מחלות נשימה מגיחות יכולות לגרום לנזק עולמי בעלות בלתי נתפסת. מספיק להיזכר במגפת הקורונה והאופן שבו עצרה את העולם כולו. דבר כזה עשוי לקרות בכל פעם בה מגיח נגיף מזן לא ידוע שגורם למחלה נשימתית או מחלה מסוכנת אחרת, שעלולה להוביל למוות בקרב אוכלוסיות שאינן מחוסנות.
בני האדם מדביקים אחד את השני במחלות נשימה באמצעות מגע או מתז טיפות רוק באוויר. בסיכון גבוה במיוחד נמצאים ילדים (שטרם התחסנו בכל החיסונים הקיימים) וקשישים, שמערכת ההגנה של גופם שברירית יותר. בחורף האחרון התרחשו בישראל מספר אירועים טראגיים בהם נפטרו ילדים שנדבקו בזן מיוחד של שפעת שהתפתח למיני-מגפה. בכל חורף מתים בישראל עשרות עד מאות קשישים מהשפעת העונתית.
ממשלות העולם וארגוני הבריאות העולמיים מנסים להכין תוכנית חיסונים יעילה כדי להתמודד עם הסכנה. זו מגדירה, למשל, באיזה גיל מקבל כל ילד איזה חיסון וקוראת לציבור להתחסן בפני השפעת מדי חורף. ד"ר יאיר סער, ד"ר לרפואה וטרינרית והמייסד, הבעלים והמנכ"ל של חברת ביוטאב שילד, מסביר שתינוק נולד עם חיסון אמהי שמועבר בשלייה, אך זה דועך תוך מספר חודשים. "עם הדעיכה מתחילים לתת לילד את תוכנית החיסונים עד גיל בית הספר ואחר כך עושים זריקות דחף", הוא מסביר. "תוכנית החיסונים תלויה בניהול הסיכונים שמערכת הבריאות מכינה ובהמלצות לחיסון כנגד נגיפים פתוגנים מסוימים. כך, למשל, שפעת היא מחלה עונתית עם סוגים שונים של זנים, המועברת על ידי עופות בר שנודדים. צריך להכין חיסון מתאים בעיתוי הנכון כדי להתמודד עם התפרצותה התקופתית. אי אפשר להפריז בחשיבות של זה. מערכת החיסון היא צבא שמגן לנו על הגוף כנגד גורמים זרים שפולשים אליו".
בשנים האחרונות מתקיים דיון ער על חיסונים. הוא הביא למסקנות חדשות?
"מניעת מגע ומניעת הצטופפות הם כלי התמודדות יעיל, אבל אין כל ספק שהכנה של המערכת החיסונית על ידי מתן חיסון היא ההגנה הטובה והיעילה ביותר. ישנם כיום חיסונים שונים למחלות שונות, כשהציבור מכיר בעיקר את זה השנתי של השפעת ואת זה של הקורונה, נגיף ה-19Covid, אותו רוב אזרחי ישראל קיבלו לראשונה ב-2021. הוא היה חיסון חדשני מסוג mRNA שנתן מענה ראשוני לכלל האוכלוסייה ואיפשר לחזור לשגרה מלאה תוך מספר חודשים. נגיפי הקורונה לא נעלמו, אבל המחלה כרגע כבר לא מהווה את הבעיה שהיוותה לפני כמה שנים, כי גם אם הגוף נדבק במחלה לאחר שכבר חלה בה בעבר או לאחר שקיבל חיסון - הוא 'זוכר' למה הוא מחוסן ולמה לא. כך גם עם מחלת השפעת. מי שמחוסן טוב אולי אפילו לא ירגיש שעברה עליו המחלה. מי שאינו מחוסן יחווה במקרה הרגיל מספר ימים של חום, הצטננות ושרירים תפוסים".
המחוסן יכול לבלוע בעצמו
ד"ר יאיר סער עוסק כבר עשרות שנים במחלות נשימה מגיחות כקורונה, משפעת על סוגיה השונים ועד מחלות נשימה נוספות. ב-2012 החליט לקחת את הידע שלו לעולם הסטארט-אפים הרפואיים, וייסד את ביוטאב שילד. המטרה: לייצר חיסון אחד עבור מספר נגיפים ולאפשר לקבלו באופן ויראלי ולא בזריקה. "כשהקורונה הגיעה לעולם הבנו שצריך לעשות משהו חדשני, ומהר, כדי לתת מענה לזנים חדשים שמופיעים", הוא מספר. "כך עלה הרעיון לבנות פלטפורמה חיסונית, שיטת מתן חיסונים שתאפשר לחסן הרבה אנשים ללא הזרקה, אלא במתן דרך הפה. לחברות הפארמה הגדולות כבר יש חיסון למחלות נשימה שניתן בריסוס לאף ולמחלות אחרות גם יש חיסון לפה. חיסון לא חייב לפעול רק דרך הזרקה לשריר. הוא יכול להיות מופעל על ידי כל המערכות הריריות שיש לנו בגוף: במערכת הנשימה, במערכת העיכול ובמעיים - שהם למעשה המיקום הטוב ביותר לכך".
אז מה פיתחתם?
"פלטפורמה, שמתוארת בתהליך רישום פטנט. היא מאפשרת לקבל בקפסולה לבליעה חיסון משולב למספר מחלות נשימה ביחד: קורונה, שפעת ועוד מחלה או שתיים - כולל הצטננות רגילה. הפטנט הוא גם על על הזנים המוחלשים של הקורונה המוחלש שהכנסנו לחיסון - המסומן גנטית - ועל שיטת המתן".
אילו עוד יתרונות יש לפיתוח מעבר לחיסון המשולב ולנתינה בבליעה?
"הנתינה בבליעה היא יתרון עצום. היא למעשה מאפשרת לחסן אוכלוסייה במהירות גדולה, בזריזות ממש. בקורונה אנשים היו צריכים לקבוע תור לחיסון ולעיתים לחכות שבועות - כי יש רק מספר מסוים של אחיות מזריקות על מספר מסוים של פציינטים. כשמדובר בחיסון אוראלי - כל אחד יכול לקחת אותו עצמאית בקופת החולים. למעשה כל המערכת של מתן החיסונים יכולה להתבטל. המחוסן יכול לרכוש את החיסון ולחסן את עצמו ממש כמו שהוא עושה עם בליעת כדור אקמול, ברישום פשוט במחשבי קופת החולים. מעבר לכך, הפלטפורמה שלנו מאפשרת לפתח תרכיב חדש תוך מספר חודשים בלבד מגילויו של זן חדש. ובניגוד לחיסוני הקורונה הקיימים, אותם יש לשמור בקור של מינוס עשרות מעלות - לעתים מינוס 80 – מעלות צלזיוס, את החיסון שפיתחנו ניתן לשמור בטמפרטורת מקרר רגילה, בין 2-8 מעלות צלזיוס. כך מתייתר הצורך במגה-מקפאים ייעודיים".
האם יעילות החיסון שפיתחתם הוכחה?
"ראינו את יעילותה בבדיקת מודל בעלי חיים, הוכחה היתכנות בבעלי כנף. אבל מאז 2023 אנו נמצאים בבעיה: כדי להמשיך ולקדם את הפיתוח יש צורך בהשקעה, והמלחמה שהחלה באוקטובר אותה השנה עיכבה אותנו משמעותית. לכן מטרתה העיקרית של ביטאב שילד כיום הוא למצוא את המשקיעים שיאפשרו לה להגיע ליעד. אנו רוצים להמשיך את הפיתוח, שאמור לקחת עוד פחות משנתיים, להשלים את כל הדרוש לרישום חיסון ולהשלים את הניסויים הפרה-קליניים והקליניים. אלו דברים שניתן לבצע".
מדוע למשקיע לשים את כספו עליכם ולא על מיזם אחר?
"לתרכיבי חיסון יש החזר השקעה (ROI) משמעותי. הם אחד מהתכשירים הרפואיים היעילים ביותר בכלכלה. למערכת הרפואית משתלם מאוד כלכלית לתת חיסונים ללקוחותיה, כי כך היא מונעת מראש נזקים, שתיקונם יעלה לה הרבה יותר. נזקי הקורונה הרי התבטאו בטריליוני דולרים בעולם. כך שלמדינה של 10 מיליון איש חיסון בעלות של 15 דולר לאדם יכול לעלות 150 מיליון דולר אך למנוע נזק של מיליארדים. ידוע שההשקעה למניעה מראש תמיד הרבה יותר כדאית מטיפול אחרי. לכן השוק הזה, שכבר מגלגל 50 מיליארד דולר בשנה, גדל כל הזמן, עם ממוצע של 5% צמיחה בשנה. משקיעים מבינים שגידול האוכלוסין בשילוב עם הופעת נגיפים יותר אלימים יותר מהווה סכנה שתחייב תגובה. התגובה הזאת היא הזדמנות. הרווחיות בייצור תרכיבים לבני אדם היא באזורי ה-20%30%. ואם מדברים על יכולותיה של ביוטאב שילד - אז אנחנו הצלחנו לייצר חיסון בשיטה שהמכון הביולוגי ניסה ולא הצליח, יש כאן אנשים עם עשרות שנות ניסיון ויש אותי, שבעברי הקמתי שני מפעלי חיסונים (וטרינרי) בישראל".
לאתר ביוטאב שילד>>>
בשיתוף ביוטאב שילד
