גידול מספר החולים בסרטן הכבד מחריף בשנים האחרונות לכדי אתגר אסטרטגי גלובלי. סרטן הכבד היא מחלה בעלת שיעורי הישרדות נמוכים במיוחד. BDUK Therapeutics, חברה ישראלית צעירה מירושלים, פועלת לשנות את התמונה מן היסוד. BDUK Therapeutics שהוקמה בסוף 2024 מפתחת גישה טיפולית ממוקדת חדשנית שמטרתה שיפור יעילות הטיפול תוך הפחתת תופעות הלוואי עבור המטופל.
מאחורי החברה עומדים שני יזמים: מנכ"ל החברה, ד"ר וולטר ווסר, רופא פנימי בכיר עם עשרות שנות ניסיון, וד"ר ירון סויסה, סמנכ"ל תפעול ומו"פ בחברה, ביוכימאי ובעל תואר שני במינהל עסקים. ד"ר ווסר הוא רופא מומחה ברפואת כליות, שהקים חברה רפואית בניו יורק ולאחר אקזיט עלה לישראל עם משפחתו. כיום הוא איש עסקים, משקיע ויזם מצליח בתחום הרפואי. ד"ר סויסה הוא בעל ניסיון רב שנים בתחום הביוטק והחיבור שבין מדע, אופרציה ועסקים. בעבר מילא תפקידי ניהול בכיר בתחומי המו"פ, הפיתוח העסקי והאופרציה.
יחד הם מובילים פיתוח של טכנולוגיה שנולדה באקדמיה – וכעת שואפת להגיע למטופלים. מי שעומדת מאחורי הטכנולוגיה של החברה היא פרופ' עפרה בני – כיום היועצת המדעית של החברה. פרופ' בני היא פרופ' מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת מובילה בננוטכנולוגיה של תרופות, סביבת גידולים סרטניים וביו־הנדסה.
"החזון שלנו הוא לשנות את מתן הטיפול בסרטן", אומר ד"ר ווסר. "אם נוכיח זאת בסרטן הכבד נוכל להשפיע על טיפול בגידולים נוספים ולאפשר בעתיד מעבר מטיפולים מערכתיים לטיפולים מקומיים – יעילות גבוהה יותר והרבה פחות תופעות לוואי".
הבעיה: טיפול מקובע, יעילות מוגבלת ותופעות לוואי קשות
סרטן הכבד נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר. שיעור ההישרדות נמוך במיוחד ופחות ממחצית מהחולים שורדים מעבר לשנתיים. סיבה עיקרית לכך היא מגבלות הטיפולים הקיימים, ובהן שיטה הנקראת TACE – טיפול מקומי שבו מוזרקת כימותרפיה ישירות לעורק המזין את הגידול בעזרת קטטר.
יש היגיון רב בגישה זו, אך בפועל, לשיטת החברה, יש בפרקטיקה בעיות משמעותיות. "הטיפול הקיים חוסם לחלוטין את כלי הדם שדרכו מצליח לעבור רק חלק מהתרופה, והחסימה לצמיתות", מסביר ד"ר סויסה. "התוצאה היא שחלק גדול מהתרופה בכלל לא מגיע לגידול והחסימה המוחלטת גורמת בעצמה לתגובה המעוררת תמיכה בהתרחבות הגידול".
בעיה נוספת היא תופעות הלוואי הקשות, שלדברי החברה נובעות לא רק מהתרופה עצמה, אלא מהחסימה הקבועה של כלי הדם. "בכל סבב הטיפול חוסם עוד כלי דם שבו לא ניתן יהיה להשתמש יותר", אומר ד"ר סויסה. "וכתוצאה מכך הסיכון לכבד ולמטופל גבוה מאוד".
הפתרון: מיקרו־ספירות חכמותעם שחרור מבוקר
המוצר שמפתחת החברה מבוסס על מיקרו־ספירות (זעירות) ייחודיות – מבנה כדורי עם נקבוביות. בניגוד לחרוזים הקיימים בטיפולים כיום, שמייצרים חסימה מהירה ומלאה של זרימת הדם, המיקרו־ספירות יוצרות קודם חסימה חלקית – תוך שחרור הדרגתי של התרופה ולבסוף חוסר בחמצן.
"השינוי המרכזי הוא לא רק בחומר, אלא בתפיסה", מדגיש ד"ר ווסר. "במקום 'לסתום' את כלי הדם, אנחנו מאפשרים זרימה מבוקרת שמביאה את התרופה בדיוק למקום שבו היא נדרשת".
מדובר בחרוזים מחוררים בגודל מיקרוסקופי לצורך הזרקה לתוך הגידול בעזרת קטטר. אלפי חרוזים מוזרקים ויוצרים מעין קיר החוסם חלקית (בשל הנקבוביות) את זרימת הדם כדי ליצור טיפול מקומי ממושך של כשבועיים.
למוצר שלושה מרכיבים: הראשון, שלד החרוז – שמכיל בתוכו את שתי התרופות האנטי־סרטניות. השלד עשוי מחומר שמתאכל בהגעתו לאזור הגידול (בשל החומציות הגבוהה יותר בסביבת הגידול). תחילה במהירות, ואז בהתפרקות איטית למשך כשבועיים ובכך מתאפשרת זרימה מדויקת של התרופות לתוך הגידול. המרכיב השני הוא תרופה (בשם דוקסורוביצין) המשמשת כיום לטיפול בסרטן כבד ומאושרת FDA והשלישי הוא תרופה (בשם טירפאזמין) שנבחנה בחולי סרטן כבד והראתה יעילות משמעותית. תרופה זו ייחודית בכך שהיא מופעלת רק כשיש חוסר בחמצן – ובכך הופכת למאוד ספציפית (מניעת פגיעה באיברים ורקמות שבהן אין חוסר בחמצן). השחרור כתוצאה מהתפרקות החרוזים משמר את יחס התרופות ומאפשר סינרגיה תרפויטית ופגיעה מדויקת בגידול הסרטני. "הצלחנו ליצור מערכת שבה התרופות משתחררות רק במקום הנכון, בזמן הנכון וביחס האופטימלי להרס הגידול", מסביר ד"ר סויסה. "בכך עולה האפקטיביות ופוחתת הפגיעה ברקמות בריאות".
יעילות גבוהה יותר ופחות תופעות לוואי
יתרון מרכזי של הטכנולוגיה הוא משך הפעולה שלה. "בעוד שטיפולים קיימים פועלים במשך של עד מספר שעות, המערכת שלנו מאפשרת שחרור תרופה למשך של כשבועיים. אנחנו מדברים על חשיפה רציפה של הגידול לתרופות, ולא על 'מכה' חד־פעמית", אומר ד"ר ווסר. "זה הבדל דרמטי מבחינת היעילות". בנוסף, העובדה שהחסימה היא זמנית ולא קבועה מפחיתה משמעותית את תופעות הלוואי הנגרמות על ידי הטיפולים הקיימים כיום. לאחר כ־14 ימים המיקרו־ספירות מתפרקות והעורק מתפנה. "החולה לא נשאר עם כלי דם חסום", מדגיש ד"ר סויסה. "וזה מאפשר לחזור על הטיפול בצורה בטוחה יותר תוך שימוש באותו כלי דם".
למרות שהמוצר הראשון תוכנן עבור סרטן הכבד, בחברה רואים בטכנולוגיה פלטפורמה רחבה יותר. "כל גידול שאפשר יהיה להגיע אליו באמצעות קטטר – פוטנציאלית ניתן לטפל בו בשיטה זו", אומר ד"ר סויסה. המשמעות היא מעבר אפשרי מטיפולים מערכתיים, שבהם התרופה מתפזרת בכל הגוף, לטיפולים ממוקדים שמכוונים ישירות לתוך גידול. "זה יכול לשנות את עולם הטיפול האונקולוגי", הוא מוסיף.
החברה נמצאת כיום בשלבי פיתוח מתקדמים, לאחר שסיימה ניסויים פרה־קליניים בחולדות. השלב הבא כולל ניסויים בבעלי חיים גדולים ולאחר מכן ניסויים קליניים בבני אדם, שצפויים להתבצע בבית החולים הדסה.
במקביל החברה זכתה להכרה בינלאומית, כולל אות הצטיינות מהנציבות האירופית ומענק מרשות החדשנות בישראל. "גם הרגולציה בצדנו", מציין ד"ר ווסר. "סרטן כבד מוגדר כמחלת יתום, מה שמאפשר אישור תרופות מסלול מהיר יותר למחלה, בלעדיות לזמן ארוך יותר ורווחיות גבוהה יותר". עם זאת, האתגרים הכלכליים לא נעלמים. "המלחמה תפסה אותנו באמצע שיחות עם משקיעים", מודה ד"ר סויסה. "במקביל למשקיעים אנו מחפשים גם שותפים אסטרטגיים".
מעבר לפן המדעי, יש כאן גם סיפור אנושי וציוני. ד"ר ווסר, שעלה לישראל בתחילת שנות ה־2000 לאחר קריירה רפואית מרשימה בארה"ב, חבר לד"ר סויסה, שצמח באקדמיה ובתעשייה המקומיות. "אם וולטר לא היה עולה לארץ – זה לא היה קורה", אומר ד"ר סויסה. "זה שילוב של אנשים ממקומות שונים שמתחברים בארץ ויוצרים משהו חדש". השניים מדגישים את מחויבותם להישאר ולפתח את החברה בישראל. "יש כאן אקו־סיסטם מדהים של מדע, רפואה ויזמות", אומר ד"ר ווסר. "אנחנו חלק ממנו".
אם אכן תצליח BDUK Therapeutics לעמוד בתוכניותיה, ייתכן שהיא תשנה לא רק את הטיפול בסרטן הכבד – אלא תפתח עידן חדש של רפואה מדויקת, ממוקדת ואנושית יותר.
לפרטים נוספים >>>
בשיתוף BDUK Therapeutics
