את השגרה היומית הזו בוודאי רובכם מכירים: נכנסים לרכב, עומדים בפקק, מגיעים למשרד ויושבים תשע שעות על הכיסא. בסוף יום העבודה חוזרים לפקקי הדרכים בערב, ומשם הביתה אל הספה, זהו אורח החיים של מרביתנו.
כשאלון זילברברג, מנכ"ל ומייסד יוביטל (YuviTal), השתחרר משירות הקבע, הוא נדהם מהפער בין רמת הפעילות האינטנסיבית שהכיר בצבא לבין הישיבה הממושכת שמכתיבה השגרה האזרחית. "תהיתי איך אפשר לגרום לאנשים לנצח את הקיבעון הזה בצעד אחד קטן קדימה", מספר זילברברג.
משם צמח הרעיון להקים חברה שתספק פתרון לבעיה שהסקטור הבריאותי מגיע אליו מאוחר מדי: למנוע את הנזק הבריאותי מראש, במקום לטפל בו אחרי שכבר נוצר.
יוביטל נוסדה ב־2017 על ידי אלון זילברברג. שמה של החברה נגזר משמותיהם של יובל דגן וטל יפרח ז"ל, שהיו לוחמי יחידת אגוז, חייליו של זילברברג, ונהרגו בקרב בסג'עיה במבצע צוק איתן. "אנחנו רוצים להפיץ טוב ולשפר את העולם בשמם ולזכרם", הוא אומר. זו גם הרוח שמלווה את החברה ביום־יום: סטארט־אפ שנבנה מתוך ערכים שמעבר לשורה התחתונה, מעסיק לוחמים משוחררים ובראשו עומד קצין לוחם שהפך אובדן אישי למנוע של עשייה טובה.
בריא מראש
יוביטל פועלת כפלטפורמה לארגונים, והיא מיועדת לחברות ביטוח, קופות חולים, מעסיקים בכל הגדלים וגופים קהילתיים שרוצים להשפיע על אורח החיים של האנשים שאיתם הם עובדים. המודל מייצר תועלת כפולה: המשתמש חי בריא יותר, והארגון נהנה משיפור במדדים בריאותיים ובהשלכות הנלוות להם. "אנחנו מסייעים לארגוני בריאות, למעסיקים גדולים ולארגונים נוספים לצמצם את הסיכון ולהגדיל את הרווחים שלהם לצמצם", אומר זילברברג. "כי כשמישהו לא מגיע למצב שבו הוא סוכרתי, זה טוב גם לו וגם לגוף שמבטח אותו".
כיצד גורמים לאנשים לשנות הרגלים ולא לוותר אחרי שבוע־שבועיים?
"אנחנו לא מעוניינים בהצלחה לטווח קצר, מה שמעניין הוא ללוות אדם שנים ארוכות קדימה. לשם כך בנינו את משולש התמריצים, שלוש שכבות שפועלות יחד. הראשונה היא התמריץ הכלכלי: כל פעולה שמקדמת בריאות הופכת למטבעות דיגיטליים שניתן לממש ברכישת מוצרים והטבות בעולם האמיתי. ככל שאתה בריא יותר, אתה מרוויח יותר; השנייה היא תמריץ חברתי: משפחה, עמיתים, קהילות, תחרויות ואתגרים משותפים. אנחנו צריכים למשוך את האדם מהמוטיבציה החיצונית לפנימית; והשלישית היא תמריץ פסיכולוגי: יש לנו צוות פנימי של אנשי כלכלה התנהגותית, קבלת החלטות ופסיכולוגיה חברתית שבנה כל אלמנט בפלטפורמה, מממשק המשתמש ועד לניסוח ההודעות. הגישה שלנו שונה. אנחנו בונים עבור המשתמשים 'מגרש משחקים' להתנהגות בריאה – סביבה שמעודדת חזרה טבעית, מעורבות והתקדמות הדרגתית, בדומה לאופן שבו אנשים חוזרים לפעילות שמסיבה להם תחושת הצלחה. אנחנו לא באים למשטר את המשתמש, אלא לתמרץ אותו דרך פעולות קטנות ועקביות שמצטברות לשינוי", מסביר זילברברג.
מה אתם עושים אחרת?
"המערכת שלנו בונה לכל משתמש 'כרטיס שחקן', כפי שקיים במשחקי מחשב כמו למשל פיפ"א. כל שחקן יודע כמה הוא בועט חזק, כמה הוא מהיר, כמה הוא טוב במסירות. אנחנו עושים אותו דבר ברמה ההתנהגותית: כמה בן אדם אוהב להתגאות בהישגיו, אם הוא אוהב תחרות, אם נכון לדבר איתו על יעדים גדולים או על צעדים קטנים, אם ביום רביעי בערב הוא יותר פנוי לפעולה. לדוגמה, אם אני יודע שמישהו בקושי מגיע ל־5,000 צעדים ביום, שהוא נמצא כרגע במקום השלישי בתחרות המשפחתית ושהוא מגיב לתחרות עם קרוביו, אני לא אגיד לו 'לך 10,000'. אני אפנה אליו ביום הנכון עם מסר אחד פשוט: כדי לעבור למקום השני, צא היום ל־5,200 צעדים. לא יעד בלתי מושג, לא הטפה – צעד אחד קטן שמתאים בדיוק לו".
ההתאמה האישית הזו נועדה להוביל לשינוי ממשי. "המדד שלנו אינו כמה אנשים נרשמו, אלא כמה אנשים שינו את ההתנהגות שלהם לאורך זמן. אני לא רוצה להימדד רק על שימוש, אלא גם על התוצאה".
מעבר למעורבות של המשתמשים באפליקציה, איך מודדים השפעה בריאותית ממשית?
"פורסמו עלינו לא מעט מחקרים, גם בשותפות עם גופים בארץ וגם בכתבי עת בינלאומיים. אנחנו רואים השפעה גם בעשיית טוב לציבור וגם ברמה של התוצאות העסקיות של הלקוחות שלנו. הוכחנו בצורה אמפירית שאנחנו מצליחים להפחית סיכון לשבץ ראשון או לצמצם החמרה בסוכרת באחוזים דו־ספרתיים. המשמעות היא שאנחנו עושים טוב לאנשים ומאפשרים השקעה ברפואה מונעת במקום ברפואה מטפלת. הדבר משפיע גם על המשתמש עצמו וגם על הארגון, כי ארגונים נמדדים על תוצאות".
"כשבוחנים את העולם המערבי", אומר זילברברג, "ישראל נמצאת במקום מצוין בכל מה שקשור למודעות לבריאות ורואים זאת בכל קבוצות הגיל, מ־14 עד 85". הפערים בולטים במיוחד ביחס לארצות הברית ולבריטניה. מגפת ההשמנה וחוסר התנועה בהן רחוקה מאיתנו שנות אור, לדבריו. "אנחנו לא צריכים להתחיל מאפס", הוא אומר, "ואנחנו יודעים לקחת את המודעות ולתרגם אותה להתנהגות עקבית".
כמה אנשים כבר נהנים מרפואה מונעת ומתגמלת שמבוססת על תמריצים?
"הפלטפורמה שלנו הגיעה עד היום ליותר מ־2.5 מיליון חברים גם בארץ וגם בעולם. המוצר לא מפסיק להתפתח, ואנחנו מוציאים גרסה חדשה בממוצע אחת לחודש".
הצמיחה הזו מאפשרת ליוביטל להסתכל אל השלב הטכנולוגי הבא – יכולת החיזוי. בנוסף להבנה מה המשתמש עושה עכשיו, הפלטפורמה עושה את הצעדים הראשונים לפיתוח שיאפשר לזהות מוקדם יותר פרופילי סיכון, להבין מה הסיכוי של המשתמש להגיע למצב רפואי מורכב ולספק לארגוני בריאות תמונה שתאפשר להם לפעול הרבה לפני שהנזק מחמיר. חלק מהמהלך הזה הוא ה-Health ID, פרופיל הסיכון האישי שעליו מדבר זילברברג, שמסמן מה עלול לקרות וגם מצביע על הדרך לצמצם את הסיכון מראש.
"המטרה שלנו היא לאפשר לארגון בריאות לנתח מיליון משתמשים כמעט בשנייה, ולקבל תובנות שיאפשרו לכל מחלקה בארגון לקבל החלטות שהן גם כלכליות, גם רפואיות וגם התנהגותיות ועוד", הוא אומר. וזהו השלב הבא של יוביטל: לא רק לעודד שינוי התנהגות, אלא גם לזהות סיכון מוקדם יותר ולעזור לארגוני בריאות לפעול בזמן.
בשיתוף יוביטל
