אנחנו חיים בתקופה שבה הטכנולוגיה מתפתחת בקצב חסר תקדים. אם בעבר התקדמות משמעותית נמדדה לאורך שנים, כיום פריצות דרך מתרחשות בתוך חודשים ולעיתים אף בתוך שבועות. קצב השינוי משפיע בוודאי על עולם הבריאות, שבו חדשנות אינה רק מנוע לצמיחה, אלא תנאי למתן שירות רפואי איכותי, יעיל ורלוונטי.
"ארגוני הבריאות, כמו גם הגופים הפועלים בסביבה העסקית המשיקה להם, חייבים להתאים את עצמם לקצב המהיר של השינויים כדי להישאר רלוונטיים ולספק מענה אמיתי לצרכים המשתנים של המטופלים ושל הצוותים הרפואיים בשטח", אומר ארז לוי, מנכ"ל כללית הנדסה רפואית, שנכנס לתפקידו בחודש יולי השנה והציב את החדשנות כאחד מיעדיה המרכזיים של החברה.
לדבריו, חדשנות אינה מסתכמת ברכישת טכנולוגיות חדשות, אלא מחייבת תרבות ארגונית של למידה, גמישות ויכולת להגיב במהירות לאתגרים. "ההבנה כיום היא, שטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. היכולת לזהות הזדמנויות, לאמץ פתרונות מתקדמים ולהטמיע אותם באופן אפקטיבי, היא זו שיוצרת ערך אמיתי עבור המטופל והמטפל כאחד".
לצד פעילותה השוטפת, כללית הנדסה רפואית משקיעה באיתור, בחינה ופיתוח של פתרונות שנועדו לעצב את הדור הבא של הטכנולוגיה של שירותי הבריאות. החדשנות אינה יעד חד פעמי, אלא חלק מהעשייה היומיומית ומהיכולת להתפתח ולייצר ערך מתמשך למערכת הבריאות.
בשנים האחרונות מרחיבה החברה את פעילותה בתחומי החדשנות והטרנספורמציה הדיגיטלית, ובהם פתרונות לניטור מרחוק, שירותים דיגיטליים, מערכות בקרה חכמות, אוטומציה ושימוש בדאטה לצורך קבלת החלטות מהירה ומדויקת יותר.
החדשנות בשטח
אלא שהמבחן האמיתי של החדשנות מתחיל כשהיא יוצאת משלב הרעיון והפיתוח ונכנסת לשגרת העבודה של מערכת הבריאות – משלב הבחינה והרכש, דרך ההטמעה ועד לשירות ולתחזוקה.
ד"ר ערן פלג, מנהל מחלקת הייעוץ בכללית הנדסה רפואית, מציין כי קצב השינויים הטכנולוגיים מורגש היטב בשטח ומשפיע על כל מחזור החיים של הטכנולוגיה הרפואית – מהפתרונות החדשים, דרך הרכש וההטמעה ועד לשירות ולתחזוקת הציוד במרפאות ובבתי החולים.
חידושים בתחומי הדימות, הפתולוגיה הדיגיטלית, טכנולוגיות התלת ממד והרפואה הדחופה, הוא מסביר, כבר משנים את אופן עבודת הצוותים. "מערכות חדשות רבות משלבות כיום יכולות בינה מלאכותית מובנות, המאפשרות ניתוח מהיר של נתונים, זיהוי ממצאים חריגים והצגת תמונת מצב מקיפה בזמן אמת. הדבר בולט במיוחד בתחום הרדיולוגיה, שבו יכולות אלה מאפשרות לתעדף מקרים חמורים".
לדבריו, המשמעות גם קלינית: "במקום להמתין שעות ולעיתים ימים לקבלת מידע, הצוות הרפואי יכול לקבל אינדיקציות ראשוניות בתוך דקות. כך יכולים הרופאים ואנשי המקצוע להתמקד במקרים הדחופים ובקבלת ההחלטות, תוך הסתמכות על מידע רחב ומדויק יותר. במקביל, ניתן לגייס במהירות את המומחים הנדרשים ולתאם ביניהם. במצבי חירום, שבהם לכל דקה עשויה להיות משמעות קריטית, ליכולות האלה יכולה להיות השפעה ישירה על איכות הטיפול ואף על הצלת חיים".
כשהציוד יודע להתריע מראש
תחום נוסף שנמצא בתנופת התפתחות הוא ניהול ותחזוקת התשתיות הרפואיות. אם בעבר התבססה התחזוקה רק על בדיקות תקופתיות ותגובה לתקלות, כיום מאפשרות טכנולוגיות מתקדמות לנטר באופן רציף מכשירים ומערכות קריטיות, לזהות חריגות בזמן אמת ולחזות כשלים בטרם יתרחשו.
השילוב בין בינה מלאכותית לניתוח נתונים מתקדם מאפשר להגדיל את זמינות הציוד, לצמצם תקלות ולשפר את בטיחות ואמינות המערכות. עבור המטופל המשמעות היא שירות רציף, ועבור הצוותים – סביבת עבודה יציבה וזמינה.
הרפואה עוברת הביתה
מהפכת החדשנות מורגשת גם בתחום האשפוז והטיפול בבית. כללית הנדסה רפואית מובילה את ההקמה והתמיכה הטכנולוגית של סביבת המטופל הביתית עבור אלפי מטופלים – מאשפוזים קצרים ועד לטיפולים ממושכים ומורכבים. כבר כיום מפעילה החברה שירותי רנטגן ביתי ומערכות לניטור מרחוק. באזור הצפון, למשל, היא מתפעלת עבור כללית פרויקט לניטור חולי אי־ספיקת לב, שבמסגרתו מעבירים המטופלים באמצעות ציוד למדידת מדדים וטאבלט אישי מידע קליני חיוני למעקב ולטיפול.
האפשרויות העתידיות רחבות אף יותר: מדידה רציפה של מדדים חיוניים בהתאם למצבו הרפואי של המטופל, עיבוד נתונים ליצירת תמונה קלינית מקיפה וביצוע בדיקות שבעבר חייבו הגעה למרפאה או לבית החולים. בין היתר מדובר בבדיקות קרדיולוגיות ואף בדיקות EEG ביתיות.
טכנולוגיות אלה מקרבות את הרפואה אל המטופל ומאפשרות לצוותים לקבל תמונת מצב עדכנית גם כשהוא בביתו.
הדור הבא של השיקום והניידות
גם בתחום השיקום והניידות, שאותו מנהלת החברה עבור כללית, מתחוללים שינויים משמעותיים.
טל זליגמן, ראש התחום בכללית הנדסה רפואית, מתארת מעבר ממוצרים מכניים יחסית, דוגמת כיסאות גלגלים, הליכונים ותותבות, למערכות חכמות ומותאמות אישית המשלבות חיישנים, רובוטיקה ובינה מלאכותית.
גם החומרים משתנים, ובחלק מהאביזרים נעשה שימוש בחומרים קלים ומתקדמים, דוגמת סיבי פחמן. בכלי עזר ממונעים נכנסות גם טכנולוגיות הפעלה חדשות, ובהן מערכות המבוססות על תנועות עיניים.
"החידושים בתחום כמעט בלתי פוסקים", אומרת זליגמן. "אם מערכת הבריאות הישראלית תצליח לשלב טכנולוגיות מסוג זה במסגרת הרפורמה בשיקום ובניידות, ניתן יהיה לשפר באופן משמעותי את המענה לאנשים עם מוגבלויות ולהתאים את הציוד באופן מדויק יותר לצרכים של כל מטופל".
בסופו של דבר, הטכנולוגיות שונות זו מזו, אך השאלה נותרת זהה: כיצד מתרגמים חדשנות לשיפור ממשי בטיפול.
"החזון שלנו", מסכם לוי, "הוא להמשיך ולהוביל את החיבור שבין טכנולוגיה, שירות ורפואה. כל חדשנות שאנחנו מקדמים נמדדת בסופו של דבר בשאלות: האם היא מסייעת לצוותים הרפואיים להעניק טיפול טוב יותר? האם היא משפרת את חוויית המטופל ואת תוצאות הטיפול? ככל שהעולם ממשיך להאיץ, האחריות שלנו היא להאיץ יחד אתו, ואף להיות צעד אחד לפניו – להישאר רלוונטיים ולהוביל את מערכת הבריאות אל העתיד, להמשך הישגים, הצלחות ופריצות דרך".
בשיתוף כללית הנדסה רפואית
