מתכוננים ליציאה לפנסיה? בונים על כך שההכנסה שלכם תישאר דומה לזו לה אתם רגילים? מחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מציג תמונה בעייתית. לפי המחקר של המרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אותו ערכו ד"ר אביעד טור-סיני ופרופ' אביה ספיבק, משפחה ישראלית מפסידה בממוצע יותר משליש מהכנסתה הכוללת כאשר מפרנסיה יוצאים לפנסיה. 34.1% מההכנסה לה רגילה המשפחה ייעלם, מה שמהווה ירידה דרמטית שמקשה לשמור על אותה רמת איכות חיים.
החוקרים עקבו אחר כל ההכנסות של משפחה לפני גיל הפרישה ואחריו, תוך שימוש בנתוני סקר בינלאומי המאפשר השוואה לארצות אירופה. במחקר נבדקה ההכנסה מכלל המקורות העומדים בפני הפנסיונר הישראלי הממוצע: פנסיה, ביטוח לאומי, הכנסות מהון ואפילו הכנסות מעבודה, שכן ישנם פנסיונרים שממשיכים לעבוד גם לאחר גיל הפרישה - אם מרצון ואם מכורח. "חלק משמעותי של הפורשים, כ-15%, ממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה. זה נתון שהוא מהגבוהים בארצות ה-OECD", אומר פרופ' אביה ספיבק.
"חלק ממשיכים כי הם אוהבים את העבודה שלהם אבל לחלק פשוט אין ברירה. אין להם מספיק כסף. אני מכיר כמה אנשים שבגיל 70 ומעלה נאלצים לעבוד כי משהו לא הסתדר להם בפנסיה וקשה להם מאוד". לדברי פרופ' ספיבק, המחקר מאשש את התחושה שהייתה לו כאשר יצא לדרך. "הייתה ביקורת על ההנחה שלי. נטען שרמת החיים לא יורדת עם הפרישה ונאמר שצריך לקחת בחשבון את כל הכנסות המשפחה - מה שעשינו במחקר. הנתונים לא הפתיעו אותי ומצביעים על כך שהמצב לא טוב. הפנסיונרים הישראלים סופגים את הירידה הגבוהה ביותר בהכנסותיהם מכל הארצות להם השווינו, למעט ספרד".
הירידה בהכנסות לאחר הפרישה בספרד היא של 36.7%. בגרמניה מדובר על 23.3%, בצרפת 16.9% ובאוסטריה 8.8% בלבד. "יש צורך דחוף במדיניות כלכלית חדשה אשר תשפר את מצב הפנסיונרים במדינת ישראל בעתיד, כדי שנסגור או נצמצם את הפער מול ארצות אירופה", אומר פרופ' ספיבק ומציין שבנובמבר הקרוב תיפתח באוניברסיטת בן-גוריון תוכנית בנושא אקטואריה וסיכון פיננסי "שאנחנו מקווים שתעלה את הרמה המקצועית של הטיפול בנושאים האלה בארץ".
הבהרה: הבנק אינו יועץ מס. כל האמור לעיל מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות או ייעוץ מס, וגם אינו תחליף לייעוץ אישי הניתן בכפוף להוראת כל דין. הייעוץ הפנסיוני יינתן בכפוף לתנאים הנהוגים בבנק.
