"מחקרים חדשים מקדמים תרופות חדשות לטיפול בבצקת מקולרית וסיבוכי סכרת"

סכרת הינה ליקוי מטבולי אשר מתבטא ברמות סוכר גבוהות בדם. נזקי מחלת הסכרת מתמקדים באיברים בהם כלי דם קטנים וכלי דם גדולים. כליות, עיניים ומערכת העצבים הם דוגמאות לאיברים בעלי כלי דם קטנים הנפגעים כתוצאה ממחלת הסכרת. המחלה העינית נגרמת כתוצאה מפגיעה בכלי הדם המיקרוסקופיים המצויים ברשתית, הגורמת להם לדלוף ולדמם. אם הדלף נגרם במרכז הראיה (מקולה) תיווצר בצקת שתגרום לטשטוש ועיוות הראיה. המעורבות העינית בסכרת מתחלקת לשני סוגים עיקריים: רטינופתיה (פגיעה ברשתית) שהיא לא שגשוגית, כלומר ללא צמיחה של כלי דם לא תקינים, ורטינופתיה שגשוגית. במקרים הקשים יותר של רטינופתיה סכרתית שגשוגית, צמיחה של כלי דם לא תקינים לחלל הזגוגית יכולה לגרום לדימומים לתוך חלל הזגוגית וכן להפרדות רשתית משיכתית עד עוורון. אנשים רבים לא חשים בפגיעה בראיה בשלבים מוקדמים של מחלת הסכרת, אלא רק בשלב בו כבר חלה ירידה בראיה, שהיא לפעמים בלתי הפיכה. לכן, קיימת חשיבות רבה בבדיקה מוקדמת של הרשתית, ומעקב מסודר אצל רופא עיניים, עם אבחנה של מחלת הסכרת.

אבחנה

במרפאת העיניים המטופלים עוברים בדיקה של מומחה לרשתית וכן הדמיות שונות כגון צילום OCT - OPTICAL COHERENCE TOMOGRAPHY וצילומים של כלי הדם ברשתית באמצעות הזרקת חומר ניגודי (פלורסצאין) לווריד. צילומים אלו עוזרים לזהות את כלי הדם הלא תקינים המצויים בעין, ואזורים של חוסר אספקת דם לרשתית. בשנים האחרונות נכנס לשימוש במרכזים מתקדמים בעולם, כמו גם במרפאת עיניים בבית החולים איכילוב, מכשיר ה-OCT ANGIOGRAPHY המאפשר באמצעות טכנולוגיה חדשה לזהות כלי דם לא תקינים, ואזורים של חוסר אספקת דם לרשתית, כל זאת ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד לווריד. לעיתים מכשיר זה מאפשר לזהות שינויים מוקדמים, עוד לפני שחלה פגיעה ברשתית, ובכך מסייע לרופא העיניים להחליט על אופן הטיפול המיטבי.

הטיפול במחלה העינית

הטיפול בסכרת מתבסס על איזון רמות הסוכר, לחץ הדם, רמות השומנים בדם, וכן מעבר לאורח חיים בריא. לעיתים טיפול זה יכול לשפר ואף לגרום לנסיגה של הנזקים הנגרמים ברשתית. במקרה של בצקת במרכז הראיה ישנם מספר טיפולים היכולים לסייע, ביניהם זריקות תוך עיניות המעכבות שגשוג של כלי דם חדשים Anti- VEGF (Vacscular Endothelial Growth Factor) כגון האבסטין (AVASTIN), הלוסנטיס (LUCENTIS) והאיילאה (EYLEA). זריקות אלו ניתנות על פי רוב מדי חודש או חודשיים בהתאם לתגובה לטיפול. בסכרת במעקב של 5 שנים, כל הטיפולים האלו הוכחו כיעילים ושווי ערך בטיפול בבצקת המקולרית, אך במידה והמטופל אינו מגיב לטיפול אחד, ניתן לעבור לטיפול אחר.

בנוסף, במטופלים שאינם מגיבים לזריקות, ניתן לטפל גם בזריקות סטרואידים לחלל העין כגון TRIAMCINOLONE ACETONIDE, הפועלת לתקופה קצרה יחסית של כחודשיים. קיימות זריקות נוספות לחלל הזגוגית המאפשרות שחרור סטרואיד בצורה מבוקרת לחלל הזגוגית כגון שתל ה- Ozurdex (Dexamethasone) עם פעילות של עד חצי שנה. תרופות ארוכות טווח יותר הינן ה-ILUVIEN (FLUCOCINOLONE ACETONIDE) וכן שתל ה-RETISERT (FLUCOINOLONE ACETONIDE), המאפשרות שחרור מושהה של סטרואיד ופעילות אף לתקופות של עד שלוש שנים. במטופלים מסוימים ניתן אף לבצע טיפול לייזר ממוקד לאזור כלי הדם הדולפים סמוך למרכז הראיה, על מנת להפחית את הדלף לאזור מרכז הראיה.

במטופלים עם רטינופתיה שגשוגית וצמיחה של כלי דם לא תקינים, ישנן מספר אפשרויות טיפול, כאשר בדרך כלל הטיפול משלב זריקות ANTI-VEGF, וכן טיפולי לייזר. הזריקות מורידות את הפרשת ה-VEGF וגורמות לנסיגה של כלי דם לא תקינים. טיפול הלייזר להיקף הרשתית גורם להורדת צריכת החמצן על ידי הרשתית, וכך להורדת שחרור ה-VEGF ולנסיגה של כלי הדם הלא תקינים. במידה ויש דימום זגוגיתי משמעותי שאינו נסוג, ניתן לבצע גם ניתוחי כריתת זגוגית (ויטרקטומיה). ניתוח הויטרקטומיה הוא ניתוח בו נכנסים עם מכשירים זעירים לחלל העין, מנקים את חלל הזגוגית ומבצעים טיפול לייזר לרשתית ההיקפית. ניתוחי הויטרקטומיה נחוצים גם במקרים הקשים של הפרדות רשתית משיכתית, אז ניתוח עדיין לקילוף הקרומים ואזורי המשיכה נדרש. השאיפה היא כמובן להמנע מהגעה למצבים אלו של רטינופתיה שגשוגית ומשיכתית, על ידי מעקב וטיפול צמוד.

טיפולים עתידיים

כעת נמצאים במחקר מספר טיפולים עתידיים לבצקת מקולרית משנית לסכרת, במאמץ להוריד את מספר הזריקות ולהעלות את יעילות הטיפול. דוגמה לתרופה מבטיחה היא תרופת ה-FARICIMAB, תרופה שפועלת בשני מנגנונים, ומכילה גם נוגדן גם נגד VEGF, וגם נגד ANGIOPOIETIN-2. מחקר ה-YOSEMITE ומחקר ה-RHINE הראו תוצאות שוות ערך של פעילות FARICIMAB בהזרקות קבועות כל שמונה שבועות ובמרווחים מותאמים אישית של עד 16 שבועות, אל מול איילאה הניתנת כל שמונה שבועות.

מחקרים נוספים הם ה-GLEAM וה-GLIMMER הבודקים את יעילות ובטיחות תרופת ה-KSI-301 בבצקת מקולרית משנית לסכרת. ה-KSI-301 הינו ANTI-VEGF המוצמד לפולימר, וצפוי לגרום לפעילות ממושכת יותר בעין. תוצאות שנה של תרופה זו אף הן מבטיחות, ובפרסום אחרון כ-70% ממטופלים עם סכרת הצליחו להגיע לתקופה של חצי שנה ללא צורך בטיפול בזריקות. טיפול חדש נוסף, מבטיח גם הוא, הנמצא בשלבי מחקר מתקדמים הינו PORT DELIVERY SYSTEM. מחקר ה-PAGODA בודק את יעילות טיפול זה, בו מושתל מאגר לשחרור מושהה בניתוח (PDS) אליו ניתן להזריק את תרופת הלוסנטיס במרפאה, בפרקי זמן מרוחקים יותר של כחצי שנה. זהו המחקר הראשון הבודק טיפול זה בסכרת, אך תוצאות טיפול זה ב-AMD מראות כי כ-80% מהמטופלים נזקקו למילוי המאגר בתכיפות של אחת לחצי שנה ואף פחות מכך.

לסיכום, קיימת חשיבות במעקב מסודר של מטופלים עם סכרת, וכן איזון הסכרת, איזון לחץ הדם, וטיפול מוקדם בסיבוכי הסכרת, כדי לשמר את הראיה. כעת עם המחקרים החדשים צפויות להכנס תרופות חדשות ומבטיחות לטיפול בבצקת מקולרית וסיבוכי סכרת, בשנים הקרובות.

ד"ר אפרת פלייסיג היא מומחית למחלות עיניים, היחידה לרשתית וזגוגית, מערך עיניים, המרכז הרפואי תל-אביב