בישראל חיים כיום כמיליון בני אדם שחצו את גיל 65. לפי התחזיות הדמוגרפיות, בשנת 2040 יחיו כאן כ-1.4 מיליון מבוגרים וחלקם באוכלוסייה יעמוד על 14.6%. אפשר וצריך לברך על הגידול בתוחלת החיים שנובע משיפורים רפואיים וטכנולוגיים, אך השאלה שצריכה להטריד אותנו היא עד כמה המדינה והמערכות הציבוריות - בתחומי הבריאות, הרווחה, הפנאי, הביטוח הלאומי וכדומה - ערוכות לטפל באוכלוסייה זו?
נכון להיום, אין עדיין תוכנית לאומית מוגדרת ומוסכמת לטיפול באוכלוסייה המבוגרת בראייה ארוכת טווח. לכן, טוב תעשה המדינה אם תגבש תוכנית כזו שתדע לתת מענה לסוגיה, להבטיח הזדקנות בכבוד לאוכלוסיית המבוגרים ותמנע מצבים בלתי נסבלים שבהם קשישים מגיעים אל מתחת לקו העוני ונאלצים לבחור בין מזון לתרופות.
הגידול הדמוגרפי קורץ לחברות עסקיות שמזהות את הפוטנציאל המסחרי הקשור בשירותים לגיל המבוגר. במגזין שלפניכם התמקדנו בפתרונות דיור מוגן וסיעוד לאוכלוסייה המבוגרת, הפועלים על הרצף שבין דיירים עצמאיים לחלוטין ועד זקנים סיעודיים ותשושי נפש הזקוקים לטיפול גריאטרי. אמנם כיום חיים במסגרות שונות כ-5%-7% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל, אבל התחום מתפתח במהירות. גם התדמית לפיה פתרונות אלה מיועדים בעיקר לעשירונים העליונים כבר איננה נכונה. יש היום מנעד רחב של מסגרות דיור, שמאפשר גם לעשירונים הנמוכים יותר בחברה ליהנות מדיור מוכן איכותי.
מגזין "ההורים שלנו" בדק עד כמה המסגרות השונות מספקות למבוגרים את כל השירותים תחת קורת גג אחת ועד כמה מדובר בהיצע רחב של פעילויות, שעונה על הצרכים של האוכלוסייה המבוגרות בכל הקשור לביטחון פיזי, חברתי ורפואי. כמו כן הקדשנו מקום לתיאור מודלים עתידיים של דיור מוגן.
המגזין אמור לספק מידע מקיף לכל מי שמתעניין בדיור מוגן לסוגיו ואני מקווה שעמדנו במשימה. נמשיך בעתיד לספק מידע נוסף בנושא חשוב זה, שיש לו משמעות אישית וחברתית כאחת.
העורך
