בתחילת שנת 2020 נבחר גדעון תדמור ליו״ר איגוד החברות הציבוריות, תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות במטרה לקדם את שוק ההון הישראלי והחברות הציבוריות. תדמור, מבכירי תעשיית האנרגיה ומי שהוביל את מהפכת הגז הטבעי בישראל עם תגליות "ים-תטיס", "תמר" ו"לוויתן", כיהן בעבר בתפקידי ניהול בכירים בארבע תאגידים ציבוריים - כהן פיתוח, אבנר, דלק קידוחים ודלק אנרגיה, וכיום מכהן כיו"ר שותפות הנפט נאוויטס פטרוליום, שהונפקה בישראל בשנת 2016 ונסחרת כיום בשווי של כשני מיליארד שקלים.
עם תחילת כהונתו של תדמור באיגוד פרץ משבר הקורונה, שהוביל לפעילות נמרצת של האיגוד עבור החברות הציבוריות, וגיוס של הרגולטורים, הכנסת ובנק ישראל לתמיכה בחברות ובשוק ההון המקומי. כעת, לאחר שנבחר לכהונה נוספת, תדמור מגיע לריאיון מיוחד במגזין "אחד העם" של איגוד החברות הציבוריות, בו הוא חולק את תובנותיו על שוק ההון הישראלי, המערכת הרגולטורית וכמובן שוק האנרגיה הבינ"ל, שעובר כיום שינויים דרמטיים, בין היתר, על רקע מלחמת רוסיה אוקראינה והזינוק במחירי הנפט.
ברכות להיבחרך מחדש לתפקיד יו"ר איגוד החברות הציבוריות. כיצד אתה מסכם את כהונתך עד כה?
"אני שמח על הזכות לפעול למען החברות הציבוריות ושוק ההון הישראלי. בטרם כניסתי לתפקיד, לא ידעתי עד כמה האיגוד משחק תפקיד משמעותי בשמירה על האינטרסים של החברות הציבוריות וביצירת איזון רגולטורי. במהלך השנתיים האחרונות הצלחנו באיגוד, בהנהלתו של המנכ"ל אילן פלטו, להוביל לשורה של הישגים מרשימים עבור החברות".
מהם האתגרים המרכזיים עימם מתמודד האיגוד?
"האיגוד הוא שותף מלא בעיצוב העתיד של שוק ההון הישראלי, ואנחנו פועלים יחד עם רשות ניירות ערך, הבורסה, הכנסת ומשרדי הממשלה, כדי ליצור אקו-סיסטם, שיעודד ויקדם את הפעילות העסקית של החברות הציבוריות. עיקר העיסוק של האיגוד הוא בתחומי הרגולציה והממשל התאגידי, ושם גם נמצאים האתגרים המשמעותיים".
כיצד היית מאפיין את מערכת היחסים ביניכם לבין הרגולטורים המרכזיים בשוק ההון?
"יש לנו יחסים מצוינים עם הרגולטורים השונים, ואנו מקיימים עימם שיח מקצועי, תוך שכלל הגופים במדינה מכירים בנו כגוף היציג של החברות הציבוריות וכמי שמשמיע את קולן בפורומים השונים. אני מאמין בשיתוף פעולה עם הרגולטורים ובמציאת שביל הזהב, בו ניתן לייצר גם בימים אלו של התפתחויות משמעותיות בשוק ההון, הגנה מלאה על המשקיעים, תוך עידוד יזמות ושוק חופשי".
"לעבור למדיניות של מניות במקום דירות"
אני מעלה בפני תדמור את היוזמה של רשות ניירות ערך להגדיל את כוחה ולאפשר לה לפרסם תקנות וצווים שלא בדרך של חקיקה. האם הדבר עשוי לפגוע במערכת היחסים עם הרשות לאור התנגדות האיגוד ליוזמה? "תפקידו של האיגוד להגן על האינטרסים של החברות הציבוריות, ופעמים רבות בעבר הצליח האיגוד למנוע או לרכך במסגרת הדיונים בוועדות הכנסת החלטות שהיו עלולות לפגוע בחברות", הוא משיב. "אני מאמין שיש לאזן בין האינטרס לשמר את מערכת האיזונים והבלמים הקיימת, בפיקוח של משרד האוצר והכנסת על פעולותיה של רשות ניירות ערך, לבין האינטרס החשוב לאפשר לרשות גמישות גדולה יותר בסמכויותיה לעזור ולקדם את שוק ההון והפעילות העסקית של החברות הציבוריות, וזאת מבלי להזדקק להליכי אישור ארוכים ומתישים. היות ובסוף היום לכולנו מטרת-על משותפת לקיים שוק הון משגשג, מקצועי, שקוף, מעודכן ותחרותי, יש לנסות ולהגיע בהידברות מקצועית ומכבדת להסכמות על הדרך המיטבית להשגת המטרה הזו, תוך יצירת האיזונים הנכונים בין האינטרסים הלגיטימיים השונים".
נראה שגל ההנפקות ששטף את הבורסה נבלם. האם לדעתך המומנטום החיובי בבורסה הישראלית הסתיים? אם כן, מהן לדעתך הסיבות לכך?
"עוד מוקדם להספיד את גל ההנפקות, ובכל מקרה אני לא חושב שמישהו צפה שתהיה לנו עוד שנה עם למעלה מ-100 הנפקות ראשוניות. השוק מחזורי, ותנאי המאקרו של שנת 2021 אינם אותם תנאים שאנו רואים השנה, לרבות על רקע העימות בין רוסיה לאוקראינה. יש לנו שוק הון חזק ואנרגטי ולכן אין לי ספק שגם השנה נראה פעילות משמעותית ומוצלחת בשוק".
כיצד ניתן לדעתך להרחיב את מעגל החברות הציבוריות?
"צריך להמשיך לשכלל ולפתח את שוק ההון הישראלי, להתאים אותו לנסיבות המשתנות ולפתוח אותו לסקטורים נוספים. שנת 2021 היתה שנת פריצה לחברות ושותפויות ההיי-טק, הפוד-טק והמד-טק. צריך להמשיך את המומנטום. כשהגענו עם הרעיון של שותפויות גז ונפט השוק לא ידע איך לאכול את החיה החדשה הזאת. היום סקטור הגז הוא סקטור מרכזי בשוק ההון. אותו תהליך יכול להתבצע גם בסקטורים של שותפויות המו"פ, ביו-טק, פוד-טק ועוד. בהקשר זה יש לומר מילה טובה על הבורסה, שהצליחה להגדיל משמעותית את מספר החברות שנסחרות בה, לצד היכולת ליצור גיוון משמעותי במדדים, עם הכניסה המבורכת של עשרות חברות טכנולוגיה חדשות. אנו חיים בשוק חופשי, גלובלי, תחרותי ודינאמי בו טכנולוגיות חדשות קונות להן דריסת רגל משמעותית, כמו למשל טכנולוגיית הבלוקצ'יין ; טעם המשקיעים מתעדכן מעת לעת, ראו למשל את הגידול המתמשך בהשקעות האלטרנטיביות ; גם הפלטפורמות להשקעה מגוונות מבעבר, עיין ערך שחקני גיוס ההמונים הפורחים. כל אלה מחייבים אותנו לחדש כל העת, זה לא Nice to have זה Must have!".
האם תמשיכו במאבק להפחתת המס על רווחי הון?
"בהחלט. זו אחת המטרות המרכזיות של האיגוד. המס על רווחי הון עלה בשנת 2011, לאחר המחאה החברתית, אבל היום ברור שזו הייתה טעות. שוק ההון והנדל"ן הם אפיקי השקעה מתחרים - כשהמדינה נותנת מצד אחד הטבות מס למשקיעי הנדל"ן ומצד שני מטילה מס גבוה על המשקיעים בבורסה, האיזון מופר, ואנחנו רואים את התוצאות הקשות בשוק הדיור. צריך לעבור למדיניות של מניות במקום דירות".
תומכים בהגדלת הייצוג של נשים בדירקטוריונים
ביום האישה הבינ"ל שהתקיים בתחילת החודש, פורסמו נתונים עגומים על הייצוג הנשי בדירקטוריונים של חבורת ציבוריות. מהנתונים עלה ששיעור הדירקטוריות הממוצע בישראל עומד על 24%, לעומת 35%-45% בעולם. שיעור היו"ריות מתוך מדד ת"א-125 עומד על 6% בלבד ורק אישה אחת מכהנת כמנכ"לית של חברה ציבורית (סמדר ברבר צדיק, מנהלת הבנק הבינלאומי). אני שואל את תדמור לגבי עמדת האיגוד בנושא הגדלת ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. "כמי שניהל מספר חברות ציבוריות, אני יכול להעיד על החשיבות העצומה של שילוב נשים בתפקידי ניהול בכירים. המצב כיום, בו כמעט ואין מנהלות בכירות במדדים המובילים הוא בלתי מקובל ועל כולנו מוטלת החובה לפעול לשינוי", הוא משיב בנחרצות. "אנחנו באיגוד תומכים בהגדלת הייצוג של נשים בדירקטוריונים ופועלים בנושא במסגרת הפעילות המשותפת עם איגוד הדירקטורים, אבל יחד עם זאת, אנחנו לא מאמינים ביצירה של חקיקה ייעודית שתחייב רק את החברות הציבוריות. בשולי הדברים אציין שאנו בנאוויטס היינו הראשונים לנסח מסמכים משפטיים בקשר לגיוסים שביצענו בשוק ההון בלשון נקבה..."
היכן אתם עומדים בנושא ESG? האם אתם מתנגדים לעיגון כללים אלה בתקינה או בחקיקה?
"ה-ESG, בישראל ובעולם, הוא עובדה קיימת ונוכחת וכל התאגידים לוקחים בחשבון שיקולי ESG, כל הזמן, בין אם אימצו מדיניות ESG ובין אם לאו, ללא צורך ברגולציה מחייבת. אנחנו באיגוד מתנגדים לכל השתה של עלות רגולטורית נוספת על החברות הציבוריות. לתפיסתנו, לכל חברה שמורה הזכות לבחור האם היא רוצה לאמץ ולפרסם מדיניות ESG".
כשציינתם לפני כשנה מלאת 30 שנה לאיגוד אמר המנכ"ל כי "האיגוד הוכיח שהוא הכתובת עבור החברות הציבוריות". האם אכן הצלחתם להביא ליותר פתיחות ביחס לחשיבות הבורסה ושוק ההון אצל מקבלי ההחלטות? האם לדעתך הסביבה הציבורית כיום נוחה יותר לעשיית עסקים?
"הסביבה העסקית משתנה כל העת ועלינו להתאים עצמנו אליה. היו בעבר תקופות של פעילות רגולטורית חסרת רסן, אך היום אני מאמין שבין היתר בשל מעמדנו ופועלנו, הרגולטוריים קשובים לקולן של החברות הציבוריות. הדו-שיח הרציף, שהאיגוד מקיים עם רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, הבורסה, הכנסת והממשלה, מסייע ביצירת אקו-סיסטם חיובי עבור החברות, ואנחנו רואים את הפריחה הגדולה של שוק ההון הישראלי, עם הצטרפותם של כ-150 תאגידים ציבוריים רק בשנתיים האחרונות ועם עלייה משמעותית במחזורי המסחר. הציבור מצביע ברגליו בעד הבורסה הישראלית ועתידה, מה שגורם להכרה בחשיבות ובפוטנציאל של שוק ההון בקרב מקבלי ההחלטות השונים".
שוק האנרגיה בטלטלה
הריאיון עם תדמור נערך שברקע התותחים רועמים על אדמת אירופה, ומחיר הנפט מזנק מעל ל-100 דולר לחבית. תדמור, שמכונה בשוק "מר אנרגיה", עומד כיום בראש "נאוויטס פטרוליום", שמפיקה נפט וגז בארה"ב, חולק עימנו את התובנות המרכזיות שלו ביחס לסיטואציה שנוצרה בשוק האנרגיה.
לדברי תדמור, "מלחמת רוסיה-אוקראינה היא קריאת השכמה לשוק האנרגיה הבינ"ל, ומהווה חלון הזדמנויות לפיתוח מאגרי נפט וגז שייתנו מענה למחסור ההולך וגדל בשוק. כיום הנושאים של ביטחון אנרגטי ומקורות זמינים לאספקת נפט וגז טבעי הפכו לסוגיות בוערת בקרב ממשלות בעולם. עוד לפני כן, מחיר הנפט טיפס בעקביות, עם עלייה גדולה מהצפוי, בצד הביקוש העולמי לנפט וגז טבעי עקב ההתאוששות ממשבר הקורונה. לפי תחזיות מומחים, שיעור הגידול בביקוש הנומינלי לדלקים פוסיליים צפוי עוד לעלות משנה לשנה עד שנת 2035, וכל זאת תחת ההנחה שהאנרגיה המתחדשת תעמוד ביעדים המאוד מאתגרים שנקבעו לה".
האם אנרגיות מתחדשות יוכלו לדעתך להחליף את השימוש בדלקים פוסיליים באופן מלא, או שימשיכו להוות מוצר משלים?
"העולם הציב לעצמו מטרה מאתגרת להגיע למצב של אפס פליטת מזהמים עד שנת 2050. כדי להגיע לשם נדרשות השקעות עתק גלובליות באנרגיה מתחדשת, בהיקף של בין 750 מיליארד דולר ל-1.8 טריליון דולר מדי שנה. אנחנו לא שם! אבל גם אם יוגדלו ההשקעות, השגת היעד תיקח יותר זמן ותהיה יותר מאתגרת מאשר נוטים רבים לחשוב. כמו כן, יש לזכור שהאנרגיה המתחדשת לא מהווה תחליף מלא לנפט. 60% מצריכת הנפט העולמית היא לתחבורה, ומדובר בעיקר על תחבורה אווירית, תחבורה ימית ותחבורה יבשתית כבדה. בנוסף, 20% מצריכת הנפט העולמית היא לתעשייה ובניין, ועוד 15% לפטרוכימיה. לכן, צריך לראות את הדברים בצורה יותר מאוזנת, ולהבטיח ביטחון אנרגטי, גם של נפט וגז טבעי, לצד הגדלה דרמטית בהיקפי ההשקעות באנרגיות המתחדשות להבטחת המעבר אליהן".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
