לפני כארבע שנים החריד מקרה טרגי את העיר פתח תקווה ואת המדינה כולה, כשסייעת מפעוטון "מאשה והדוב" בעיר הרגה את התינוקת יסמין וינטה ז"ל ומאוחר יותר נידונה לשנות מאסר ארוכות בכלא. המקרה לא הותיר עין יבשה אחת, ואצל ראש העיר רמי גרינברג התקבלה החלטה להקים בעיר את היחידה לגיל הרך. מטרת העל של היחידה הייתה לפקח על המעונות המיועדים מגיל לידה ועד גיל 3, תחום פרוץ שלא קיבל עד אז מענה משום גוף במדינה.
למשימת ההקמה והניהול נקראה צפנת יפת, שעד אז ניהלה את המרכז הקהילתי "נפלאות" בשכונת שיפר נווה דקלים. "פתח תקווה היא הרשות הראשונה שהקימה יחידה שכל תפקידה לפקח על הגנים לטובת הילדים וההורים, ואף לתת מענה לגנים ולפעוטונים פרטיים, לרבות סדנאות, הרצאות ועוד", מסבירה יפת, נשואה, אמא לשלושה בנים וסבתא לנכד, בעלת תואר שני בחינוך וותק של 32 שנים בעירייה.
חלק אינטגרלי ממערך החינוך העירוני
פעילותה של היחידה פורצת דרך ברמה הארצית ומשמשת מודל לרשויות אחרות, שמבקשות להבין כיצד המודל מיושם הלכה למעשה. יפת נכנסה לתפקיד ללא שום תשתית וקיבלה נתונים מהיחידה האסטרטגית בעירייה, שהצביעו על יותר מ-18 אלף ילדים תושבי העיר, מגיל לידה עד 3. "הרשויות נותנות מענה רק לילדים מגיל 3 ומעלה, וכאן פילחתי לראשונה את קבוצת הגיל לפי שכונות מגורים. לאחר איתור המעונות בשכונות, יצאנו בפרסום על הקמת היחידה והזמנו את ההורים ואת מנהלי המעונות לפרט היכן ילדיהם מתחנכים, באיזה מעון ומי מנהל אותו". הפרויקט קיבל תאוצה והמידע זרם. יפת וצוותה עברו דלת דלת, הציגו את עצמם וזכו להיכנס לכל המעונות, גם אם בתחילה היה מי שחשש להזמינם פנימה. "הגענו כדי לסייע למנהלות בתהליך קבלת האישור הראשוני להפעלת המעון מטעם משרד העבודה והרווחה, הסברנו על חוק המצלמות וזכינו באמונם".
למעלה מ-200 מעונות פועלים היום בפתח תקווה, מתוכם 40 עם סמל תמ"ת (המפוקחים מטעם המדינה, למשל נעמת, ויצו ועוד) והשאר פרטיים - להוציא משפחתונים עד שישה ילדים שהחוק לא מחייב אותם בפיקוח. היחידה מסייעת ומלווה את המעונות עד לקבלת האישור וחידושו מידי שנה.
היום מציג אתר העירייה רשימה של כל המעונות, הפרטיים ומעונות עם סמל תמ"ת, וכל הורה יכול להתרשם אם למעון מסוים קיים אישור עירוני לפעילותו, האם יש בו מצלמות, מי הצוות העובד וכל קריטריון נוסף שהוגדר. כדי לקבל את האישור הראשוני מחויב כל צוות של מעון לעבור קורס עזרה ראשונה וקורס התנהלות בטוחה, וכדי לסייע להם בכך פנתה יפת למד"א הארצי ויזמה את ניהולם ותפעולם של הקורסים מול הגננות, גם אם היה צורך להגיע לשם כך לגן עצמו.
כשהתחוור לה שמטפלות לא מקבלות הכשרה מטעם משרד העבודה בשל מחיר יקר מדי, אורך הקורס או מבחנים מרתיעים, בנתה יחד עם אשת החינוך מטעם מכללת אונו (ומנכ"לית משרד החינוך היום) דלית שטאובר קורסים בשפה נהירה, בהתאם לצרכיהן. הקורס תוקצב על ידי העירייה והועבר במרכז פסג"ה, מסגרת המיועדת לאנשי חינוך, פעולה שאותתה לצוותים כי הם חלק אינטגרלי ממערך החינוך בעיר.
אמנה לשינוי מעמד הפעוטות
בשנתיים וחצי מאז הקמתה של היחידה התקיימו בסבסוד העירייה שלל פעילויות שמבשרות בשורה אחת - החינוך בפתח תקווה מתחיל בגיל לידה. צוותי המעונות הוזמנו לכנס ראשון באודיטוריום יד לבנים, בו הוצגו כל השירותים שהרשות מעניקה, מנהל אגף הביטחון של העירייה הציג את נושא הבטיחות והביטחון ונוספו קורסים מטעם קב"טים. אגף השירות הפסיכולוגי והיחידה לגיל הרך בנו תוכנית להדרכת צוותי החינוך במעונות ובתוך כך, קיבלו הסבר על עבודת השפ"ח בניסיון להביא את ההורים לפעוטות הזקוקים לכך, לקבלת סיוע בטרם כניסתם לגני עירייה. עמדות עם טפסים לרישום לקורס עזרה ראשונה הוצעו למטפלות, כמו גם תוכנית לתזונה בריאה, והראשונות שנרשמו זכו לקבל ערכה עשירה עם הנחיות כיצד להעביר את הנושא לילדים, קורס מבשלות לבישול בריא והדרכה בנושא תברואה.
במהלך הסיורים שקיימה בעיר זיהתה יפת מעונות דוברי רוסית בלבד, וביקשה להכשיר את המטפלות באולפן ללמוד עברית. "יחד עם מנהלת אגף הקליטה ובמימון מלא של האגף הוצאנו אותן לאולפן עברית, נפגשנו עם ראש העיר ואנשי המעונות דוברי הרוסית כדי לקדם תקשורת ולהבהיר את דרישות החוק, והבטחנו להם קורסים בשפה הרוסית בנושאים האלה". ראש העיר אף קיים צ'אט לייב להורים ויחד עם אנשי מקצוע בנושא ההתמודדות בתקופת הקורונה, ובצ'אט, שזכה לשיא צפיות, השתתפו הורים לילדי יסודי, על יסודי והורים לפעוטות מגיל לידה עד 3.
דבר קיומה ופעילותה של היחידה לגיל הרך הגיע לאוזני עמותות, ארגונים והורים, ביניהם גם מור דקל, יו"ר העמותה הישראלית לגיל הרך, המובילה את קבוצת הפייסבוק "נלחמים ונאבקים למען הילדים!". יד ביד עם ההורים הם הקימו פורום הורים משכונות שונות בעיר, להם ילדים מגיל לידה עד 3. דקל אף החתימה לראשונה את ראש העיר על אמנה שמקדמת שינוי במעמד הפעוטות, תוך דאגה לביטחונם, בטיחותם, רווחתם ואיכות הטיפול והחינוך בהם – אמנה שהיום חתומים עליה גם שרים וח"כים. "ראש העיר היה זה שזיהה כי אין מענה לגיל הזה, ומאז העירייה מספקת מעטפת שלמה לצוותים, להורים ולפעוטות בלי לחכות למשרדי הממשלה. הורים יכולים לפנות אלינו עם כל חשש ושאלה, וכבר קרה שהוצא צו סגירה למעון בעקבות התערבות שלנו", מעידה יפת. במסגרת התפקיד מקיימת היחידה ביקורי פתע יום-יומיים במעונות, ואנשיה זוכים לשיתוף פעולה מצד הגנים, כשגם ההורים מעודדים אותם להיכנס לרשימה.
קהילות ושיתופי פעולה
מעורבותם של ההורים מתבטאת גם במפגשי שולחנות עגולים מונחים שקיימה היחידה בין מנהלי מעונות להורים במרכז פסג"ה, בתיאום עם מנהלת המרכז ורד עמית ועם האגף לשירות פסיכולוגי שאותו מובילה מרב טמיר. כל צד הביע את חששותיו, רצונותיו ותקוותיו, והנושאים רוכזו לטיפול ביחידה, למשל הדרכה או תוכניות הכשרה שחסרו או בקשה של ההורים לשקיפות בסדר היום ובתוכניות השבועיות של המעונות.
לרשות היחידה לגיל הרך עומדים המבנים העירוניים, מאודיטוריום ועד גינות ציבוריות, בהם נפגשות קהילות של הורים לפעוטות כחלק מהמעטפת השירותית.
"פתחנו את המרכז לגיל הרך כשירות לתושבים. המרכז לגיל הרך הינו שירות אוניברסלי המיועד לילדים מגיל לידה ועד גיל 6. המרכז נבנה מתוך ראייה כוללת המכוונת למתן מענה מותאם לצרכים בתחומי חיים שונים – פיזיים, התפתחותיים, קוגניטיביים, משפחתיים, רגשיים וחברתיים.
"שלושה תחומי עיסוק מהווים את תחומי הליבה של המרכז: איתור ומניעה, מערך טיפולי והעשרה בתחומים מגוונים שיאפשרו לילד ולהורה בילוי משותף בשעות הפנאי ובסביבה איכותית ומעשירה, שתחזק את הקשר ביניהם".
המרכז לגיל הרך עובד מול משרד החינוך ונותן מענה טיפולי בתחום הפרא-רפואי, למשל טיפול רגשי, ניתוח התנהגות, פיזיותרפיה, משחקייה מודרכת לילדים וכן למידת מיומנויות חברתיות, חיזוק קשר הורה, ליווי התפתחותי, עזרה ראשונה והחייאה, שפת גוף ועוד. המטרה היא להנגיש טיפולים אלה כבר בגיל הרך בלי הצורך להמתין ארוכות להפניות של קופות החולים.
מה נעשה במסגרת הקהילות?
"העלנו תכנים מקצועיים לאבות ואמהות בחופשת לידה, כמו ייעוץ שינה, הנקה, התפתחות ואפילו פעילות ספורט, שחלקם מלווים בארוחת בוקר קלות, הכול בסבסוד העירייה ובהשתתפות סמלית של המשתתפים. קהילה נוספת שהוקמה בשיתוף יועצת ראש העיר לשוויון מגדרי, רחל אלון, היא קהילת ההורים היחידנים, שנפגשה בסדנה במרכז לגיל הרך, ובמסגרתה זוהו הורים הזקוקים לסיוע וליווי של הרווחה.
במקביל נוצרו שיתופי פעולה עם מרכזי הבריאות בעיר – בית החולים ליולדות בילינסון, מרכז שניידר לרפואת ילדים וטיפות החלב – כדי לקיים תוכניות מקצועיות, סדנאות והרצאות, פרונטליות ובזום, להורים, יחד עם אנשי מקצוע, רופאים ומומחים בנושאי ויסות חושי, תזונה ועוד. "פורום ההורים מעורב ושותף פעיל בתוכניות. היחידה לגיל הרך משמשת עבורם כתובת, ולא רק בנושאים האלה, אלא במגוון נושאים לרבות הקמת ועד הקמת מבנים עתידיים למעונות", אומרת יפת. כיום פועל מעון שנבנה ע"י העירייה ובו 11 כיתות בנווה גן עם רשימת המתנה, ונבנה מעון חדש בן 9 כיתות בשכונת הדר גנים. בתוכנית לבנייה גם מעון עם 9 כיתות באם המושבות ומעון נוסף עם 9 כיתות בכפר גנים, כשעל קידום התוכניות מפקחת היחידה לגיל הרך.
מה עומד על הפרק בפעילות היחידה לטיפול בגיל הרך?
"אנחנו מתכננים ליצור צוות מוביל למעונות, שאיתו יאורגנו מפגשי למידה, שיח ושיתוף יוזמות חדשות ואף מיזם עם ערוץ הופ לעידוד הקריאה וחשיבות השפה. גם התפתחות אישית ומעורבות חברתית לבגרות הוכנסה לראשונה למעונות, כדי שתלמידי תיכון יתרמו מהידע שלהם, יהיו חלק מהצוות וימליצו מה לייעל ולשפר מנקודת מבטם, וכן יקודמו מפגשי שולחנות עגולים בין המעונות בעיר לטיפות החלב, כדי להכיר ולהנגיש את המוסדות הנותנים שירותים לגילים אלו ולחבר אותם אל הגננות במעונות. כבר עכשיו אני עוסקת בהסברה מול ערים אחרות כיצד עובד מודל עיריית פתח תקווה לגיל הרך. אנו סבורים שרשויות מקומיות יכולות לקבל סמכויות נוספות, שכן יש להן האמצעים והדרכים לטפל בנושא כה רגיש", מסכמת יפת.
בשיתוף עיריית פתח תקווה
