שוק ההון הישראלי חווה בחודשים האחרונים תיקון חד, לאחר כמעט שנתיים רצופות של עליות חדות. בפאנל שייערך במסגרת הוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות ושיתקיים ביום ג' ה-28.6 במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בת"א, בהנחיית אודי אלוני, מנכ"ל ומייסד-שותף של FUNDER, ינסו מספר פעילים בשוק ההון להעריך מה צופן העתיד לבורסה בישראל, לשוק ההנפקות ולמשקיעים. פנינו אליהם כדי להבין עד כמה הם אופטימיים או פסימיים ביחס לשוק ההון ולא פסחנו גם על המלצות השקעה.
"חלק גדול מהדור הצעיר לא חווה משבר אמיתי"
רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות, משדר אופטימיות זהירה ומסביר כיצד מתנהל שוק ההון ושוק ההנפקות בתקופה הנוכחית. "בשוק ההון למחזורים שליליים יש תפקיד", הוא אומר. "הם מובילים לטיהור עודפים, התייעלות ומייצרים סדר שהכרחי לעשות בתקופות האלה. משבר 2008 היה דוגמה למשבר שהניב בטווח הארוך תוצאות חיוביות במיוחד בשוק הישראלי. למעשה, ישראל לא חוותה ב-2008 את המשבר במלוא העוצמה שלו. לעומת זאת, במשבר הדוט.קום, בין 2000 ל-2001, המשק הישראלי היה במרכז המשבר וראינו כאן ירידות חדות. בתקופה הזו הגענו לאג"ח שחרים של המדינה שהונפק בתשואה פנומנאלית של 12%. לעומת זאת ב-2008, סבלנו מגלי הדף של האירוע העולמי, אבל לא סבלנו ממנו כמו כלכלות אחרות בעולם. לכן גם היציאה של השוק הישראלי ב-2008 הייתה הרבה יותר מהירה מאשר בארה"ב ואירופה.
"העובדות האלה לגבי משברים גדולים בשוק ההון, בארץ ובעולם, משקפים מצב שבו כיום, חלק גדול מהדור הצעיר, לא חווה משבר אמיתי", הוא מדגיש. "אף אחד לא יודע באמת לאן השוק הולך, אבל צריך להטמיע את העובדה שסייקל בכלכלה הוא לא משהו שנגמר בחודשיים-שלושה. יחד עם שכלול המידע והמסחר, הסייקלים הולכים ונהיים יותר קצרים, ועדיין - כלכלות הן הרבה יותר מנושאות מטוסים גדולות. לוקח להן זמן להסתגל ולהשתנות בהתאם.
"הידיעה הבסיסית שאף אחד לא יודע לאן השוק הולך, צריכה לגרום לכל אחד להתנהל בהתאם ובזהירות", הוא מוסיף ומבהיר. "זה אומר שחברות צריכות לדעת בעת הזו לגייס חוב כשהשוק בעייתי. חוב הוא דבר מתמחזר והוא דלק לכל פעילות כלכלית. כשהשוק היה פחות תנודתי, חברות יכלו לבצע מחזור חוב, או גיוס חוב ממש ברגע האחרון, בהתאם לצורך. כך למשל, חברות נדל"ן יכלו לבצע גיוס חוב מייד עם היוודע להן על סגירת עסקה גדולה. כיום, במצב הנוכחי, מה שחברות צריכות לעשות הוא להגדיל את כריות הביטחון - גם את היקף המזומן שהן מחזיקות וגם את היקף הנכסים הנזילים שלהן. בנוסף, חברות צריכות לקחת מרווחי ביטחון גדולים יותר לגבי עיתוי וגודל הגיוס".
"כל מה שחושבים ויודעים כבר מתומחר בשוק"
לאחר שנתיים חלומיות בשוק הנפקות ההון הישראלי, שסיכמו את 2020 ו-2021 כשנים בהן שוק ההנפקות הראשוניות היה החזק ביותר בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי, קצב ההנפקות האט. "זה ברור שאי אפשר לנצח להמשיך בקצב דומה, בתקופה כמו עכשיו שהיא מאתגרת יותר. לרוב השחקנים בשוק הירידה במספר ההנפקות לא באה בהפתעה מוחלטת", מציין כהן-אורגד.
"אם מסתכלים קדימה, בטווח הקצר והבינוני על השוק המקומי, הרי שבישראל יש אפיק חיסכון ארוך טווח מאוד גדול, שממשיך להזרים כסף לשוק ולהצטבר בבורסה הישראלית", הוא מוסיף. "הודות לרגולציה הזו, גם בזמנים כאלה יש כסף חדש שנכנס לשווקים באופן קונסיסטנטי, עובדה שמאפשרת לחברות טובות - שעונות על הסטנדרטים של המוסדיים - להמשיך ולבצע הנפקות גם בעת הזו. דוגמאות להנפקות של חברות קיימות ניתן לראות בהרחבת הגיוסים בשבועות האחרונים של הבנקים דיסקונט ולאומי, שגייסו מיליארדים מהציבור".
ומה לגבי חברות ציבוריות קטנות?
"השוק הפך להיות מאתגר יותר עבורן. משקיעים מבקשים לפצות באמצעות מחיר על אי-הוודאות שקיימת היום בשוק. לא מן הנמנע שמשקיעים מוסדיים יבקשו בשלב ההנפקה הנחות גדולות יותר. דוגמה להנפקה מוצלחת של חברה קטנה שהושלמה לאחרונה, היא ההנפקה של חברת ישראייר, שהצליחה להשלים הנפקה מוצלחת גם בסביבה המאתגרת יחסית של היום".
אורגד מציין בנוסף, כי כולם מקבלים החלטות בתנאי אי-וודאות והמחירים בשווקים משקפים את ממוצע הידע שיש על השווקים באותו הזמן. "אני מאמין שאין מישהו שיש לו ערך מוסף בידיעה לאן באמת השוק הולך. אם ניקח לדוגמה את האג"ח של ממשלת ארה"ב לעשר שנים, או של ממשלת ישראל, אגרות החוב הללו משקפות בתוכן את ההערכות להעלאות ריבית ואינפלציה לתקופה זו. כל מה שחושבים ויודעים כבר מתומחר בשוק, כשהשינוי בתמחור נובע משינוי בציפיות קדימה לעומת מה שקרה יום או שנה לפני כן.
"אני מעריך כי 2022 צפויה להיות שנה עמוסה פחות בהנפקות, אבל עדיין השוק ימשיך לעבוד, השמש תמשיך לזרוח במזרח ולשקוע במערב והעולם ימשיך להתנהל כסדרו. שוק ההון בתקופה הזו מחדד את הצורך במומחי השקעות, שבוחנים ובוררים את ההשקעות שלהם. ייתכן שבתקופה כזו של משבר אנחנו מעט זהירים מידי. לעומת זאת, ייתכן כי בתקופות גאות חלק גדול מהמשקיעים לא נקט במשנה זהירות בבחירת אפיקי ההשקעות שלהם".
"כבר בתחילת 2023 נראה שיח יותר מרחיב מצד הבנקים המרכזיים"
אורי קרן, שותף ומנהל השקעות במור גמל, שותף לתחושת אי-הוודאות: "אנחנו לא יודעים ולא יכולים לדעת לאן ילך השוק ומתי, אם בכלל, תתהפך המגמה. הנחת העבודה שלנו היא שמדובר כאן במשבר במימדים קטנים יותר ממה שראינו ב-2008 או 2001. למרות זאת, אנחנו פסימיים לטווח הקצר, אבל יותר אופטימיים לגבי הטווח הבינוני-ארוך".
מדוע בעצם?
"כי המשבר הנוכחי תפס את הכלכלות במצב טוב יחסית. האינפלציה, להערכתנו, תתחיל לרדת בהמשך השנה בשל מספר סיבות. ראשית, רמות המחירים הנוכחיות נמצאות עכשיו בשיא וככל הנראה צפויות לרדת בהדרגה. סיבה נוספת לאופטימיות זהירה היא ההערכה, כי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה צפויה להימשך בעצימות נמוכה יותר. עוד סיבה לצפי לריסון האינפלציה הוא עלייה צפויה של בין 3% ל-3.5% בשיעור הריבית של ה'פד' עד סוף השנה, שתיצור ריסון של האינפלציה בשווקים העולמיים".
כל אלה, על-פי קרן, צפויים לפגוע בכלכלה העולמית ולהערכתו נראה כבר בתחילת שנת 2023 שיח יותר מרחיב מצד הבנקים המרכזיים, בראשם ה"פד" האמריקני. בנוסף להערכות האופטימיות יחסית לטווח הבינוני ארוך, קרן אומר כי שוק ההון היום אטרקטיבי משמעותית לעומת השוק לפני חצי שנה ולו רק בשל התמחור היחסי. עם זאת, הוא מזהיר לגבי מצב השוק הנוכחי ואומר כי הדם לא זורם ברחובות. לא כל השוק הוא זול, אבל יש עכשיו הזדמנויות רבות.
קרן מסביר, כי המפתח להצלחה לטווח ארוך הוא פיזור - פיזור גיאוגרפי ופיזור סקטוריאלי. "יש בשוק עדיין חברות שמתומחרות ביתר, ועוד לא לגמרי ירדה ההבנה, שאנחנו נמצאים במציאות שבה יש חברות נוספות שיכולות עוד לסבול מירידות משמעותיות. בגדול, יש בשוק יותר הזדמנויות מאשר נכסים יקרים".
בתור בית השקעות בעל פעילות מגוונת, הכוללת השקעות לטווח ארוך וגם לטווח קצר, במור רואים רגולציה שתומכת ומקדמת השקעות. זאת, בשונה ממה שהיה בעבר, אז היתה רגולציה רלוונטית ספציפית למגזר מסוים. "אנו רואים כיום את הרגולציה ככזו שמבחינה יותר בין עיקר וטפל ומאפשרת יותר צמיחה, עשייה והשקעות לעומת מה שראינו בעבר", טוען קרן. "הרגולציה היום לא באה על חשבון העמיתים. זו רגולציה שמאפשרת לנו לנהל באופן מיטבי את ההשקעות והסיכונים עבור הלקוחות שלנו".
"השוק חוזר למצב נורמלי אמיתי, שבו הריביות הן בשיעור סביר"
גת מגידו, שותפה-מייסדת בבית ההשקעות פינסה קפיטל (Finessa Capital), בית השקעות בוטיקי בעל רישיון ניהול תיקים שמתמחה בניהול השקעות של קרנות נאמנות, אומרת, כי "תקופת הקורונה הרגילה את השוק למצב 'נורמלי', שבו במשך כשנתיים השווקים נהנו מריבית אפסית, בשילוב עם מדיניות מרחיבה של הבנקים המרכזיים. התיקון שהשוק עכשיו חווה נובע מכך שהבנקים המרכזיים שינו תקליט ובחרו להתמקד במלחמה באינפלציה.
"השוק חוזר למצב נורמלי אמיתי, שבו הריביות הן בשיעור סביר", היא מוסיפה. "אנחנו עכשיו עמוק בתוך אירוע של תיקון ולמידה מחדש של התנאים החדשים. העלאת הריבית צפויה לקרר את השוק, להוריד את הביקושים להשקעות ולאשראי וגם את הביקושים של הצרכנים הפרטיים לצריכה ולאשראי. בתקופות כאלה צריך לבחור השקעות באופן מאוד סלקטיבי, במיוחד ברמת הענפים. בשנה האחרונה ראינו, כי סקטורים כמו סקטור האנרגיה והסחורות החקלאיות היוו מחסה, ואפילו נהנו מהמצב ושימשו ממש כהגנה על התיק. סקטורים נוספים, שהוכיחו עצמם כדפנסיביים ומתאימים להשקעה בעת הזו, הם פיננסים, אשראי חוץ-בנקאי ותקשורת. לדעתנו, חברות האשראי החוץ-בנקאי לא מיצו את פוטנציאל הצמיחה שלהן. הרגולציה עליהן ממשיכה לאפשר להן להתרחב ולהציע שירותים נוספים. אנו ממליצים לבחור להשקעה חברות אשראי חוץ-בנקאי עם חיתום איכותי, תיק אשראי מפוזר והנהלה מוכשרת על מנת ליהנות ממלוא פוטנציאל הצמיחה בשוק הזה".
מגידו מציינת בנוסף, כי "ההסתכלות על מדדים כמקשה אחת בעת הזו יכולה להיות מטעה. חשוב לבחור חברות בעלות הכנסה יציבה, תזרים חזק, מאזן חזק וכאלה שמחלקות דיבידנד עם הנהלות איכותיות. הנהלות איכותיות יודעות להוביל את החברות שלהן בצורה מיטבית גם בתקופות קשות. בתקופות כאלה, חברות עם קופת מזומנים מלאה יכולות לנצל הזדמנויות, שמתגלות בתקופה הזו, שהיא סופר קריטית".
מה לגבי שוק האגח?
"אנו נמצאים בתקופה משמעותית של עליית תשואות ומרווחים. אם בתחילת השנה אגרות החוב שיקפו תשואה זעומה, הרי כעת אנחנו רואים פתיחה במרווחים באג"ח עם דירוגים גבוהים במח"מ קצר. שיעורי ההיוון עולים ואפשר לראות תשואה שקלית של 3.5% - אלה מספרים שלא ראינו כבר שנים ארוכות. חשוב לציין, כי בשנים האחרונות, חברות רבות גלגלו חוב בריביות נמוכות. ייקח עוד זמן עד שהן יפגשו את הצורך לגיוס חוב במחיר גבוה יותר, בעוד מספר שנים. עם זאת, לגבי אג"חים בדירוגים נמוכים, פרמיית הסיכון גבוהה מידי לעומת פוטנציאל הרווח. אם בונים תיק אג"ח, רצוי להעדיף את האג"חים בדירוגים הגבוהים".
מה לגבי הזדמנויות השקעה נוספות בשוק?
"אני טוענת, כי השקעה סלקטיבית בחלק ממניות הטכנולוגיה שחלקן נחבטו בצורה קשה, שלא בצדק, יכולה להיות אפשרות מעניינת, במיוחד אם מדובר בחברות חזקות עם פעילות אמיתית ואופק להתאוששות בטווח הבינוני עד ארוך".
מגידו ממליצה בנוסף להימנע מסקטורים שסובלים מעליית הריביות. סקטור הנדל"ן למשל, הוא סקטור שמומלץ להיחשף אליו בסלקטיביות יתרה בבחירת החברות להשקעה. חברות שמסוגלות להעלות את השכירות לשוכרים שלהם ולהמשיך לפעול כרגיל. המלצה אחרונה של מגידו למשקיעים היא לשמור על מזומן בתיק על מנת לשמור על יכולת לניצול הזדמנויות. "שאלת מיליון הדולר לגבי מועד הכניסה הנכון להשקעה בניירות ערך היא שאלה שאינה פתורה, אבל נכון להיום, נראה שיש יותר הזדמנויות השקעה בשוק לאחר ירידות השערים האחרונות", היא מסכמת.
סין צפויה לתת רוח גבית במהלך 2022 לכלכלה העולמית
אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח ופיננסים, אומר, כי "ב-2022 הבנקים המרכזיים הפכו את המדיניות שלהם ב-180 מעלות - ממדיניות מרחיבה למדיניות ניצית אגרסיבית, במטרה לרסן את האינפלציה. הדבר גרם לכך שהסביבה הנוכחית נהייתה הרבה פחות ידידותית לנכסי סיכון. במקביל לכך, הלחימה באוקראינה הובילה להתמתנות תחזיות הצמיחה, מה שהגביר את הפסימיות בשווקים. כשהתחיל התיקון מהשיא שנרשם בסוף שנת 2021, ראינו, בשלב ראשון, תמחור מחדש של השווקים - מרמות תמחור יקרות מאוד לרמות תמחור סבירות הרבה יותר. כך למשל, מכפיל הרווח של ה-S&P500 ירד מרמות גבוהות של 20 לרמה שמאפיינת יותר את הממוצע ארוך הטווח. חלק גדול מהירידות שראינו מתחילת שנה הוא חלק מתמחור מחדש, שהוא תוצאה של חזרה של הריביות לרמות נורמליות יותר. נכון לעכשיו, רמות התמחור של הנכסים הפיננסיים לא משקפים באופן מלא אפשרות למיתון. יש התלבטות בשוק אם אנחנו הולכים למיתון, ואם כן, עד כמה המיתון יהיה מהותי".
ארגמן מרחיב ומתייחס לשוק הסיני כפקטור אופטימי בעת הזו בכלכלה העולמית. לדבריו, ב-2021 סין היתה סוג של משקולת על הכלכלה העולמית, בשנה הקרובה, הכלכלה הסינית צפויה לשוב ולתת רוח גבית לשווקים, גם אם מתונה, שתאזן את הסנטימנט השלילי שמגיע מגורמים אחרים. הסיבה לכך, היא שהממשל הסיני ב-2021 לחץ על הברקס, תוך נסיון לצמצם את קצב הגידול באשראי ותוך נסיון למתן את בועת האשראי והנדל״ן שנוצרה לטעמו בכלכלה הסינית.
"נכון לעכשיו, שוק הנדל"ן של סין מתאושש ממשבר דומה למשבר שראה שוק הנדל"ן האמריקני ב-2008", הוא אומר. "בסין נרשמה עד היום ירידה רציפה של תשעה חודשים במחירי הנדל"ן וירידה מאסיבית בהיקף העסקאות. שיעור הצמיחה הצפוי ב-2022 בסין צפוי לרדת ל-4%-4.5% לעומת שיעור צמיחה של 8% ב-2021. הממשל הסיני החל לשנות את המדיניות ולהגביר את יצירת האשראי וזאת בשל חשש שההאטה שהם ניסו ליזום הצליחה יותר מידי.
"הם התחילו לנקוט בצעדים של תמרוץ, הפחתת מיסים והגדלת אשראי לרוכשי דירות, סין עברה מלחיצה על הברקס ללחיצה מבוקרת על דוושת הגז. התחזית להאצת הצמיחה של הכלכלה הסינית היא נתון חיובי, שכאמור תספק רוח גבית לכלכלת העולם, ובמידה מסויימת גם לשווקים במהלך שנת 2022".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
