חיפוש

LLMs, תשתיות או הפצה: מי יהיה המנצח במרוץ ל-AI?

הדר וינר-שורץ, סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות, מסבירה מדוע למרות שענקיות הטק משקיעות סכומי עתק ב-AI - עיקר הערך עשוי להצטבר דווקא אצל מי שמחזיק בתשתיות ובהפצה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
723216
723216
צילום: shutterstock
בשיתוף ילין לפידות
תוכן שיווקי

המרוץ ל-AI הוא האירוע המרכזי של השנים האחרונות, ונראה כי רבות מענקיות הטק עסוקות בהשקעות עתק בתשתיות שעדיין לא ברור אילו תשואות הן יניבו. אולם השאלה החשובה ביותר אינה רק מי יפתח את המודל החכם ביותר, אלא באיזו שכבה ייצבר עיקר הרווח. האם אלו מפתחי המודלים, ספקי התשתיות, או דווקא מי שישלוט בהפצה ובהרגלי המשתמש?

גודל שוק ה-AI העולמי עומד ב-2026 על כ-2.52 טריליון דולר ונמצא בצמיחה מרשימה. התחזיות צופות שסך שוק הטק יעמוד ב-2033 על כ-16.4 טריליון דולר ו-AI יהווה כ-29% ממנו.

005930
005930
הדר וינר שורץ, סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות צילום: מולי נעים
הדר וינר שורץ, סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידותצילום: מולי נעים

חלק ניכר מההשקעות הולך לפיתוח ה-LLMs, שמבוססים על למידה עמוקה ועוברים אימונים תכופים על כמויות עצומות של נתונים. השקעות אלה עצומות ואינן מתורגמות לרווחים מיידיים. OpenAI, למשל, צפויה להפסיד כ14- עד 25 מיליארד דולר ב-2026, למרות קצב הכנסות שנתי של יותר מ-20 מיליארד דולר, זאת בעוד שהערכת השווי שלה זינקה ל-730 מיליארד דולר pre-money לפני גיוס של 110 מיליארד דולר. הפסדי החברה נובעים בעיקר מעלויות אימון המודלים, שדורשים כוח מחשוב עצום ואנרגיה בעלויות של מאות מיליארדי דולרים.

לעומת זאת, חברות בעלות תשתיות הפצה כמו Apple ומיקרוסופט (שהיא גם אחת מהבעלים של OpenAI) גם משקיעות וגם מנצלות את הפלטפורמות הקיימות שלהן, החשופות לכמות עצומה של לקוחות. מיקרוסופט למשל, שהשקיעה ב-AI יותר מ-20 מיליארד דולר שמתוכם נתח משמעותי הלך ל-OpenAI, דיווחה על 15 מיליון משלמים ל-Copilot ה-AI שלה, שמייצרים run rate גס של הכנסות שנתיות בהיקף של כ-5.4 מיליארד דולר. הדבר מראה כיצד הפצה יכולה להפוך טכנולוגיה לרווחית, גם אם הפיתוח הראשוני יקר. Copilot הוא המיתוג של כל שירותי הצ'אטבוטים הגנרטיביים של מיקרוסופט, הכוללים את מנוע החיפוש (Bing), עוזר ה-coding והצ'אטבוט שלה.

יש לציין שרוב החברות יושבות על "כמה שכבות יחד". מיקרוסופט היא לא רק מפיצה. היא גם בעלת ענן, גם בעלת מוצרי קצה ארגוניים, וגם מחזיקה כ-27% מ-OpenAI. Google היא גם בעלת LLM, גם בעלת הפצה מסיבית וגם בעלת תשתית ושבבים משלה.

בעלי ה-LLMs: הפיתוח כמנוע ערך

בעלי ה-LLMs הם למעשה החברות שמפתחות את "המוח" של ה-AI. אם נביט על OpenAI, ניתן לראות כי החברה הגיעה ל-810 מיליון משתמשים שבועיים ב-ChatGPT, ולקצב הכנסות שנתי של יותר מ-20 מיליארד דולר, אך ההשקעות בפיתוח GPT-5 עצומות. רק כ-5% מהמשתמשים משלמים עבור השירות, והחברה צפויה להפסיד ב-2026 כ-14 מיליארד דולר ולהגיע להפסדים מצטברים של כ-44 מיליארד דולר בין 2023 ל-2028. דויטשה בנק מעריך לחברה FCF שלילי מצטבר של כ-143 מיליארד דולר בין 2024‏-2029, לפני שהחברה תתחיל להרוויח - הפסד חסר תקדים עבור כל סטארט-אפ. היתרון כאן הוא החדשנות שמגיעה עם LLMs כמו ה-GPT-5, שכן הוא בעל יכולות סופר אינטליגנציה שיכולות לשנות תעשיות שלמות. חשוב לומר שהעובדה של-OpenAI יש למעלה מ-810 מיליון משתמשים שבועיים הופך אותה לחברה בעלת הפצה כלשהי.

לעומת OpenAI, אפשר להסתכל על Google, שמשלבת פיתוח עם הפצה. למודל ה-LLM שלה, Gemini 3, נתח מרשים משוק הצ'אטבוטים ב-2026, ויש לו כ-750 מיליון משתמשים חודשיים. ל-Google יש יתרון תחרותי שמגיע ממוצרים אחרים שלה כמו YouTube,‏ Gmail ו-Android, שכן היא מאמנת את ה-LLM שלה על נתונים אמיתיים. עוד נקודה לזכותה של Google היא העובדה שיש לה ממש אינטגרציה אנכית רחבה הכוללת גם ייצור שבבים משלה.

Meta, עם Llama, בחרה באסטרטגיה פתוחה יחסית. Llama 4 זמין להורדה חופשית, מה שסייע להפצה רחבה ולאימוץ גלובלי. מצד אחד, השיטה הפיצה את המודל, אך מנגד, מודלים פתוחים יכולים להיות מועתקים, מה שמפחית את היתרון התחרותי של החברה.

מפיצי ה-AI: מפתח לרווחיות

מנגד, חברות המתעסקות גם בהפצה מתמקדות בשילוב של ה-AI בפלטפורמות הקיימות שלהן, מה שמאפשר אימוץ רחב יותר שלהן. Apple, שבמשך תקופה נראתה כמי שמפגרת במרוץ ה-AI, מתחילה להיתפס אחרת. הסיבה המרכזית היא ש-Apple לא חייבת לנצח דרך בניית LLM בעצמה. היא בעלת פלטפורמה עם 2.5 מיליארד מכשירים פעילים, ולכן היא יכולה לשלב AI של אחרים באקוסיסטם שלה ולהביא אותו למאות מיליוני משתמשים.

ב-2026 Apple משלמת ל-Google כמיליארד דולר עבור שימוש ב-Gemini לשיפור היכולות של Siri, אך חוסכת מאות מיליארדים בבניית תשתיות ענן. סכום זה נמוך משמעותית ביחס ל-20 מיליארד הדולרים שמשלמת Google ל-Apple כדי להיות מנוע חיפוש ברירת המחדל ב-Safari. כמו Apple, גם מיקרוסופט מנצלת את ה-Office 365 שלה, עם 450 מיליון המשתמשים להפצת AI דרך ה-Word, ה-Excel וה-Teams.Copilot הגיעה ל-15 מיליון מנויים משלמים.

בעלי התשתיות: עיקר הערך ייצבר שם?

ייתכן בכלל שהמנצחים במרוץ ה-AI יהיו דווקא ספקי התשתית שעליהם נשען האקוסיסטם. כל מודל מתקדם דורש כוח מחשוב עצום, שבבים ייעודיים, שרתים, קישוריות מהירה, פתרונות אחסון, מערכות קירור ואספקת חשמל בהיקפים חריגים. בעוד שחברות המודלים עדיין שורפות מזומנים ומחפשות מודל עסקי יציב, וספקיות ההפצה עדיין בוחנות כיצד לייצר מה-AI הכנסות משמעותיות, ספקי התשתית נהנים כבר כעת מביקוש מיידי ומהכנסות ברורות. אז מי יצבור את עיקר הערך?

חברות בעלות LLMs ללא הפצה חזקה עשויות להישאר בעלות של טכנולוגיה מרשימה ולהוביל בחדשנות שלה, אך הן יהיו מוגבלות יחסית ביכולתן ללכוד ערך רחב.

לעומתן, חברות כמו Apple ומיקרוסופט, שבנוסף לפיתוח מחזיקות גם בפלטפורמות רחבות וגם בגישה ישירה למאות מיליוני משתמשים, עשויות להיות בעמדה חזקה במיוחד. מנקודת מבט זו, Apple אינה חייבת לנצח באמצעות פיתוח המודל הטוב ביותר. ייתכן שדי בכך שתשלוט בממשק, בהרגלי השימוש ובקשר הישיר עם המשתמש. ההסכם עם Google לשילוב Gemini ב-Siri מחזק את מנוף ההפצה שלה, אך הכלכלה של המהלך עדיין לא הוכחה, ובשלב זה מדובר יותר בתזה אסטרטגית מאשר במסקנה. במילים אחרות: ייתכן שהתשתיות ייצרו את הרווחים הראשונים, המודלים ייצרו את החדשנות, אך ההפצה היא זו שתקבע מי ילכוד את עיקר הערך לאורך זמן.

הכותבת הינה סמנכ"לית מחקר בקבוצת ילין לפידות. קבוצת ילין לפידות עוסקת בשיווק פנסיוני/השקעות (ולא בייעוץ) ולה זיקה למוצרים המנוהלים על ידה. אין באמור תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני/השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לחברות מקבוצת ילין לפידות עשוי להיות עניין אישי בחברה הנזכרת ו/או בני"ע שהונפקו על ידה.

בשיתוף ילין לפידות

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    קניון תימורה

    "לחילונים אין מה לחפש פה": הקניון התחרד - אבל לעסקים זה מצוין

    ענת ג'ורג'י
    מתן קן תור

    "לא הצלחנו למכור מאות וילות, אבל שרדנו. זה נשאר לי בראש לתמיד"

    סימי ספולטר
    טיסות, נתב"ג

    "זה הימור": הישראלים שחוזרים לארץ דווקא עכשיו מסבירים למה

    קים לגזיאל
    מייסדי קרביין שעדיין פעילים בה, אלכס דיזינגוף (מימין), אמיר אליחי (באמצע) ויוני יאטסון

    תביעה שהגישה משקיעה חושפת: איך מתחלק אקזיט של 625 מיליון דולר?

    אופיר דור
    האונייה פנורמיטיס, ממתינה ליד חופי חיפה. שווי הסחורה שבאונייה הוא כ-7 מיליון דולר

    החיטה שגרמה למשבר: צנציפר היא היבואנית של אחד המשלוחים שנחשדים כגנובים

    דניאל שמיל
    US STOCKS

    מי הציף את השוק הישראלי בכל כך הרבה דולרים - והאם זה מסכן את הכלכלה?