העין היא איבר מתוחכם, בעל תכונות אופטיות שניתן לדמות למצלמה. בחלקה הקדמי של העין ישנם חלקים (אברונים) שמשמשים כמעין מערכת עדשות ותפקידן לכוון את התמונה הנקלטת מבחוץ לכיוון מרכז הראיה שנמצא בחלקה אחורי של העין. אברונים אלו הם הקרנית שנמצאת קדמית לקשתית (צבע של העין) וכן העדשה שנמצאת מאחורי הקשתית. (תמונה 1).
עם הגיל עדשת העין עוברת שינויים ניווניים, הופכת להיות עכורה, וכוחה האופטי משתנה. מצב זה פוגע באופן משמעותי באיכות וחדות הראיה של המטופל ולרוב תיקון בעזרת משקפיים לא מועיל. זהו השלב בו מומלץ למטופל לעבור ניתוח ירוד (קטרקט) בו מוציאים את העדשה הטבעית, העכורה ובמקומה משתילים עדשה תוך עינית מלאכותית, שקופה. חישובים רבים נעשים לפני הניתוח כדי לתכנן את כוחה האופטי של העדשה המושתלת בצורה מיטבית, וזאת על מנת להביא את ראייתו של המטופל לראיה מקסימלית ללא תלות במשקפיים. הדבר מתאפשר אצל מטופלים בהם קרנית העין סימטרית וסדירה. ניתן לדמות זאת לכדור פינג-פונג בעל מבנה עגול מושלם. במצבים בהם הקרנית לא במבנה סימטרי וסדיר התאמת העדשה הופכת להיות מורכבת יותר. הקושי נובע מכך שכל נקודה על פני הקרנית הופכת להיות בעלת כוח אופטי שונה. לרוב לא מדובר במחלה אלא במצב פיזיולוגי הנקרא אסטיגמטיזם (צילינדר) המתקיים בכ -30% מאוכלוסיית העולם. אצל רוב האנשים הצילינדר הוא נמוך (עד כ-0.5 דיופטר) והוא אומנם מפריע מעט למיקוד התמונה, אך עוזר להעמקת השדה של התמונה. מטופלים בעלי צילינדר גבוה, בראייה ללא משקפיים, מדווחים לרוב על מריחת התמונה בכיוון הצילינדר ("ציר הצילינדר"). ברוב המקרים ניתן לתקן את הצילינדר עם משקפיים או עדשות.
בניתוח קטרקט כאמור, ישנו רצון לצמצם התלות במשקפיים כמה שיותר. נשאלת השאלה - מה ניתן להציע למטופל שעומד לבצע ניתוח קטרקט, ולו יש קרנית עם צילינדר? האם נגזר דינו להרכיב משקפיים גם לאחר הניתוח? כלל וכלל לא! מטופלים אלה יכולים להנות מעדשה תוך עינית מיוחדת הנקראת עדשה טורית. עדשה זו לא רק שמתקנת את הכוח האופטי, אלא גם את הצילינדר. ייחוד העדשה הוא בכך שיש לה כוח אופטי שונה בצירים שונים. כך שאם נדע במדויק את כיוון הצילינדר בקרנית המטופלים, נוכל לכוון את העדשה הטורית בדיוק בהתאם לכיוון זה, ועל ידי כך לנטרל את האסטיגמטזם.
מי מתאים לניתוח קטרקט עם השתלת עדשה טורית?
ניתן לשקול ביצוע ניתוח עם השתלת עדשה טורית בכל מטופל עם ירוד ועם צילינדר בקרנית העין. לרוב מדובר במטופלים עם צילינדר מעל 0.75 דיופטר (תלוי בציר הצילינדר). בנוסף במקרים מסויימים למטופלים עם מחלות קרנית אשר גורמות לעיוות פני השטח שלה כגון קרטוקונוס או מטופלים לאחר חבלה עינית או ניתוח עיני אשר גרמה לעיוות הקרנית. עיוות הקרנית חייב להיות בעל כיוון מרכזי סדיר – שמהווה את ציר הצילינדר. נכון לעכשיו לא ניתן להתאים עדשה באופן מדויק למטופלים עם עיוות לא סדיר של הקרנית.
האם ניתוח עם השתלת עדשה טורית שונה מניתוח קטרקט רגיל?
הניתוח הוא ברובו ללא שינוי, למעט הצורך בסימון ציר הצילינדר של המטופל לפני תחילת הניתוח ומיקום העדשה בהתאם לציר שמסומן, לאחר השתלתה. הניתוח נמשך כחצי שעה ובסיומו המוצלח מתוקנים שלושת הגורמים אשר פגעו באיכות הראיה של המטופל:
1. העדשה הטבעית, העכורה הוחלפה בעדשה שקופה וצלולה, 2. הכוח האופטי של העין חושב כך שלא יהיה צורך במשקפיים, 3. עיוות התמונה שנבע מצילינדר משמעותי נעלם בזכות מיקום של העדשה הטורית בהתאם לציר הצילינדר של המטופל.
האם השלת עדשה טורית מסוכנת יותר מעדשה רגילה? האם יש סיבוכים משמעותיים?
סיבוכים עיניים משמעותיים בעקבות ניתוח קטרקט אומנם קיימים (כמו שקיימים גם בעקבות כל פעולה פולשנית אחרת בגופנו), אך די נדירים. מכיוון שכמעט ואין הבדל מבחינה כירורגית בין השתלת עדשה רגילה להשלת עדשה טורית אחוז הסיבוכים די דומה בשניהם. סיבוך נדיר שייחודי לעדשה טורית הוא סיבוב תוך עיני של העדשה לאחר סיום הניתוח ותזוזתה מהציר המתוכנן. חברות, אשר מייצרות את העדשות משקיעות מאמצים רבים על מנת למנוע תזוזה זו. העדשה בעלת מבנה ייחודי הכולל "רגליות" אשר יוצאות מהחלק האופטי שלה, ותפקידן לייצב את העדשה במיקומה ולמנוע את תזוזתה (תמונה 2). אומנם תזוזות מינימליות קיימות, אך תזוזה משמעותית היא לא שכיחה ומתרחשת בכ-5% מהמטופלים. משמעות הדבר היא שכ-5% מהמטופלים אשר הושתלה להם עדשה טורית, יצטרכו ניתוח נוסף למיקום מחדש של העדשה או ימשיכו להרכיב משקפיים לאחר הניתוח.
האם ניתן לבצע את הניתוח בבית חולים ציבורי?
בהחלט. ניתן לבצע את הניתוח בבית חולים ציבורי. לרוב עלות הניתוח מכוסה לחלוטין על ידי קופות החולים ועל המטופל יהיה לכסות את מחיר העדשה בלבד.
ד''ר מרק קראוטהמר הוא רופא בכיר ביחידת קרנית ומקטע קדמי, המרכז רפואי תל-אביב
ד"ר אליה לוינגר הוא מנהל שירות הקטרקט, המרכז הרפואי תל-אביב
