2027 עומד על כ-800 מיליון שקל.
מה נדרש כדי להבטיח שמערכת הגיבוי של חוות השרתים תפעל ברגע האמת?
"מתחזקים אותה כל הזמן באמצעות בדיקות שבועיות, חודשיות, רבעוניות ושנתיות, ניטור של המצברים ושל כל המערכות, הפעלות יזומות ותחזוקה מונעת. מפעיל חוות שרתים מתחייב ללקוחות שלו לרמת זמינות, ואם גנרטור נופל הוא עלול לספוג קנס. לכן השירות אצלנו הוא חלק בלתי נפרד מהמוצר, ויש לקוחות שאנחנו מלווים כבר יותר מ-20 שנה".
מדוע חייבים לשלב את מערך הגנרציה כבר בשלבי התכנון הראשונים?
"כי המערך משפיע על המבנה עצמו. כבר בשלב האדריכלי צריך לקבוע את מיקום הגנרטורים, פתחי האוויר, מערכות הפליטה והדלק ודרכי הגישה לתחזוקה ולהחלפת ציוד כבד. אם לא מקצים מראש את המקום והתשתיות הנדרשים, הפרויקט עלול להיתקע בשלב הביצוע".
הצמיחה העולמית בחוות שרתים יצרה עומס אצל יצרני הגנרטורים וזמני האספקה התארכו. שמרלינג-סינכרו מייצגת בישראל את Rehlko ואת Baudouin, ולדברי כהן, היחסים ארוכי השנים מאפשרים לחברה להשיג ציוד במחירים ובזמני אספקה תחרותיים.
אתגר נוסף נוגע לכוח האדם, משום שאין מסלול אקדמי שמכשיר מומחים למערכות גנרציה. החברה מגייסת אנשי מקצוע, מכשירה אותם בעצמה ושולחת מהנדסים להכשרות אצל היצרנים. אפילו את הראיון הזה קיימנו בזמן שכהן שהה בצרפת, יחד עם מהנדסים מטעם הלקוח לצורך FAT, מבחן במפעל שבו נבדק כל גנרטור מול הביצועים הנדרשים, ובאותו שבוע השתתפו שם שלושה ממהנדסי החברה בהכשרה מקצועית.
בטווח הקצר כהן אינו רואה בסוללות תחליף מעשי למערכי הגנרציה בחוות שרתים. הן יקרות ודורשות שטח רב, משאב מוגבל במיוחד בישראל כיום, אולם הפער בין הביקוש לבין יכולת אספקת החשמל עשוי לשנות את המודל. לדבריו, הוגשו בקשות חיבור בהיקף של כ-27 אלף מגה-ואט, בעוד שהתכנון מאפשר לקלוט כ-2,000 מגה-ואט בלבד. "יזמים יידרשו לבחון ייצור מקומי באמצעות מנועי גז, תאי דלק או שילוב של PV, סוללות וגנרטורים", מעריך כהן.
שמרלינג-סינכרו כבר מיישמת באתרים ללא חיבור לחשמל מערכות היברידיות שבהן אנרגיה סולארית נאגרת בסוללה. "כשהאנרגיה הסולארית אינה מספיקה או במקרה של תקלה", הוא מוסיף, "הגנרטור נכנס לפעולה. בנוסף החברה מבצעת פרויקטי קו-גנרציה לייצור חשמל מגז טבעי על ידי מנועים ושימוש באנרגיית החום השיורית לצורך חימום או קירור. פרויקטים כאלה מבוצעים כיום עבור שירות בתי הסוהר, קריית התקשוב, בית חולים תל השומר ועוד. להערכתי, פתרונות כאלה יתפסו מקום מרכזי יותר בתכנון חוות השרתים הבאות".
בשיתוף שמרלינג סינכרו הנדסת אנרגיה
