הרשתית מהווה את החלק הפנימי ביותר של העין, היא מכילה פוטורצפטורים אשר קולטים את האור הנכנס לעין מהסביבה ולאחר מכן מעבירים את המידע הנקלט דרך עצב הראיה אל המוח לצורך עיבוד התמונה. מספר מחלות ומצבים כגון היפרדות רשתית, חורים מקולריים, ממברנות אפירטינליות ודימומים לחלל העין עלולים להוביל לפגיעה ברשתית ולפגיעה משמעותית ובלתי הפיכה בחדות הראיה וכתוצאה מכך פגיעה בתפקוד היומיומי. במצבים אלו יש צורך בביצוע ניתוח רשתית, ויטרקטומיה, אשר במהלכו מבוצעים דרך דופן העין, חורים בקוטר הקטן מ-1 מ"מ, דרכם מוכנסים כלים כגון, מקור אור, לייזר ופינצטות בהם משתמשים במהלך הניתוח. ביצוע ניתוח רשתית דורש מהמנתח רמת ריכוז גבוהה, דייקנות, תשומת לב לפרטים קטנים ומוטוריקה עדינה, מאחר ומדובר בעבודה בתוך חלל קטן (העין) וכל פגיעה ברשתית במהלך הניתוח עלולה להוביל לעיוורון של המנותח.


בין המדומה לרבודה
בשנים האחרונות, בזכות התפתחויות טכנולוגיות, התבצעה קפיצת דרך משמעותית בכל הקשור למציאות מדומה ומציאות רבודה, אשר אפשרו לחברת אלביט מערכות לפתח קסדה לטייסי קרב המשלבת בתוכה תצוגת קסדה עילית חכמה לטייסים. קסדה זו מעניקה לטייסים התמצאות מרחבית חסרת תקדים ביום, בלילה ובתנאי מזג אוויר קשים. חברת Beyeonics (ביוניקס), חברת בת של אלביט מערכות, בשיתוף עם פרופ' ענת לבנשטיין, פרופ' עדיאל ברק ומערך העיניים בבית החולים איכילוב, משתמשת בטכנולוגיה זו כדי לשפר, ליעל ולהפוך את ניתוחי הרשתית לבטוחים וטובים עוד יותר מהניתוחים הנהוגים כיום.


המערכת של חברת Beyeonics מורכבת מקסדה אותה המנתח מרכיב על ראשו במהלך הניתוח ומהווה תצוגת ראש לבישה ושקופה (Transparent Head Wearable Display). הקסדה הינה בעלת מסך שקוף דרכו ניתן לראות את סביבת חדר הניתוח ובנוסף מוקרנים נתונים נוספים ושידור בזמן אמת מהמיקרוסקופ בו משתמשים בניתוח עצמו. הטכנולוגיה הנהוגה כיום, מחייבת את המנתח להביט דרך מיקרוסקופ מקובע, ללא יכולת להזיז את ראשו במהלך הניתוח, וללא יכולת לראות את סביבת חדר הניתוח, ובמקביל את הנעשה בתוך חלל העין, דבר אשר מקשה בביצוע שלבים מסוימים בניתוח. בטכנולוגיה החדשה והמתקדמת, על ידי חבישת הקסדה, המנתח חופשי ואינו נדרש להיות מקובע עם ראשו.
במהלך הניתוח מוקרן על מסך הקסדה השקוף בתצוגת תלת ממד, ברזולוציה של 4K, שידור בזמן אמת מהמיקרוסקופ וללא כל עיכוב. על ידי הזזת הראש והעיניים בלבד, בדומה לטייסי הקרב במטוסי ה-F35 החדשים, יכול המנתח לשנות את נקודת המיקוד ואת גודל התמונה הנצפית על המסך (דבר הנדרש פעמים רבות במהלך הניתוח) ובכך להתמקד על האזורים ברשתית בהם יש צורך לטפל ולהדגימם בצורה אופטימלית. ניתן להקרין על גבי המסך השקוף תמונות הדמיה של המטופל מבדיקות שביצע לפני הניתוח, כגון Optical coherence tomography (OCT) ו-Fluorescein angiography (FA) ו"להלבישן" על התמונה המוקרנת בזמן אמת על גבי המסך בקסדה ובכך לאפשר הדגמה טובה יותר של הפתולוגיה אותה צריך לנתח. ניתן גם לשנות את הפילטרים איתם משתמשים ובכך להדגים בצורה מיטבית את זגוגית העין, ממברנות על פני הרשתית וחורים מקולריים, דבר אשר מוריד את רמת הקושי הניתוחית ומאפשר לבצע את הניתוח בבטחה רבה יותר. בנוסף, קסדות נוספות אשר נלבשות על ידי אנשי צוות נוספים העוזרים במהלך הניתוח והקרנה בזמן אמת על מסך בעל רזולוציה של 4K את "מבט המנתח" מאפשר את חלוקת המידע אותו המנתח חווה במהלך הניתוח עם אנשים נוספים נמצאים בחדר ואף אנשים הנמצאים בכל מקום בעולם ויכולים לצפות בזמן אמת במהלך הניתוחי.


השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, כגון המערכת של חברת Beyeonics, בשילוב עם הניסיון הרב של מערך העיניים בבית החולים האיכילוב, המהווה מרכז הפניה שלישוני מבתי חולים אחרים, וכולל ביצוע כמות גבוהה של ניתוחי רשתית, מצעידים את יחידת הרשתית בשורה אחת עם יחידות הרשתית המובילות בעולם.
ד"ר גלעד רבינא הוא מומחה למחלות עיניים, היחידה לרשתית וזגוגית, מערך עיניים, המרכז הרפואי תל-אביב השתתפו בכתיבה פרופ' ענת לבנשטיין, ד"ר שולה שוורץ ופרופ' עדיאל ברק




