לפני 30 שנה, כשצוות רפואי הכניס חולה לבדיקת CT, היה ברור שמדובר בתהליך ממושך, כ-40 דקות לסריקה אחת. היום בדיקת CT לכל הגוף אורכת לא יותר מ-30 שניות. משמעות השינוי הזה היא הרבה יותר מקפיצת מדרגה טכנולוגית, היא מוכיחה שרפואה וטכנולוגיה אינן שתי ישויות נפרדות שצועדות האחת ליד השנייה - הן משתלבות זו בזו והופכות לישות אחת. מי שמרוויח מהשילוב של רפואה מתקדמת וטכנולוגיה חדשנית, כפי שבא לידי ביטוי במרכז הרפואי הדסה – הוא המטופל.
"בעבר רפואה הייתה סטטוסקופ ושיחה עם החולה", אומר פרופ' יורם וייס, מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה. "היום הטכנולוגיה משולבת לחלוטין בתוך הרפואה לכל אורך הדרך ומקדמת אותה בכל פעם כמה דרגות למעלה, מעדכנת ואף משכללת אותה באופן שלא חלמנו עליו". לדבריו, הרופא של היום אינו נשען על זיכרון ועל תיק רפואי שצריך לקרוא. מערכות מידע חכמות ומתקדמות עושות עבורו אינטגרציה של כל מה שידוע על החולה, ומציגות תמונה אחת שממנה מתקבלת ההחלטה.
הגישה של פרופ' וייס, לפיה רפואה מצוינת וטכנולוגיה מתקדמת שלובות זו בזו, מקבלת הכרה בדירוג של המגזין Nature, כתב העת הרפואי המוביל בעולם. המגזין מדרג את המרכז הרפואי הדסה בין 200 בתי החולים המובילים במחקר, והוא היחיד בישראל שנכלל ברשימת ה-200, כשמקדם ההשפעה של פרסומיו גבוה פי 5 מבית החולים הבא אחריו בישראל. גם מגזין Newsweek העולמי כולל אותו בין בתי החולים הטובים והחכמים בעולם ומצביע על יכולותיו להתקדם כל העת ולהעפיל לגבהים חדשים בתחום הטכנולוגי והפיתוחים המדעיים. מדדים אלה, לדברי מנכ"ל הדסה, ממחישים כיצד בית חולים אוניברסיטאי משלב מחקר חדשני, טיפול קליני ועשרות חברות סטארטאפ הפועלות בתוך אותה מערכת ומזינות זו את זו.
מה השתנה, בעצם, בעבודתו של רופא בהדסה לעומת לפני עשור?
"בעבר, הרופא נהג להסתמך על הזיכרון שלו בשילוב מה שנרשם בתיק הרפואי, והיה עליו לקרוא את התיק כולו כדי לנתח את המידע על המטופל. היום יש לו מערכת שמשקפת בתמונה אחת את כל המידע אודות המטופל ומסייעת בקבלת החלטות מבוססת ידע שעושה גם ניתוחי מצב ביניים ותחזית להמשך", מסביר פרופ' וייס.
השינוי הזה נשען על מערכות שמרכזות את המידע במקום אחד ומציגות אותו לרופא כבר בתחילת המפגש. במקום לעבור בין בדיקות, סיכומים וממצאים כדי להרכיב את התמונה המלאה, היא כבר קיימת. במקרה של חולי סרטן, מדובר במידע אונקולוגי נרחב שמוצג בצורה מרוכזת, כך שנקודת הפתיחה של הרופא משתנה: במקום להתחיל עם איסוף הנתונים, הרופא מתמקד בניתוח שלהם. כשהמידע מרוכז מראש וניתן לקבלו בכל רגע נתון, הזמן שנחסך מהעבודה הטכנית מופנה להבנה של המצב הרפואי עצמו, לבחינת הנתונים והתוצאות ולניהול המפגש עם החולה, וזהו המקום שבו המושג "בית חולים חכם" מקבל ביטוי מעשי בשגרת העבודה.
כשמדברים על סרטן, מה השתנה באופן שבו אתם מזהים גידולים ומטפלים בהם?
"במשך שנים אבחנו מחלה באמצעי אחד וטיפלנו בה באמצעי אחר, היום אנחנו מדברים על תרנוסטיקה, גישה פורצת דרך שהיא שילוב של אבחון וזיהוי יחד עם טיפול - באותה טכניקה. באסטרטגיה הכפולה הזו אנחנו למעשה עושים שימוש ברדיותרופות זהות לחלוטין שנקשרות לגידול כאשר לצורך אבחון הן מכילות איזוטופים רדיואקטיבים הפולטים קרינת גאמא ולצורך טיפול אותן תרופות מכילות איזוטופ רדיואקטיבי הפולט קרינת בטא או אלפא. כלומר אנחנו לא רק מזהים את הגידול בגוף החולה אלא יודעים שאותה תרופה אכן פוגעת בו מתוצאות האבחון ולכן הטיפול בו על ידי אותה תרופה שהאיזוטופ משחרר קרינת אלפא ובטא תהא יעילה לטיפול באותו חולה ספציפי. כך האיזוטופ למעשה הופך לחומר שהורס את תאי הסרטן בהעברת קרינה טיפולית ישירות לגידול עם מינימום נזק לרקמות הבריאות שלידו".
הרעיון הזה מצמצם את ההפרדה המסורתית ויוצר מציאות שבה כבר בשלב זיהוי הגידול מתאפשרת גם פעולה טיפולית נגדו. בדיקות כמו PET-CT, שעד כה שימשו בעיקר לאבחון, מקבלות בהקשר הזה משמעות רחבה יותר בתוך רצף טיפולי אחד. פיתוח קבוצת תרופות ה-DOTATATE לגידולים נוירו-אנדוקריניים, שהעניק להדסה הכרה כמרכז מצוינות אירופאי, ממחיש כיצד חיבור בין פיתוח החומר, ייצורו והיישום הקליני שלו מאפשר לפעול באותה מערכת מבלי לעבור בין שלבים נפרדים.
"הציקלוטרון של הדסה, מאיץ החלקיקים הגדול והמשמעותי בארץ, הוא מערך שמייצר את החומרים הרדיואקטיביים הרפואיים ומספק נתח משמעותי מהחומרים האלה בישראל (חלקם ייחודים רק ליחידת הציקלוטרון), המשמשים לאותן בדיקות פט סיטי. כך שהמרחק בין זיהוי המחלה לבין היכולת לפעול נגדה מתקצר משמעותית".
אלא שגם כאשר הגידול מסומן ומטופל מבפנים, נותר האתגר בחדרי ההקרנות הקלאסיים, שם יש להתמודד עם גוף חי, נושם ומשתנה.
הדסה הוא מהמרכזים הראשונים בארץ שהכניסו לשימוש קרינה אדפטיבית. מהי המשמעות של זה עבור המטופל?
"בעבר נהוג היה לבצע לחולה טיפולי הקרנות ורק פעם בחודש לעשות לו CT, כך שבזמן תקופת מתן ההקרנות לא בחנו מדיי יום מה קרה לגידול. היום אנחנו סורקים את המטופל לפני כל טיפול וזוהי חדשנות לשמה בטיפול הקרינתי. מכשיר ה-CT משולב כיום בתוך מכשיר הקרינה עצמו, טכנולוגיה שמאפשרת לנו לדייק את הטיפול ולהתאים אותו לשינויים בגודל של הגידול, בצורה שלו, במיקומו ובמה שקורה לרקמות שמסביב. זה טיפול מותאם אישית בזמן אמת שיכול להשתנות מעט בכל יום בהתאמה מלאה".
נקודת ההנחה היא שגידול אינו מטרה נייחת. הוא מצטמק, מגיב לטיפול, ולעיתים מתנהג אחרת מהמיפוי שבוצע לפני תחילת סדרת ההקרנות. לכן, התאמת הקרינה למצב העדכני בכל מפגש לא רק מייעלת את הפגיעה בתאים הסרטניים, היא גם מפחיתה פגיעה מיותרת ברקמות בריאות סמוכות. השילוב בין הדמיה לקרינה משנה את נקודת הזמן שבה מתקבלת ההחלטה, והופך כל טיפול להתאמה מחודשת על בסיס המצב נכון לנקודת הזמן העדכנית. בשלב הבא, טכנולוגיית ה-MRLINAC משלבת הדמיית MRI בתוך מערכת ההקרנה, ומאפשרת לראות בצורה מדויקת יותר את הרקמות עצמן בזמן אמת. כך, הקרינה הופכת מפעולה שמכוונת למטרה לתהליך שמגיב לשינויים שמתרחשים בתוך הגוף לאורך הטיפול.
מהן פריצות הדרך שמאפשרות היום לפגוע בגידול מבלי לייצר נזק היקפי למערכות הגוף?
"הדסה וחברת הסטארטאפ הישראלית P-Cure, הביאו לפיתוח מכשיר פרוטונים חדשני, ראשון מסוגו בישראל. קרינת פרוטונים מאפשרת לתת את הקרינה בצורה הרבה יותר מדויקת לגידול עצמו בלי לפגוע ברקמות שמסביב. זה קריטי במיוחד לטיפול בילדים ובגידולים שיושבים במקומות אסטרטגיים כמו המוח וכרגע הטיפול, המתבצע במסגרת מחקר קליני – מוכיח את עצמו באופן מעורר התפעלות. מעורבות צוות המחלקה האונקולוגית של הדסה בפיתוח של P-Cure, שהובילה עד לקבלת אישור ה-FDA, ממחישה את היתרון הפיזיקלי של קרינת הפרוטונים: האנרגיה משתחררת בתוך הגידול ונעצרת בו, מבלי להמשיך ולפגוע ברקמות שמאחוריו. המשמעות היא פגיעה ממוקדת לצד צמצום נזק לאיברים חיוניים סמוכים, במיוחד במקרים שבהם הגידול ממוקם באזורים רגישים כמו המוח".
במקביל, המסלול האימונותרפי מצביע על שינוי נוסף באופן הפעולה. "אנחנו משתמשים בנוגדנים של חלבון ספציפי על פני תאי החיסון שמזהים את הסרטן", ממשיך פרופ' וייס, "ובכך משפרים את היכולת של המערכת החיסונית של הגוף לתקוף את התאים הסרטניים". אחד המקרים שממחישים זאת הוא של מטופל שעשה את כל הדרך מארצות הברית במיוחד להדסה, לאחר שנאמר לו על ידי רופאיו כי מוצו כל אפשרויות הטיפול. "לאחר טיפול אימונותרפי מתקדם אצלנו", מספר פרופ' וייס, "המטופל נותר ללא עדות למחלה גם חמש שנים לאחר סיום הטיפול".
בשביל הלב
תחום אחר עליו מצביע מנכ"ל הדסה מגיע מבית הייצור והפיתוח של האגף הקרדיולוגי. אי-ספיקת לב היא מחלה שמתקדמת לעיתים בשקט, כשרצף הידרדרויות זעירות מכרסם בהדרגה ביכולת התפקוד של המטופל. האתגר הקליני המרכזי הוא שעד שהרופא מזהה את ההחמרה בביקור תקופתי במרפאה, היא כבר קרתה. המטרה בהדסה הייתה לייצר כלי מתקדם שיאפשר לזהות את השינוי הרבה לפני שהמטופל מרגיש שמשהו אינו כשורה.
כיצד מזהים הידרדרות באי-ספיקת לב לפני שהמטופל עצמו מרגיש בה?
"פיתחנו בהדסה, יחד עם 'הדסית' – חברת המסחור של המרכז הרפואי, טכנולוגיה המבוססת על מיקרו-מחטים שנצמדים לעור ומאפשרים לנטר באופן רציף את הלחץ בווריד הצוואר. שילוב החיישן הזה עם אלגוריתמים של בינה מלאכותית מאפשר לנו לזהות הידרדרות של החולה עוד לפני שהוא מרגיש אותה, וכך לשנות את הטיפול התרופתי בזמן אמת. אנחנו כבר לא מחכים שהחולה יגיע למצב של קוצר נשימה או בצקת, יש לנו יכולת להתערב הרבה לפני שהמצב הופך לקריטי ובכך מונעים את האשפוז הבא".
בזכות הטכנולוגיה החדשנית, המעבר ממצב בו ניתנת תגובה להידרדרות, אל מצב בו מתקיים ניהול מקדים של המחלה, מתבטא כאן באופן ברור: במקום להסתמך על ביקורים תקופתיים או על הופעת סימפטומים, הנתונים נאספים באופן רציף ומאפשרים לזהות שינוי כבר בשלב מוקדם. כך מתאפשרת התאמה של הטיפול התרופתי בזמן אמת, עוד לפני שהחולה חווה החמרה בפועל.
עולם הרפואה מכניס טכנולוגיות מתקדמות בקצב מסחרר ולא תמיד קל להכניס אותן לעבודה היומיומית. עד כמה הצוותים בהדסה פתוחים לאמץ את הכלים האלה?
"סיפרו לי שבארצות הברית יש בעיה, הצוותים מתנגדים להכנסת בינה מלאכותית. אצלנו לעומת זאת, יש ממש התלהבות. טכנולוגיות חדשניות, שיטות מתקדמות ומאגרי נתונים חכמים – הצוותים מאוד פתוחים לשמוע ולהטמיע. אני חושב שהדבר קשור לאופי הלאומי שלנו, הישראלים הם גם מפתחים וגם מאמצים ראשונים, אנחנו אוהבים לחשוב מחוץ לקופסה ולאמץ טכנולוגיות חדשות. לעומת מדינות אחרות שהרבה יותר חשדניות כלפי חדשנות, אנחנו פתוחים אליה".
"הנכונות הזו", מוסיף פרופ' וייס, "אינה נשארת ברמת הארגון, היא מגיעה עד לרופא הבודד שמוכן להכניס כלי חדש לשימוש ולבסס בסיוע שלו החלטה. טכנולוגיות חדשות מתחילות אצלנו באגף למחקר ופיתוח במעבדות המחקר ובפיילוט, ונכנסות לשימוש קליני כחלק משגרת העבודה".
הפתיחות הזו, מצמצמת את הפער בין פיתוח מבטיח לבין שימוש קליני אמיתי. טכנולוגיה שהצוות מאמין בה נבחנת במהירות, מוטמעת בתוך הפרקטיקה ומגיעה לחולה בזמן קצר יותר. זו הסיבה שפיתוחים מורכבים מצליחים בהדסה לעשות את הקפיצה ממעבדת המחקר אל חדר הטיפולים.
אם זו המציאות היום, מהו הפיתוח שמסמן את הגבול הבא של הרפואה המותאמת אישית?
"אנחנו מגדלים בהדסה אורגנואידים, שהם בעצם אברונים קטנים הצומחים בצלחת פטרי. אנשי בנק האורגנואידים לוקחים תאי גזע מאיברים מסוימים בחולים ספציפיים, מגדלים אותם בתנאי מעבדה ומקבלים מודל חי של רקמה אנושית. כבד קטן, ריאה קטנה, עליהם ניתן לבדוק תרופות לפני שנותנים אותן לחולה עצמו. התוצאות על הרקמות הללו מבהירות כיצד נכון לטפל בחולה עצמו".
המאגר בהדסה מונה יותר מ-300 אורגנואידים, מרקמות בריאות, ממחלות ומגידולים סרטניים, והוא אחד הגדולים מסוגו בעולם.
היישום המוחשי ביותר של טיפול מבוסס אורגנואידים, כך מספר המנכ"ל, הוא בטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס. "המחלה הזו מגיבה אחרת אצל כל חולה, בהתאם למוטציה הגנטית שקיימת אצלו והתרופות מאוד יקרות", הוא מסביר. עד כה, הבחירה בטיפול הייתה כרוכה בניסוי ותהיה על המטופל עצמו. "היום קופות החולים פונות אלינו, אנחנו מגדלים אורגנואיד מהרקמה של החולה הספציפי ובודקים עליו איזו תרופה עובדת".
כך ניתן לבחור טיפול מתאים עוד לפני תחילתו, לחסוך עלויות של טיפולים לא יעילים ולמנוע מהחולה תקופה ממושכת של טיפול שגוי. "השלב הבא הוא לשלב את האורגנואידים עם בינה מלאכותית", אומר פרופ' וייס, "כדי לזהות את הטיפול המתאים גם בגידולים שלא מגיבים לפרוטוקולים הסטנדרטיים".
כיצד רעיון שנולד בחדרי מחקר בהדסה הופך למוצר שמגיע לשוק?
"הדסה פועלת יחד עם חברת 'הדסית' אשר תפקידה לקשר בין החוקרים שלנו לעולם המסחרי. היא מקדמת מחקרים שעברו הוכחת ישימות, מגנה על הפטנט לפני הפרסום, מחברת את החוקרים למשקיעים וגם מביאה חברות סטארט-אפ שמחפשות תשתית רפואית לפתח כאן את המוצר שלהן".
המודל הזה נשען גם על חיבור ישיר בין חוקרים, רופאים וחברות שפועלות בתוך הקמפוס, שבו מועסקים כ-1,000 עובדים בתחומי הפיתוח.
כשכל היכולות האלה מתחברות יחד, מהי הבשורה האמיתית שמחכה למטופל בשנים הקרובות?
"הקצב רק ילך ויגדל, התוצאות ילכו וידהימו אותנו יותר ויותר, במיוחד עם כניסה של בינה מלאכותית ומחשבי-על ועוד טכנולוגיות שבשנים הללו יוטמעו בשטח. אנחנו כבר רואים שמחלות כמו סרטן הופכות במקרים רבים ממחלות קטלניות למחלות כרוניות שניתן לחיות לצידן. חולים שפעם חיו עוד שנה במקרה הטוב, חיים היום חמש עד עשר שנים בדיוק בזכות ההתקדמות המטאורית הזו שאנו מקפידים לשלב בין כתלי הדסה. זה כבר לא תרחיש עתידי, אלא שינוי שמתרחש עכשיו ומשנה את המשמעות של המחלה עבור המטופלים".
בשיתוף הדסה
