כדי להבין את גודל המהפך ההיסטורי שמתרחש בימים אלה במכללה האקדמית ספיר, צריך לחזור מעט לאחור. המכללה, שהפכה למוסד אקדמי בשנות ה-90 ונהייתה לאחת המכללות הציבוריות הגדולות בישראל, בנתה לעצמה לאורך עשורים מוניטין כמעצמה של מדעי החברה, התרבות, הקולנוע והתקשורת עם בתי ספר מובילים למשפטים ועבודה סוציאלית, וכמוסד שעיצב את הדנ"א החברתי והיצירתי של הנגב המערבי ומהווה עוגן אקדמי קריטי עבור צעירי האזור.
אבל אז הגיע 7 באוקטובר. זה לא היה רק אירוע ביטחוני. זה היה אירוע קיומי שפגע בלב ליבה של הקהילה. 50 איש מקהילת המכללה – סטודנטים, בוגרים, מרצים ואנשי סגל – נרצחו או נהרגו בקרבות הגבורה. כ-1,500 איש פונו מבתיהם, והקמפוס המוריק והשוקק הפך בן לילה לשטח צבאי סגור ששימש שטח כינוס לכוחות הביטחון בדרכם לחזית.
"בימים הראשונים שאחרי המלחמה, הביעו בוועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) חשש שספיר לא תוכל לצמוח מהשברים", משחזר נשיא המכללה, פרופ' ניר קידר. "השבתי להם שהם טועים והבטחתי שלא רק שנתאושש, אלא שנהיה מנוע הצמיחה המרכזי של העוטף. השיקום הפיזי של הבתים והתשתיות הוא אכן קריטי, אבל שיקום אמיתי וארוך טווח עובר דרך אקדמיה, תעסוקה מתקדמת ובניית עתיד לצעירים שלנו".
וההבטחה הזו של פרופ' קידר קורמת עור וגידים עם השקת הפקולטה החדשה לטכנולוגיה, שיצאה לדרך באוקטובר האחרון. מדובר במהלך אסטרטגי המאחד מחלקות קיימות כהנדסת תעשייה וניהול ומדעי המחשב, ומתרחב לתחומי העתיד: תואר ראשון במדעי הנתונים (Data Science) ותואר במדעי החיים עם התמחות באגרוטק ופודטק. הפקולטה, שהקמתה התאפשרה בזכות מנהלת תקומה בראשותו של השר הממונה זאב אלקין וראש המנהלת אביעד פרידמן ותמיכה פילנטרופית נרחבת, מונה כבר כ-780 סטודנטים המהווים את חיל החלוץ של המהפכה.
הפריפריה מזנקת לחזית ה-AI
בראש הפקולטה לטכנולוגיה עומדת ד"ר גייל גלבוע פרידמן, שהגיעה לספיר עם חזון ברור: לנצל את מהפכת הבינה המלאכותית כדי לשנות את מאזן הכוחות מול המרכז ולייצר יזמות מקומית שצומחת מהשטח. "יש הרבה סיבות 'מרסנות' למה לא להקים פקולטה כזו דווקא עכשיו באזור מוכה אסון, ובמקביל למשבר עולמי בהייטק", היא אומרת, "אבל יש סיבה אחת שגוברת על הכל: הטוטאליות של מהפכת ה-AI. בפעם הראשונה בהיסטוריה, הפריפריה אינה מתחילה מאחור. הפער בין הפריפריה למרכז הוא זניח לחלוטין לעומת הפער העצום שקיים בין העולם הישן לבין העולם הטכנולוגי של מחר. אנחנו לא מסתפקים ב'צמצום פערים'. אנחנו רוצים להוביל את הקטר".
החזון של ד"ר גלבוע פרידמן לא נעצר בפקולטה וזולג לכל המכללה תחת המושג "אוריינות דאטה". "בעידן הנוכחי, גם סטודנט למשפטים או לתקשורת בספיר חייב לדעת לעבוד עם כלי AI", היא קובעת. "זה לא מותרות, זה חלק מהשפה החדשה של שוק העבודה".
כדי להנגיש את התארים המבוקשים ולאפשר לצעירים מהדרום והמרכז להשתלב בתעשייה מבלי לוותר על פרנסה, הפקולטה נבנתה במודל גמיש ויזמי. התארים, דוגמת התואר במדעי הנתונים (בהובלת ד"ר יניב טנצר, מומחה ללמידת מכונה) ומדעי המחשב עם התמחות ייחודית וראשונה מסוגה בניהול מוצר, מוצעים במסלולים מרוכזים, המשלבים ימי לימוד בקמפוס (בערבים או בחמישי) ויום שישי מרוכז בזום, ומותאמים אישית לאנשים עובדים ולחיילים משוחררים שמשרתים חודשים ארוכים במילואים. "אנחנו אומרים להם: אל תבחרו בין צבירת ניסיון לתואר", אומרת ד"ר גלבוע פרידמן. "אצלנו אפשר וצריך לעשות 'גם וגם'". ד"ר פרידמן גלבוע מוסיפה, "השאיפה היא שהחדשנות והרמה האקדמית הגבוהה יהפכו את הפקולטה בשנים הקרובות למוקד משיכה ארצי".
אחד העוגנים המרגשים בפקולטה הוא המכון החדש למחקר יישומי, הפועל במודל סטארט-אפ תוסס בתוך האקדמיה. מטרתו לפתור בעיות אמיתיות של האזור, מתוך הבנה שפתרונות אלו רלוונטיים וישימים גלובלית.
דוגמה בולטת לכך היא שיתוף הפעולה ההדוק עם מרכז הדאטה של בית החולים סורוקה לפיתוח מודלים לחיזוי רפואי מבוסס בינה מלאכותית, ופרויקט אסטרטגי בשם "עיר בריאות" בשיתוף עיריית שדרות. המודל, השואב השראה מה-'Blue Zones' (אזורים בעולם שבהם תוחלת החיים ארוכה ואיכותה גבהה במיוחד), משתמש באלגוריתמים מתקדמים כדי לנטר, לנתח ולשפר מדדי בריאות ורווחה קהילתיים בעיר שחוותה טראומה עמוקה ומחפשת נתיב של ריפוי.
גם החיבור לאדמה מקבל ביטוי טכנולוגי חדשני. התוכנית למדעי החיים מתמקדת באגרוטק ופודטק – חיבור טבעי והכרחי ל"אסם התבואה" של מדינת ישראל. המכללה רותמת את השטחים החקלאיים ומפעלי המזון בסביבה לפיתוח טכנולוגיות מזון ושיטות גידול מתקדמות שייתנו מענה לאתגרי האקלים והביטחון התזונתי העולמי. "האקסיומה שלנו ברורה ופשוטה", אומרת ד"ר גלבוע פרידמן. "כל קבוצת מחקר אצלנו עוסקת באתגר אזורי מקומי וספציפי, שיש לו אימפקט גלובלי רחב". מעבר לכך, הפקולטה פועלת להוביל ולטפח יזמות טכנולוגית ועסקית כמנוע צמיחה אזורי - לא רק לפתח פתרונות, אלא להפוך אותם למיזמים, חברות ותעסוקה בפועל.
הסטודנט כחלק מתהליך התקומה
עבור פרופ' קידר, המכללה האקדמית ספיר היא מוסד חברתי אסטרטגי המעצב את פני הדרום. ברוח זו, המכללה לא רק שלא זונחת את עוגני הטיפול והרווחה שלה, אלא אף מחזקת אותם לנוכח משבר הפוסט-טראומה האזורי. "האקדמיה היא כלי למוביליות חברתית ולשינוי מהותי של מרקם החיים", הוא אומר. "אנחנו מפתחים כעת את בית הספר ההיסטורי שלנו לעבודה סוציאלית לכדי פקולטה שלמה למקצועות הטיפול. בתוכה יוקם מכון מחקר קליני מתקדם לחוסן וטראומה שיהווה עוגן מקצועי ואקדמי לכל מרכזי החוסן הפועלים באזור. הלכה למעשה, אנחנו מכשירים היום את העובדים הסוציאליים והמטפלים שיטפלו בעתיד בקהילה הפגועה שלנו מתוך הבנה עמוקה של השטח".
המעורבות החברתית מוטמעת עמוק גם בפרויקט הדגל "פועלים לעתיד" בשיתוף בנק הפועלים. כ-2,000 סטודנטים מדי שנה מעורבים בפרויקטים ממשיים בקהילה. בשנה הראשונה הם עוברים קורסים תיאורטיים ומעשיים על ההיסטוריה, הכלכלה והסוציולוגיה של העוטף, ומהשנה השנייה הם יוצאים לעבודה מעשית בשטח: סיוע לחקלאים, תמיכה בעסקים מקומיים שקרסו וקידום מיזמי חינוך. "סטודנט שמגיע לספיר לא בא רק כדי לסמן וי על תואר וללכת", אומר פרופ' קידר. "הוא נקשר למקום והופך לחלק בלתי נפרד מהסיפור ומהתקומה של הנגב המערבי".
קמפוס חדש ומודרני בשדרות
קפיצת המדרגה הבאה של ספיר היא פיזית ותפיסתית כאחד. בעוד כארבע שנים צפויה הפקולטה לטכנולוגיה לעבור לקמפוס חדש בשדרות, צעד שהתאפשר בזכות שיתוף הפעולה ההדוק עם עיריית שדרות ומנהלת תקומה, בצמידות לתחנת הרכבת. המיקום האסטרטגי נועד לייצר נגישות תחבורתית מקסימלית, ולחבר את הסטודנטים לתעשייה המקומית. "הקמפוס יהיה חלק ממכלול אורבני שלם הכולל את מרכז החדשנות של מועצת שער הנגב, מרכז מו"פ ואת מרכז ההייטק של שדרות", מתארת ד"ר גלבוע פרידמן. "אנחנו רוצים שסטודנט יישב בכיתה, ומבעד לחלון אחד ייראה את מרכזי החדשנות, ומבעד לחלון השני יראה את חברות ההייטק שבהן יוכל להשתלב ולעבוד בעתיד". כבר ב-12.5 יתקיים בשדרות טקס ההכרזה החגיגית על המתחם העתידי של הפקולטה לטכנולוגיה שתשנה את פני האזור.
לאן ספיר מתקדמת בשנים הקרובות?
פרופ' קידר: "הדיכוטומיה המסורתית בין אוניברסיטאות מחקר לבין מכללות הולכת ונעלמת. כיום ישנה הכרה בחשיבות של מוסדות אקדמיים יישומיים, כאלה שמקיימים מחקר מדעי ברמה הגבוהה ביותר, אך בו בזמן מחוברים לתעשייה, ליזמות ולצרכים החברתיים והכלכליים של סביבתם. ספיר היא כבר היום מרכז אקדמי-יישומי מוביל, שמפעיל מרכז חדשנות ויזמות מהפכני".
עבור תושבי הנגב המערבי והדור הצעיר, הפקולטה החדשה מסמלת כרטיס כניסה שווה הזדמנויות לכלכלה החדשה. "אנו לא יכולים להרשות לעצמנו ש-50 דקות נסיעה יפרידו בין תל אביב למקום שאין בו הייטק", מסכמת ד"ר גלבוע פרידמן. "לכן, המטרה שלנו היא למחוק לחלוטין את המילה 'פריפריה' מהלקסיקון, ולהעשיר את הנגב המערבי בידע ובחדשנות. הדרך היחידה להביא לכאן צעירים ולהבטיח שהצעירים המקומיים גם יישארו וייבנו כאן את חייהם, היא דרך חינוך וטכנולוגיה מהשורה הראשונה בעולם".
בשיתוף המכללה האקדמית ספיר
