ללא תוכניות ממשלתיות אפקטיביות, לא נשיג תוצאות משמעותיות במלחמה העולמית על משבר האקלים. ללא מנהלת ייעודית חזקה עם אחריות וסמכות גם יחד, הצהרות של שרת האנרגיה יתחממו ויגיעו לנקודת רתיחה יחד עם האקלים הישראלי.
כמי שעוסק בתחום האנרגיה המתחדשת למעלה מ-30 שנים, אני סבור שגם אם תהיה התגייסות חסרת תקדים של כל הרגולטורים, הפקידים ומקבלי ההחלטות לטובת קביעת מדיניות אפקטיבית – הרי שישראל עומדת בפני לא מעט אתגרים בדרך להשגת תמהיל מקורות אנרגיה, שיהוו תחליף ירוק וכלכלי, שלא לדבר על איכותי, בכל הנוגע למשק החשמל העתידי.
הלכה למעשה, על מנת להשיג חלופה ירוקה כלכלית ואיכותית למשק החשמל בישראל יש לפתור בעיות טכניות מורכבות ולעמוד במבחנים כלכליים לא פשוטים. ולמה הכוונה? כיום, על מנת לממש פרויקט לאנרגיה ירוקה בישראל יש לקבל היתר לשינוי ייעוד הקרקע ולהשיג אישורי חיבור לרשת, תוך השגת אישורים נוספים מרשויות רבות אחרות. במרבית המקרים זמן הפיתוח ארוך למדי ומימוש הפרויקט מתפזר, כיאה למדינת ישראל, בין מספר רב של גופים ורגולטורים, אשר צפויים ליהנות מפירות הפרויקט, אך מעדיפים לפעול נגדו ולסכלו. פיזור האישורים בין גופים שונים ורגולטורים רבים בישראל, אשר כל אחד מגן בחירוף נפשו על תחום אחריות מבלי לראות את התמונה הגדולה - זה כשלעצמו מהווה מכשול בהשגת היעד וההתחייבויות של ישראל.
על מנת להתגבר על מכשול זה יש לטעמי לכונן גוף ממשלתי ייעודי (כפי שעשו בנושא הדיור) שיורכב מאנשי מקצוע, אשר יקבל את מלוא האחריות והסמכות לפעול וליישם את התחייבויות והצהרות ישראל בגלזגו. גוף שכזה יצליח לקדם פרויקטים כדוגמת הפרויקט עליו אנחנו עובדים באזור חבל אילות, שצפוי להגדיל משמעותית את מצאי המים לחקלאות ולהגדיל את אמצעי הייצור והאגירה באזור לטובת צריכה מקומית בשעות אחר הצהריים והערב (ללא צורך בהתקנה של קווי הולכה נוספים). על פניו, זו דוגמה לפרויקט שישראל צריך להניף בגאווה, אך לא כך הדבר. לידתו כרוכה בהשגת הסכמתם של גופים רבים, שייהנו אמנם מפירותיו, אך פועלים באיטיות מרגיזה.
סוגייה נוספת, חשובה לא פחות, היא העובדה שרשת החשמל בישראל מתנהלת כרשת מבודדת ("ISLANDED GRID") ויציבותה תלויה בעיקר באנרגיה הקינטית של הטורבינות המאסיביות (המוזנות בדלקים פוסיליים) ותפקידן למנוע מתדירות רשת החשמל לרדת מהר מידי כאשר הביקוש עולה על ההיצע, או כאשר הביקוש עולה מהר מידי. ללא בולם זעזועים זה (אותן טורבינות מוזנות דלקים פוסיליים) הרי שרשתות החשמל בישראל צפויות לעמוד בפני סיכון גדול הרבה יותר של סטיות חמורות בתדר והפסקות חשמל כלל ארציות. בנוסף, רשת החשמל של ישראל איננה מחוברת לרשתות החשמל במדינות השכנות, ולכן ככל שאחוז האנרגיות המתחדשות יעלה כך יגדל הקושי בייצוב הרשת ואספקת חשמל אמין ואיכותי לצרכנים תקטן.
אין ספק, כי אנרגיה סולארית בישראל היא האנרגיה היעילה, הזולה והזמינה ביותר. הטכנולוגיה הסולארית משתפרת במהירות וצפויה להמשיך להשתפר בשנים הקרובות. כבר בסוף שנת 2020 נקבע מחיר של 17.45 אגורות לכל קווט"ש של מתקנים סולאריים משולבי אגירה. להערכתי, ניתן להוזיל את עלויות הייצור של מתקנים רק בהינתן אפשרות להרחיב את קשת התועלות של מתקנים אלה לטובת אספקת שירותי רשת נוספים וכן לבחון אפשרות טעינה ופריקת אנרגיה נוספות.
30 שנים הבאות הולכות להיות מאתגרות ומעניינות בכל הנוגע למשק החשמל הישראלי ולהתחייבויות שרת האנרגיה לשינוי ושיפור הבירוקרטיה בכל הנוגע להשגת אנרגיה ירוקה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת סולאיר אנרגיות מתחדשות בע"מ
בשיתוף סולאיר אנרגיות מתחדשות
