החברה הישראלית של היום, מאופיינת עדין בניידות חברתית נמוכה. כך עולה מפרק מיוחד שחיבר הלמ"ס בנושא, במסגרת סקר חברתי. ניידות חברתית מוגדרת כשינוי במעמד החברתי-כלכלי של פרט ביחס למיקומו הנוכחי. תת קטגוריה חשובה ביותר בקרב סוגיית הניידות החברתית היא הניידות הבין דורית כלפי מעלה כלומר, ההסתברות שפרט מסוים ישפר את מעמדו בהינתן מעמדם של הוריו.
נמצא כי ישנו מתאם חיובי בין השכלת ההורים לזו של הדור הבא ובין השכלת ההורים להכנסת משק הבית של ילדיהם. למעשה, השכלת ההורים קובעת באופן מובהק את השכלת דור ההמשך ובהנתן השכלה נמוכה, זהו סימן מובהק לחוסר ניידות חברתית. בישראל, בולטת במיוחד הבעיה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, בקרב החרדים, בחברה הערבית ובקהילה האתיופית.
ניידות
רגע השיא בניידות הבין דורית המייצר את קפיצת המדרגה הכלכלית המשמעותית ביותר, הוא השלב שבו ילד להורים לא אקדמאים ממעמד סוציואקונומי נמוך בוחר ללמוד תואר אקדמאי שמאפשר קפיצת מדרגה כלכלית משמעותית. בישראל של היום, השכלה שכזו כוללת בעיקר את תחומי ההנדסה, המדעים והרפואה. בחירה שכזו מעבירה את דור ההמשך למעמד בינוני-גבוה ויוצרת ניידות חברתית בין דורית שמשנה מקצה לקצה את מצב המשפחה ואת מצב הדורות הבאים.
צעירים רבים עם יכולת בלתי רגילה לבצע את השינוי המשמעותי הזה, לא מעלים על דעתם שזו אפשרות שכוללת גם אותם וזו הנקודה הקשה ביותר לעיכול. לעתים הסיבה היא כלכלית בלבד, אולם בחלק גדול מהמקרים, אין לאותם צעירים בסיס לימודי מספק שמאפשר להם קבלה לאקדמיה ונדרש מהם תהליך הכנה ארוך ומשמעותי ולאחר מכן, מדובר בלימודים אקדמאים שדורשים השקעה רבה. העדר חשיפה לאפשרויות וחוסר אמון עמוק ביכולת העצמית והכלכלית לעשות את קפיצת המדרגה שתייצר את השינוי הכלכלי מונע מצעירים מוכשרים רבים את הניידות הבין דורית. כאן המקום להתערבות חיצונית שתגדיל באופן משמעותי את מעגל ההצלחה.
משאבים, תמיכה וליווי
ההתערבות החיצונית מתחילה במתן אפשרות לכל צעיר עם כישורים מתאימים להשלים את מקצועות היסוד שיאפשרו קבלה לתואר אקדמאי שייצר שינוי כלכלי. ללא בסיס איתן, סיכויי ההשרדות באקדמיה נמוכים ביותר.
אותם צעירים מוכשרים שהתקבלו ללימודי הנדסה, רפואה ודומיהם, נדרשים למעטפת מקיפה שתאפשר להם לסיים את לימודיהם בהצלחה ולהתחיל לעבוד כאקדמאים מנקודת הזינוק הגבוהה ביותר עבורם.
המעטפת צריכה לכלול שלושה מרכיבים:
- סכום כסף משמעותי ומספק שיאפשר לסטודנט להתמקד בלימודים ולהסיר ממנו את מרבית הדאגות הכלכליות. כלומר, שכר לימוד, מגורים ומחיה.
- תמיכה אישית כנה ומקיפה, מעצימה, מכוונת, דואגת ונגישה, חיבור קבוצתי מגבש ומעצים, ליווי ומתן כלים לצלוח את האקדמיה.
- ליווי מקצועי, בנית מיומנויות רכות, הכנה לעולם התעסוקה ופתיחת דלתות, רישות חברתי ומקצועי מקיף והמשך הכוונה וליווי.
מעטפת כזו, שעל פניו נשמעת יקרה, היא השקעה חברתית וכלכלית מצוינת. אם מתייחסים לשכר של בוגר כזה ביחס להשקעה בו כאל השקעה עיסקית, אזי כל ההשקעה מוחזרת כבר בשנה הראשונה. מעטות ההשקעות שההחזר עליהן כל כך מוצלח ומהיר. הנשירה מהלימודים זניחה, כל הבוגרים מרוויחים משכורות זהות לבוגרים שהגיעו ממעמד סוציו-אקונומי בינוני וגבוה ולא חשוב מאיזה רקע, דת או מין הם הגיעו. היופי הוא שההצלחה הזו כוללת את כולם.
לפני עשור זכיתי להקים את תוכנית מושל עבור מרטין מושל. תוכנית שאני מנהלת באופן פעיל עד היום. התוכנית מלווה כ-1,000 סטודנטים שהגיעו מחתך סוציואקונומי מאתגר במיוחד ונותנת בדיוק את המעטפת הזו. 600 בוגרים שסיימו את לימודי הרפואה, מדעי המחשב וההנדסה חיים את השינוי, משתכרים בדיוק כמו מקביליהם שהגיעו ממעמד בינוני וגבוה. הם שינו את מצבם הכלכלי מקצה לקצה. הם מהווים מודל לחיקוי עבור צעירים אחרים והם ההוכחה לכך שניידות בין דורית מרמה סוציואקונומית נמוכה לרמה גבוהה, אפשרית.
ואיך מייצרים ניידות גם בענף ההייטק?
תוכנית מושל, על שמו של מרטין מושל, יהודי תושב חוץ, איש הייטק מצליח, מספקת מענה ייחודי עבור סטודנטים מהפריפריה החברתית ומסייעת להם לייצר ניידות בין דורית ולכבוש פסגות. פרויקט נוסף בעשייה של מושל ויגרמן לביא הוא פארק הייטק בר לב. החזון הוא לייצר 5,000 מקומות תעסוקה איכותיים ומתגמלים חדשים בגליל לצד עידוד הגברת המוטיבציה ללימוד מקצועות ההייטק בקרב תושבי הגליל והאזור. פארק ההייטק ממוקם בגליל המערבי, בין עכו לכרמיאל, בסמוך לתחנת רכבת ולרשת כבישים נוחה ומפותחת וצפוי לכלול 8 בניינים החולשים על כ-87,000 מ"ר סך הכול. בניין אחד כבר עומד, פועל ומאוכלס. סביבת העבודה הינה ברמה הגבוהה ביותר והיא מתאימה לצרכים ולרצונות של עובדי ההייטק ולדרישות הגבוהות של החברות. מדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית, פרויקט שיוצר צפון חדש שלצד נופיו המשגעים, תקום בו תעשיית הייטק משגשגת לרווחת תושביו ולמען מדינת ישראל.
יעל יגרמן לביא היא יו"ר תוכנית מושל ופארק הייטק בר לב, חברת ועד מנהל במעוז
