החברות הציבוריות בישראל וגם בעולם סובלות כיום מאי-וודאות, העלאות ריבית, עלייה באינפלציה וסביבה פוליטית שמשדרת המון כותרות, אך לא משדרת יציבות. אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, ראה כבר תקופות קשות יותר, ובריאיון ל"אחד העם" הוא מתייחס לאתגרים הנוכחיים של החברות הציבוריות בישראל.
לאחרונה הודיע משרד המשפטים, כי הוא עומד להעלות את התיקון לחוק החברות בנוגע לחברות ללא גרעין שליטה. האם האיגוד תומך בתיקון המוצע?
"ראשית, נראה כי ההצעה תיגנז שוב בשל המצב הפוליטי. בכל מקרה, לא מדובר במהפכה בחוק החברות, אלא במספר תיקונים מינוריים שגם אם לא יעברו לא יקרה דבר. צריך לזכור ששוק ההון והבורסה פועלים כל העת עם חברות ללא גרעין שליטה (למעלה מ-100 חברות כיום) ואין שום בעיה בתפקוד חברות אלה. החוק הקיים מספיק רחב ומכסה את כל מגוון הבעלויות של חברות ציבוריות. לגבי החוק באופן ספציפי, יש לנו כמה הערות שנשמיע אותן בבוא היום בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת".
היו חששות מ"חוק ייעול ההסדרה", חוק שהיה אמור להעביר בבלעדיות לרשות ניירות ערך את הרגולציה והסנקציות בתחום הגילוי של החברות הציבוריות. איפה זה עומד עכשיו?
"נכון להיום, החוק ירד מסדר היום וככל הנראה לא יחזור בתקופה הקרובה. השקענו מאמצים רבים על מנת להשאיר את החוק הזה מחוץ לסדר היום. החוק, כפי שהוא הוצע, עלול לגרום למצב שרשות ניירות ערך תפעל במדינה דמוקרטית ללא בקרה פרלמנטרית כלשהי, החוק כפי שהוא הוצע היה אמור לתת כוח בלתי פרופורציונאלי לרשות, שגם ככה היא גוף רגולטורי חזק".
בעקבות ההצבעה באספה הכללית של שופרסל, מה עמדתך בנוגע למעורבות הגופים המוסדיים בבחירה?
"באופן עקרוני, אין בעיה שבעל מניות מעורב בבחירת דירקטורים. זה חלק מהחוק. הבעיה מתחילה כשהם משתפים פעולה ביחד בבחירה. כאן אנחנו נכנסים לעולמות השליטה ובעולמות כאלה רצוי להטיל מגבלות כפי שהן מוטלות כיום על כל בעל שליטה. זה קשור בעיקר לעסקאות שעושה התאגיד עם גופים אלה. אנחנו מכניסים את הדירקטורים לדילמות קשות של ניגודי עניינים, שהמחוקק מראש ניסה למנוע. מן הראוי שיקבעו כללים ברורים לעסקאות של החברה עם בעלי המניות שלה במקרים שאלה מפגינים בפועל שליטה בבחירת דירקטורים".
אין מקום לבורסה משנית בישראל
פלטו מותח ביקורת חריפה על המדינה שלא עמדה בהתחייבויותיה כלפי שותפויות המו"פ הציבוריות. "מדובר בנושא נוסף שאנו מקדמים כבר תקופה לא מבוטלת. ההגנה על שותפויות המו"פ הציבוריות קרנות המגייסות כסף מהציבור להשקעה, החיתה דבר שאמור להיות סגור, לאחר הבטח של משרד האוצר ורשות המיסים אך הנושא לא מתקדם", הוא אומר.
"דווקא בנושא של הגברת תחרות מול קרנות הון סיכון, הממשלה מפלה לרעה את המשקיעים בקרנות הציבוריות. קרון הון סיכון ממוסות כשותפות והובטח לשותפויות המו"פ הציבוריות מעמד זהה.
"על סמך הבטחות אלה, הוקמו 14 שותפויות מו"פ שלא נהנות מיחס זהה לקרנות הון סיכון. נכון להיו שותפויות המו"פ מופלות לרעה ואמורות לשלם יותר מס מקרנות הון סיכון".
מה לגבי הרעיון להקמת בורסה משנית לחברות קטנות?
"בינתיים, כמובן שלא זז עדיין שום דבר עם הבורסה המשנית וכנראה גם לא יזוז לעולם. לשיטתי, אין לדבר הזה מקום בישראל. בינתיים, הגיעו לבורסה בת"א חברות קטנות שהנפיקו במסגרתה. איגוד החברות הציע לתת לחברות הקטנות את ההטבות שייעדו לאותן חברות קטנות שיבצעו הנפקה בבורסה המשנית".
למשל?
"אחת ההטבות היא דיווח פעמיים בשנה במקום אחת לרבעון וקידום רגולציה מקלה, שתאפשר גם לחברות בגודל בינוני, לצמוח ביתר קלות. לפי שעה, גם היוזמה המבורכת הזו תקועה במקום".
מה אתה אומר על המשבר הנוכחי בשוק ההון?
"אין ספק שאנחנו נמצאים בתקופה לא חיובית. כמובן, שחלק גדול מהגורמים לירידות השערים הם גורמים גלובליים הנובעים ממשברים הקשורים בלחימה באוקראינה, באינפלציה בשווקים המתפתחים, העלאות הריבית, עלייה במחיר הסחורות וחומרי הגלם ובעיות שונות בשרשראות האספקה. עם כל הקשיים הנוכחיים, בסופו של דבר אין תחליף להשקעה במניות, ככל שמדובר על השקעה לטווח הארוך. השוק תמיד הוכיח שהוא התיישר וחזר למגמה חיובית לאורך זמן".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
