בשנים האחרונות, בשל הביקושים העזים לדירות, הולך וגובר הצורך בבנייה של שכונות חדשות בערים רבות, וכן בהתחדשות עירונית שבמסגרתה מתווספות יחידות דיור נוספות. הצורך הזה קיים גם בפתח תקווה, העיר הרביעית בגודלה בישראל, שכבר חצתה את קו 280 אלף תושבים. המנופים ניבטים בכל פינה בעיר והשלטים שמבשרים על פרויקט התחדשות נוסף הפכו לחלק מהנוף העירוני.
דווקא בשל כך הולך וגובר במקביל גם הצורך לשמור על הסביבה הטבעית ולאפשר לתושבות והתושבים לחיות במרחב ירוק ובריא. "בגדול הרצון שלנו הוא לספק איכות חיים טובה ונאותה לעיר", אומרת אליאנא סובול, מתכננת סביבתית וסגנית מנהלת האגף לאיכות סביבה בעירייה. "אנחנו הולכים ונעשים צפופים יותר ויותר בגלל בנייה חדשה וכן בשל הפרויקטים להתחדשות עירונית. לכן מה שחשוב עבורנו יותר מכל הוא לשמר את השטחים הפתוחים בעיר ולחזק את הטבע העירוני".
הפרויקטים המרכזיים
מגפת הקורונה, שאילצה את כולם להסתגר בבתים, הגדילה את החשיבות שיש למרחבים ציבוריים ושטחים ירוקים בתוככי הערים. "לנו בפתח תקווה יש שטחים ירוקים רבים", ממשיכה סובול, "בורכנו בירקון נקי, זורם וצלול שמימיו מגיעים מהמעיינות. לאורכו של הירקון ישנם ערכי טבע רבים ויפים, ובשנים האחרונות, בהנחיית ראש העיר ומהנדס העיר, אנו שמים דגש רב על הירקון שזורם במערב ובצפון העיר. אנו עובדים קשה כדי לקשר את שכונות המגורים אליו בכל מיני היבטים ופרויקטים".
אחד הפרויקטים הבולטים שעליהם מדברת סובול הוא בריכת החורף של העיר, שהתמלאה בשבועות האחרונים במים רבים. "מה שיפה בפרויקט הזה הוא שמדובר בטבע עירוני ליד הבית", אומרת סובול. "תושבים יכולים לרדת מהבית, לעבור במעבר בן חור ולהגיע לשדות ולברכת החורף, ומשם להמשיך ברגל או באופנים לכיוון הירקון".
בעירייה שכרו לשם כך את שירותיו של ליאב שלם, אקולוג ואדריכל נוף, מומחה לבריכות חורף, וביצעו העמקה ושימור של הבריכה על מנת שיהיה מופע מים למשך תקופה ארוכה יותר בשנה. "הבריכה מתמלאת במים ובעלי החיים והצמחים מתעוררים לחיים", אומרת סובול. "יש שם פיתוח משמעותי וצמחייה שנשתלה השנה. בנוסף אנו עומדים לבנות שם מיצפור. מתחת לגשר של אם המושבות ישנו חניון, שם נקים מבואת כניסה לירקון, אחת מחמש מבואות שיהיו לכל אורך צפון העיר. אנשים יכולים להחנות את האוטו ולצאת לטייל, זאת בנוסף לשדרוג השבילים לכיוון הירקון ושבילי גישה גם מהשכונות הוותיקות ומרכז העיר".
פרויקט נוסף שעתיד לצאת בקרוב לפועל הוא שיקום נחל שילה, בקטע שבין כביש 40 ועד לכביש 5. "אנו הולכים להשקיע בפרויקט הזה קרוב לעשרה מיליון שקלים לצורך פיתוח שבילים, מיתון המדרונות ושורה ארוכה של עבודות, כל זאת על מנת שתושבים ותושבות יוכלו לטייל שם ולהגיע מנחל שילה ועד לירקון שאליו הוא נשפך".
פרויקט נוסף, שכבר תוקצב ב-4.7 מיליון שקל, הוא פיתוח פארק גאון הירקון, שהוא שטח שבין נחל הירקון לבית העלמין ירקון.
"בנוסף לאלה, השנה סיימנו עבודה שהחלה אחרי ביצוע סקר טבע עירוני. הוצאנו מסמך הנחיות לניהול תשתיות טבע עירוני בתוך העיר. מעבר לירקון וסביבתו, יש לנו גם שטחים בתוך העיר עצמה, כמו גנים ציבוריים ושטחים שחלקם ייבנו בהמשך. גם שם יש ערכי טבע חשובים כמו פרחי עונה. הוצאנו אפילו מדריך לציפורי פתח תקווה על מנת שהתושבים יכירו את הסביבה שהם חיים בה מכל ההיבטים. הרצון הוא לפתח ליד הבית אזורים שאנשים יוכלו לבוא אליהם ולהירגע שם יחד עם הטבע".
באגף איכות הסביבה, שהינו חלק ממינהל שפ"ע, מנסים לקדם את נושא הקיימות ושינוי האקלים, תוך התחשבות במשאבים טבעיים, למען הדורות הבאים. "סיימנו לאחרונה הכנת מסמך של מצב הקיימות בעיר, בהובלת האגף לאיכות סביבה, ובשיתוף פעולה עם מינהל ההנדסה וגופים נוספים בעירייה. דוח הקיימות הוא בעצם תמונת מצב של פעולות שנעשות בכל מיני אגפים בעירייה, והוא מסייע לנו להיערך לעתיד ולבנות ביסודיות את הצעדים הבאים".
בתקופה שבה בניית שכונות חדשות היא כמעט תכלית הכול, איך אתם באגף מצליחים לשמור על האינטרסים הירוקים? אתם זוכים להקשבה ושיתוף פעולה מצד שאר הגורמים?
"בהחלט כן. אני נותנת חוות דעת סביבתיות לתוכניות בניין עיר ולהיתרי בנייה, אני יושבת בוועדת התכנון וההיגוי כנציגת האגף, ומספקת את הזווית של הסביבה וקידום הערכים של הקיימות כמעט בכל תוכנית חדשה שישנה בעיר. הרצון הוא כאמור לספק איכות חיים טובה לתושבים ולהגן על הערכים החשובים של הטבע, בכפוף להתפתחות שעוברת העיר. היום יש לנו גם את תחום העירוב שימושים, שמשלב למעשה בין מסחר ותעסוקה לבין חנייה, מגורים, שטחים חומים, כמו מבני ציבור ועוד. אנו צריכים לתכלל הכול יחד ולראות איך אנו מעניקים לתושבים איכות חיים בכפוף לכל שאר האילוצים והדרישות. צריך לזכור שמעבר לכך יש כמה צעדים משלימים, ביניהם עידוד השימוש בתחבורה ציבורית וקידום תחבורת ההמונים והרכבת הקלה שתחל לפעול בקרוב, אשר משפיעים באופן ישיר על איכות החיים, הטבע והקיימות. קירור העיר באמצעות עצים לצד השימוש בתחבורה ציבורית, משכנע אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית או ללכת ברגל. בפתח תקווה יש ניהול תחבורה ציבורית בדיוק לצורך כך וזה נהדר".
היכן פתח תקווה עומדת בנושא הסביבה ביחס לערים אחרות?
"אנחנו בהחלט במקום טוב וזוכים לשיתוף פעולה עם גורמים רבים שעוזרים לנו לשמור על הערכים החשובים – אגפי העירייה השונים וראש העיר בראשם, רשות הטבע והגנים, החברה לגנת הטבע, רשות ניקוז ירקון, רשות נחל ירקון ובעיקר מהנדס העיר שמגלה אכפתיות רבה לנושא".
מחלקה לכל בעיה
בשלוש השנים האחרונות מנהלת את אגף הסביבה בעירייה דגנית טל. "באגף קיימות מחלקות מקצועיות בתחומים סביבתיים שונים: רעש, קרינה, איכות אוויר, אסבסט, שפכים, תכנון סביבתי, קיימות, חינוך סביבתי, מחזור וקידום בריאות ועוד, אומרת טל. "בנוסף, מועסקת באופן קבוע אקוסטיקאית חיצונית שמסייעת לאגף בטיפול במפגעי רעש וכותבת חוות דעת לתוכניות בנייה".
לדברי מרינה יגוטובוב, מנהלת מחלקת קרינה, רעש ושפכים תעשייתיים, "קיימות תשתיות של קווי מתח גבוהים של חברת חשמל שאנו צריכים לתת את הדעת על כך. יש המון אתגרים, ביניהם גם חיכוך עם יזמים וקבלנים".
מנהלת תחום איכות אוויר, דר' מירי קליין, מטפלת בכל הקשור לתחום איכות האוויר ומטרדי ריח בעיר. בפתח תקווה קיימות שתי תחנות ניטור אוויר סביבתיות, אחת בשכונת אם המושבות ואחת באזור התעשייה. "אנו מנטרים באופן רציף את איכות האוויר, כאשר התוצאות מעידות כי אין חריגות מערכי סביבה במדדים".
גם תוצאות דיגומי אוויר שהעירייה מזמינה מעת לעת מראים כי מצב איכות האוויר בפתח תקווה תקין. בנוסף המשרד להגנת הסביבה מתפעל מפעיל תחנת ניטור תחבורתית.
נטליה שחל, מנהלת תחום קרקעות מזוהמות, חומרים מסוכנים ורכזת רישוי עסקים, אומרת כי, "פתח תקווה הייתה ידועה בעברה כעיר עם המון מפעלים מזהמים. כיום, כל עסק ומפעל שמפנה את מקומו נדרש לבצע סקרי קרקע במידת הצורך לנקות את הקרקע וזאת לפני שהשופלים עולים לבנייה מחודשת".
דגנית טל, מתארת יוזמה חדשה שנעשתה בסיוע הלשכה המשפטית לאימוץ חוקים ארציים בנושאי סביבה: "לא עוד קנסות קטנים למשליכי פסולת, מפעלים וגורמים מזהמים בגובה של 730 שקל. אלא קנסות של אלפי שקלים שיובילו להרתעה אמיתית. לשמחתי אנו רואים שינוי חיובי בנושא זה. אנשים חושבים פעמיים לפני שהם מזהמים קרקע או מרחב ציבורי, כשמשלמים קנס של 8,000 שקל, החשיבה משתנה". לכל אלה אפשר להוסיף את שיתוף הפעולה עם אגף הביטחון המוביל אכיפה בשטח הכוללת החרמת משאיות של עברייני פסולת ופריסה של עשרות מצלמות ברחבי העיר ובשטחים הפתוחים. "אנו במלחמת חורמה בנושא זה ולמרבה השמחה ישנן הצלחות".
עניין של חינוך
באגף איכות הסביבה מבינים שהדרך הטובה ביותר לעידוד השמירה על ערכי הטבע והסביבה היא באמצעות החינוך ולא על ידי קנסות ועונשים. שוש דולב, מנהלת החינוך הסביבתי באגף, משקיעה בהטמעה ובקידום ערכים סביבתיים מול תלמידות ותלמידי בתי הספר בעיר. "אחת התוכניות המובילות חושפת ומקרבת את הילדים לירקון", אומרת טל. "לצערנו הילדים לא מכירים את הטבע הנפלא שיש סביבם. לכן פיתחנו תוכנית לימודים ייחודית, 'הירקון זה בטבע שלנו', שמיועדת לתלמידים בכיתות ד'. התלמידים לומדים על ההיסטוריה של הירקון ועל החשיבות של הצמחייה ובעלי החיים סביב הנחל. זה פרויקט ייחודי שאנו מאוד גאים בו".
בנוסף, מזה שנתיים מארגנת העירייה, בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע, צעדות בנושא משבר האקלים לאורך הירקון. השנה צעדו 600 תלמידים ותלמידות לאורך הירקון, מלווים במדריכים של החברה להגנת הטבע. במהלך הצעדה, התלמידים למדו על הנחל וסביבתו.
"גם בנושא של משבר האקלים הכנו תוכנית בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, בנושא של התנדבות ומחויבות אישית. התלמידים יכולים למצוא מקום התנדבות בנושא סביבתי, דבר שלא היה בעבר. במסגרת הכשרת התלמידים, התלמידים ביקרו במרכז המטאורולוגי בבית דגן, וכן עברו שיעורים פרונטליים ובבריכת החורף להרחבת הידע הסביבתי שלהם.
אירוע גדול נוסף שהאגף קידם הינו אירוע ביו בליץ. "האירוע התקיים במהלך פסח במתחם בריכת החורף. מאות תושבים לקחו חלק באירוע ונחשפו למגוון הביולוגי באתר. הוקמו תחנות הפעלה שכללו ליקוט צמחי מאכל, הכרת הצומח והחי ועוד. זה היה יום שלם של כיף, הנאה והעשרת ידע".
איך הפידבק מצד התושבים?
"אנו מרגישים שיתוף פעולה רב מצד התושבים. קיימת דרישה עולה להקמת גינות קהילתיות נוספות. בנוסף, בשיתוף עם המתנ"סים אנו מקיימים טיולים בירקון לכלל האוכלוסייה ובפרט עבור בני הגיל השלישי. אנשים מחפשים טבע ליד הבית ולא מודעים לטבע יש להם בסמוך לבית".
טל מספרת כי המשרד להגנת הסביבה פנה לעירייה בבקשה להשתתף בפיילוט במסגרתו יטופל נושא הרעש מצופרי רכבים במרחב הציבורי. "הפיילוט עבר בהצלחה ובימים אלו אנו מקדמים את יישומו בעיר. במסגרת זו, אנו מקדמים חוק עזר הנועד לאכיפה כנגד נהגים שצופרים שלא לצורך".
בשיתוף עיריית פתח תקווה
