חיפוש

אדריכלות, תכנון, בנייה ועיצוב

הרבה מעבר למזרן: הסיפור הציוני של מפעל פולירון מקיבוץ זיקים

אחרי 7 באוקטובר והפינוי הכמעט מוחלט של קיבוץ זיקים, חזר מפעל המזרנים פולירון לפעילות בתוך ימים והפך לעוגן כלכלי, קהילתי וציוני. עם אסטרטגיה שמחברת בין תעשייה כחול־לבן וחדשנות בעולם השינה ממשיך המפעל לייצר שיתופי פעולה מסקרנים ולהציע פתרונות שינה חדשניים

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
מפעל פולירון | צילום: אביב פרס
מפעל פולירון | צילום: אביב פרס
מפעל פולירון | צילום: אביב פרס
מפעל פולירון | צילום: אביב פרס
אסף לבנון, בשיתוף פולירון
תוכן שיווקי

כמו רוב יישובי עוטף עזה, גם קיבוץ זיקים הותקף ב־7 באוקטובר. לאחר הקרב עם המחבלים שחדרו למקום והדיפתם, נאלצו התושבים להתפנות מבתיהם למלונות וזיקים הפך כמעט לקיבוץ רפאים. אבל פונקציה מרכזית אחת בקיבוץ סירבה לכבות את עצמה: מפעל פולירון. אותו מותג מזרנים שהפך לשם שכולם מכירים, בין השאר בזכות הסלוגן "אומרים מזרן או מזרון? אומרים פולירון", חזר לפעולה תוך כשבוע וחצי. מנכ"ל החברה קובי פודה קיבל החלטה שכעוגן הכלכלי של הקיבוץ, פולירון יעשה את כל הנדרש כדי לחזור לעשות עסקים כרגיל, עם כל הקושי שבדבר. העובדים שמחו לשתף פעולה במה שראו כמימוש המפעל הציוני, תרתי משמע. למרות שהקיבוץ הוגדר כ"יישוב אדום" (כזה שההגעה והשהייה בו בעייתיות), בזכות מעטפת אבטחה והגנה שהפעיל פולירון בימי תחילת המלחמה, רובם חזרו למקומם במשרדים ועל קו הייצור. לאחר כחודש – 80% מעובדי החברה כבר חזרו אליה.

קובי פודה | צילום: מיכה לובטון
קובי פודה | צילום: מיכה לובטון
קובי פודה | צילום: מיכה לובטון
קובי פודה | צילום: מיכה לובטון

אבל דבר אחד כן השתנה: האג'נדה. "מיום החזרה המטרה הייתה לייצר פתרונות לאזרחים המפונים ולחיילים", אומר פודה. "עוד רעננו את השפה השיווקית שלנו והבהרנו שכיום לקנות פולירון זה לא רק לקנות מוצר איכותי, אלא גם לתמוך בתעשייה כחול־לבן בשעתה הקשה, עם דגש על מפעלים הנמצאים באזור העוטף. זהו מסר שדיבר לאנשים ויצר היזון חוזר. העובדים שלנו חזרו לעבוד – כמובן לאחר שדאגנו למיגון ולאבטחה ראויים עבורם – והציבור התגייס לתמוך בנו ולקנות מוצרים גם בתקופה שבה אנשים היו טרודים בדברים אחרים מרענון חדר השינה. העובדים חשו את החיבור בין פולירון לקהילה, האכפתיות שלהם הרקיעה שחקים, תפיסת הערך שלהם צמחה והמותג התחזק מכל הכיוונים, מבפנים ומבחוץ".

אז הייתה גם הצדקה כלכלית לחזור לעבודה כל כך מהר.
"כן. זו לא הייתה שנה של בום כלכלי, אבל בהחלט שנה שהייתה לה הצדקה כלכלית ושהביאה עמה התייצבות כלכלית. עכשיו, כשמסתכלים עליה קצת יותר מרחוק, ההשפעות הכלכליות עדיין מורגשות, שהרי אנחנו נמצאים במלחמה כבר שנתיים וחצי. התנודתיות הביטחונית משפיעה על רכישות הציבור, שקונה פחות מזרנים".

הבידול: זהות ציונית ועשייה כחול־לבן
אבל פולירון כבר אינה מסתפקת במכירת מזרנים. לפני כמה שנים קיבלה החברה החלטה אסטרטגית להתמקד בפתרונות שינה בכלל, ואף שינתה בהתאם את הסלוגן שלה מזה המוכר ל"פולירון – ולישון". ב־2025 היא רכשה את "סוויס סיסטם" – יצרנית מיטות מתכווננות, שיש לה מפעל ומספר סניפים. כך נכנסה פולירון לשוק המיטות בכלל ולשוק המיטות המתכווננות בפרט, מתוך ראייה שמדובר בסגמנט צומח. עם זאת, החברה בחרה לא להטמיע את המותג בתוכה ולשמור על שמו ואופיו, כחלק מתפיסת House of Brands.

"סוויס סיסטם הוא מותג חזק ואיכותי למיטות מתכווננות ואין סיבה למחוק אותו. לאחרונה עלינו עם קמפיין של סוויס סיסטם ועם קמפיין של פולירון. שניהם ירוצו בפרסום חזק מאוד השנה – בלי ערבוב. לכל אחד יש את העוצמה שלו ואת תפיסת המותג שלו", מסביר פודה. "הרכישה הביאה לידי ביטוי גם את החיבור של פולירון לעולם הטכנולוגי, להיי־אנד של מיטות מתכווננות. היא מסייעת לנו בשינוי הנדרש עבור מותג רחב הפועל בעולם השינה. האסטרטגיה ארוכת הטווח היא להיות המותג המוביל בעולם השינה הישראלי. זוהי תוכנית העבודה לשנים הקרובות".

מה עוד יצמיח את החברה?
"כבר עכשיו היא צומחת אורגנית, עם עשר חנויות של פולירון ועוד שמונה חנויות של סוויס סיסטם. בנוסף, מותגים נוספים הצטרפו לקבוצה, למשל 'מזרני גומאוויר כפר סבא', אחד ממותגי המזרנים הוותיקים במדינה, שגם אותו רכשנו והטמענו בפעילותנו. העברנו את כל הייצור אלינו, לזיקים, ובימים אלו אנו בונים מרלו"ג בצומת אייל, שיתפקד כזרוע המספקת את המיטות המתכווננות, ובהמשך גם מיטות נוספות".

מזרני פולירון | צילום: אביב פרס
מזרני פולירון | צילום: אביב פרס
מזרני פולירון | צילום: אביב פרס
מזרני פולירון | צילום: אביב פרס

הפעילות הזאת היא תגובה לשינויים בשוק שבו אתם פועלים?
"שוק השינה מאופיין כ'אוקיינוס אדום' – מצב שבו יש שוק עם ריבוי מתחרים מוכרים וידועים ומוצרים חליפיים רבים. זהו שוק שקשה להתנהל בו, בשל התחרות העזה. בשנים האחרונות אנו מזהים שינויים מהותיים בשוק, בעיקר מבחינת בעלויות. מתחילות להיווצר קבוצות של בעלויות – מה שמצריך מאיתנו להיערך בהתאם כדי ליצור ולשמר חוזק וחוסן אסטרטגי. בין השאר נדרשים בידול וייחודיות. העובדה שפולירון שייכת לקיבוץ זיקים וחרתה על דגלה זהות ציונית ועשייה כחול־לבן מייצרת בידול כזה, שהוא משמעותי לצרכנים רבים. למשל: לישראל נכנס הטרנד של קניית מזרן מגולגל בקופסה. זה קונספט אמריקאי במקור, שמאפשר ללקוח להגיע לחנות, לקנות מזרן ולקחת אותו הביתה בשתי ידיו, ללא צורך בשילוח המורכב יחסית שמזרן רגיל דורש לרוב. גם אנחנו, בפולירון, הכנסנו את האפשרות הזאת, עם מבחר מזרני 'פולירול'. ההבדל הוא שאצלנו מדובר במזרנים בייצור ישראלי, ולא במוצר זר. אגב, למרות שהמזרן נגיש לסחיבה, אפשר גם להזמין אותו באתר שלנו".

אילו עוד מוצרים מככבים בקטלוג פולירון העדכני?
"מוצרי הדגל שלנו היום הם מזרנים, על המגוון הרב שבהם, מיטות ופינות אירוח. אנו עומדים להשיק סדרת מזרנים מתכווננים שעליה יש לנו פטנט רשום. בימים אלו היא נמצאת בהרצת ניסוי. עוד אנו מכניסים בפולירון טכנולוגיה מבוססת סוויס סיסטם, מיטות מתכווננות ב-Level Medium, שפועלות על בסיס הטכנולוגיה הטובה בעולם בתחום שתקרא SWISS MODE. הטכנולוגיה היא עמוד התווך השני שלנו, לצד היותנו מותג ישראלי איכותי. מהבעלות שלנו, של קיבוץ זיקים, מחלחלים ערכי הקבוצה. הקיבוץ מבין עד כמה פולירון היא נדבך חשוב בקיומו, בדיוק כמו הרפת והחקלאות הקיימות כאן. אנחנו נמשיך לשמור את הערכים שלנו, לשמר אותם ודרכם לחזק את הקבוצה ואת זהותה: חברה קיבוצית וציונית, היושבת על גבולות מדינת ישראל".

לאתר פולירון

בשיתוף פולירון

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    פיטורים

    "כולם דרוכים כל הזמן": הפיטורים בהייטק שוברים גם את העובדים שנשארו"המשכורת לא שווה את זה": הפיטורים בהייטק שוברים גם את העובדים שנשארו

    אוריאל שכטר
    ערן זינמן (מימין) ורועי מן, מנכ"לי מאנדיי. השתכרו 7.4 מיליון דולר כל אחד בשנה שעברה

    14 מיליון ד', כל אחד: מנכ"לי מאנדיי שפיטרו 620 עובדים רוצים תגמול כפול

    עמרי זרחוביץ'
    חופשה בדובאי

    החופשה שבוטלה עלתה 17 אלף שקל, בית המשפט פטר את בוקינג מאחריות

    אפרת נוימן
    הכניסה לבניין מובילאיי בהר חוצבים, השבוע

    "בכל יום עוזבים עובדים": למה ההייטקיסטים החילונים נוטשים את מובילאיי?

    אוריאל שכטר
    רנן הרטמן, מייסד ומנכ״ל הקריה האקדמית אונו

    זו המכללה הגדולה והיקרה בישראל. איך כל כך הרבה בוגרים שלה נכשלים?

    מירב ארלוזורוב
    שמרת הזורע ב"ב אריה ויסמן

    "ההצלחה של איקאה בישראל לא ברורה לי. כמו עדר כולם הולכים לשם"