אוכלוסיית הגיל השלישי במדינת ישראל מונה נכון ל-2023 למעלה מ-1.2 בני אדם, המהווים כ-12 אחוזים מסך האוכלוסייה. מספרים אלו הינם פועל יוצא של מגמת גידול אקספוננציאלית, הממחישה את חשיבותה של אוכלוסייה זו כחלק מהותי מחוסנה של המדינה.
על רקע הנתונים המובהקים הללו מוטלת על המדינה האחריות לספק מענים בריאותיים עבור אוכלוסייה זו, שמטבע הדברים נזקקת לצרכים שונים מפאת גילה.
בניסיון להסדיר את הנושאים הללו ולוודא כי ההתנהלות למען בנות הגיל השלישי ובני הגיל השלישי אכן מספקת את הצרכים השונים, פועל ארגון קדם — לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל, מתוך תפיסת עולם הדוגלת בהטבת רמת השירות והתנאים עבור דיירי בתי הדיור המוגן והמוסדות הסיעודיים במדינה.
לגשר על הפער בין הרצוי למצוי
קדם הינה עמותה רשומה ללא כוונות רווח, המשרתת נאמנה את אוכלוסיית הזקנים בישראל זה כארבעה עשורים. היא מייצגת למעלה מ-220 קהילות דיור למבוגרים בפריסה ארצית רחבה, לרבות בתי אבות, בתי דיור מוגן ומוסדות סיעודיים גריאטריים.
בין השאר עוסקת העמותה במגוון רחב של נושאים רגולטוריים-מערכתיים, ביניהם הקמת קואליציית ארגונים להזדקנות בריאה, הפעלת מרכזי הדרכה עבור מקצועות הסיעוד, הרווחה והזיקנה, סיורים מקצועיים בארץ ובחו''ל, קידום מדיניות ציבורית והיד עוד נטויה.
אלא שהחודשים האחרונים מציבים את אנשי הענף בפני שוקת שבורה, כתוצאה מסחבת מתמשכת והיעדר מענים מהמדינה בנושאים תקציביים, שלטענת הארגון מובילים לפגיעה ישירה באיכות הטיפול והאמצעים הרפואיים הניתנים לדיירים סיעודיים כרוניים, תשושי נפש או בעלי צרכים אחרים.
"זה 12 שנים אנו נמצאים בסיטואציה שבה התקצוב שנותן משרד הבריאות אינו מספק בפועל את ההוצאות הרלוונטיות לקשיש. המשמעות היא היעדר יכולת מימון של טיפולים רפואיים שוטפים ועד לטיפולים משפרי איכות חיים, דוגמת מזון, פעילויות פנאי או יציאות הפוגה מן המסגרת, שעבור הזקנים הן חיוניות לצורך שמירה על תפקוד תקין ובריאותם", אומרת יולי גת, יו"ר קדם, בראיון מיוחד.
"זה לא סוד שאנחנו מנהלים מאבק רב שנים למען זקנים סיעודיים כרוניים וכן תשושי נפש, קרי אנשים שאינם סיעודיים, אך מבחינה קוגניטיבית אינם מודעים למצבם", אומרת גת. "אלו אוכלוסיות עם רמת הכנסה נמוכה, שמכורח החוק מקבלות מימון על ידי משרד הבריאות באמצעות 'קודים'. לפני כשנתיים משרד הבריאות שאף להוציא מכרז בתחום על מנת להסדיר את הנושא. אנחנו התנגדנו למכרז הזה מהרגע הראשון, מהסיבה הפשוטה שהוא לא תאם את הדרישות האמיתיות של הטיפול באוכלוסייה הזקנה, והסכומים הכספיים היו לא מספיקים, בלשון המעטה, לדרישות שהמשרד עצמו קבע. לשמחתנו המכרז אכן בוטל בסופו של דבר, כאשר במשרד הבריאות התקבלה החלטה לבצע ניתוח מחדש של הצרכים הנדרשים. הרעיון היה לשפר את המצב הקיים מבחינת היקף הטיפול ולהעלות את סכום התקצוב הדרוש עבורו. הבעיה היא שהזמן עובר, ובמשרד הבריאות ומשרד האוצר עדיין לא מצליחים להגיע להחלטות. נאמר לנו שוב ושוב שאנחנו נמצאים בישורת האחרונה של התהליך, אבל עד היום לא קיבלנו שום תשובה חד משמעית עם סכום התקצוב המדובר. יש לכך השלכות חמורות על האוכלוסייה, שכן כל יום שבו לא מתקבלת החלטה, המשמעות היא פגיעה ישירה בבריאותם ובאיכות החיים שלהם".
מהן בעצם הדרישות הכספיות שלכם?
"במשרד הבריאות טוענים שהם משלמים כיום סכום בסך 520 שקלים ליום לקשיש. סכום זה אינו מכסה את עלות הטיפול, כמובן. ממה שאנחנו מבינים הם מוכנים ללכת להגדלה של 40-30 שקלים נוספים ליום, אלא שעדיין מדובר בפערים משמעותיים, שכן המחיר הרציונלי לאחר בדיקות שערכנו עם כלכלני בריאות וגורמי המקצוע הרלוונטיים עבור הצרכים הרפואיים של אדם סיעודי כרוני או תשוש נפש בישראל הוא לא פחות מ-680 שקלים ליום. ואחרי הכל הסכמנו להתגמש ולרדת עד לסכום של 620 שקלים ליום, על אף שמדובר במחיר הפסדי שיוצר בעיות תזרימיות עבור המוסדות הייעודיים לגיל השלישי, מביא לסגירת מוסדות ולחוסר יכולת לתת שירות לזקן. המצב הנתון הוא שבמידה שהנושא לא ייפתר בהקדם הברירה היחידה שתיוותר לנו היא לפנות להליך משפטי. לא יכול להיות שאוכלוסייה שזקוקה למענה רפואי איכותי לא תקבל אותו לאורך כל כך הרבה זמן, בגלל סחבת או ביורוקרטיה".
גת מוסיפה להתייחס לענף הסיעוד, אשר עובר בעשור האחרון שורה של תמורות ואתגרים ברמה עולמית, בעוד שמדינת ישראל עדיין נותרת מאחור במובנים שונים: "בשנת 2016, לאחר בדיקות מקיפות, התקבלה החלטה ב-OECD שלפיה מחלקות כרוניות לא ידרשו יותר בתי חולים, אלא ישמשו תחליף לבית, בעוד שרק המחלקות הפעילות (סיעוד מורכב ושיקום) יישארו תחת מינוח זה. בארץ כולם מדברים על תחליף לבית, כולל משרד הבריאות, אך בפועל לא עושים דבר בעניין הכרוני. בימים אלה עומד להיות מוצג 'מכרז הקודים' — המדבר על מחלקות סיעודיות כרוניות ותשושי נפש, באותה מתכונת כמו שהיה עד היום ורואה בהן בתי חולים. ואנחנו שואלים. מדוע? מדוע לא משנים את הניסוחים ומתאימים אותם ל-OECD?"
"משרד הבריאות הוא מונופסון"
גת היא גרונטולוגית ובעלת ניסיון רב שנים בתחום הזיקנה. בעבר שימשה כמנהלת רשת הדיור המוגן "בית בכפר" במשך 17 שנים וכמנכ"לית רשת "בית בלב" מקבוצת מכבי, ובהמשך כמובילת הקמת מחלקה סיעודית בבתי אבות באזור השרון. בנוסף זה תריסר שנים היא חברת ועד במסגרת העמותה הישראלית לגרונטולוגיה.
הכישורים שצברה בתחום וההיכרות העמוקה שלה עם רזי החקיקה, לרבות בנושאי סיעוד והגיל השלישי, מחייבים לדבריה שינוי הסטטוס-קוו הנוכחי.
"אתן דוגמה. עלות של רופא המיועד לטפל בזקנים סיעודיים או תשושי נפש מוגדרת היום על ידי משרד הבריאות על פי תמחור בסך 12 אלף שקלים בחודש. בפועל זהו סכום שאינו מתכתב עם המציאות, שכן אין רופא שמוכן לספק טיפול בסכום הזה. שלא לדבר על שכר המינימום שעלה במשק, אולם התקצוב של הזקנים נותר בעינו. אלו מספר דוגמאות מני רבות. בשורה התחתונה אנחנו בעצם מבקשים ממשרד הבריאות דבר אחד פשוט — לפרוט את סכומי התקצוב סעיף אחר סעיף, כך שניתן יהיה לחשב את עלויות השכר, ההון והתפעול בצורה אמיתית, המתכתבת עם הצרכים האמיתיים".
את מתארת כאן נזק עם השפעות ארוכות טווח.
"חד משמעית. כל יום של עיכוב בהעברת התקציבים הוא פגיעה חמורה בזקנים, שגם כך מתמודדים עם אתגרים בריאותיים לא פשוטים. לשם המחשה, רק יום אשפוז בבית חולים עולה 2,300 שקל ונבהיר שמוסדות הסיעוד הם הפתרון בסיפור הזה גם עבור המדינה. עלות יום אשפוז במוסד, גם אחרי תקצוב הוגן, מגיעה עדיין לכרבע מעלות יום אשפוז בבית חולים. בהיעדר הכסף, אותם זקנים ובני המשפחות שלהם הם אלו שנפגעים. שלא לדבר על מי שנמצאים במעבר תפקודי בין תשושים לסיעודיים".
כיצד ניתן לפתור את המשבר התקציבי הזה אחת ולתמיד?
"הגיע הזמן שבמדינת ישראל יהיה משרד ממשלתי שכל תפקידו יהיה לקחת אחריות על נושאי הזיקנה. לא ייתכן שכל כך הרבה אנשים נדרשים לעבור מסכת ייסורים במעבר בין משרד ממשלתי כזה או אחר, ולו רק בשל שינוי הסטטוס הבריאותי או הגופני שלהם. אי אפשר עוד לטרטר אותם עם ביורוקרטיה בלתי נגמרת, בין אם על ידי בתי החולים, קופות החולים או משרד הבריאות, שלא לדבר על הוצאות כספיות שרק הולכות ומאמירות. מישהו חייב לעשות סדר עבור האוכלוסייה הזו".
בהנחה שהמשבר לא ייפתר, לאן זה הולך מכאן?
"אנחנו רוצים להאמין שהדברים בסופו של יום יסתדרו, אבל במצב הנתון אין לנו ברירה אלא להיאבק את מאבקם של הזקנים. על משרד הבריאות להכניס את היד לכיס, ויפה שעה אחת קודם. במצב הקיים הוא הגוף שגם דורש, גם מפקח וגם משלם. בכך הוא מתנהל כמונופסון. 70 אחוז מהשוק נמצאים בידיו באמצעות הקודים שהוא מחזיק. זהו מצב בלתי סביר בעליל".
איפה ניצבת ישראל בתחום הסיעוד ביחס למדינות המערב?
"ברוב המוסדות הכרוניים בעולם המערבי, המצב הוא שאין באמת מגבלה על מספר האנשים הנמצאים במחלקה סיעודית כרונית. יש רק תקן לאחיות ומטפלים על פי מספר המטופלים בהן. אין צוות רב מקצועי, אין רופא והדיירים מעורבבים במסגרת. בארץ, לעומת זאת, על הכל יש רגולציה — כמה אנשים בכל מחלקה, כמה אחיות, מטפלים, אנשי צוות רב מקצועי, רופא ועוד — ממש כמו בבית חולים. לא ברור מדוע קבעו מספר פר מחלקה ולא איפשרו לכל מסגרת להחליט כמה אנשים יש, ובהתאם למספר אנשי צוות שכוללים רק אחיות ומטפלים. אני חושבת שישראל מאוד מפגרת אחרי מדינות המערב והגיע הזמן להתעשת. מספר הזקנים גדל, אולם קיים עדיין מחסור משמעותי במסגרות סיעודיות ומסגרות עבור תשושי נפש".
מהי התייחסותך לתעשיית המטפלים מחו"ל שפורחת בישראל — מה זה בעצם אומר עלינו?
"מדינת ישראל הבינה שחסרים מטפלים. בעבר עבדו בתחום ישראלים ממוצא רוסי ובהמשך ממוצא אתיופי, אולם ככל שחלף הזמן הישראלים הפסיקו להגיע. קל יותר לעבוד במלצרות. יש יותר כסף והעבודה יותר 'נקייה'. לאור המציאות הזו, המחסור הלך וגדל והמדינה החלה להביא מטפלים. בהתחלה זה היה מעט, תחת עינו המפקחת של הרגולטור (משרד הבריאות), עם הקצבה ברורה מראש. המצב הנתון הוא שמרבית הישראלים לומדים, מתקדמים ולא ממש רוצים לעבוד כמטפלים. על מנת לענות על הפער, במהלך תקופת הקורונה המדינה קיבלה החלטה לנסות ולהביא לפתרון. בימים אלה ועדת המנכ"לים מקבלת החלטות לגבי עובדים זרים, וממש לאחרונה התבשרנו כי אושרו 2,750 עובדים זרים חדשים שעתידים להגיע ארצה ואנו מברכים על כך".
לספק איכות חיים מיטבית
נדבך נוסף שאליו מתייחסת גת כולל את תחום הגריאטריה הפעילה. לדבריה, "המצב כיום הוא ששולחים משפחות לחפש אחר מוסד שיקלוט את הזקנים במסגרת מחלקה סיעודית מורכבת במרכזים גריאטריים. הבעיה היא שהמחיר שם גבוה הרבה יותר, לאור הצרכים הטיפוליים שהם מורכבים יותר, בהשוואה לאנשים סיעודיים או תשושי נפש".
מהי למעשה ההגדרה של גריאטריה פעילה?
"אלו מטופלים זקנים שזקוקים לטיפולים נוספים מפאת מצבם הגופני או הקוגניטיבי וזכאים לכספים נפרדים ממשרד הבריאות לאור הצרכים הללו, כמו למשל במסגרת קולות קוראים לטיפול בפצעים או בזיהומים. למרבה הצער, גם הכספים הללו מתעכבים במצב הקיים, מה שמהווה עוגמת נפש גדולה ופגיעה אקוטית בהליך הטיפולי שהם זקוקים לו".
מה הכוונה?
"בפועל מה שקורה הוא ששולחים את המוסדות הגריאטריים לריב עם קופות החולים לגבי עלות יום אשפוז. גם קופות החולים בעצמן נמצאות בתת-תשלום ביחס לדרישות. זהו מעין מעגל שכולם יוצאים ממנו מופסדים, הן המוסדות, הן קופות החולים וחמור מכל המטופלים הגריאטריים עצמם. לכן גם בהקשר הזה אנו מבקשים ממשרד הבריאות לקבוע טווח מחירים אפשרי, שמתייחס לכלל הדרישות והמאפיינים הטיפוליים, שכן מחובתנו להיטיב עם הזקנים ולהעניק מענה איכותי לצרכים שלהם".
גת מבקשת להעביר מסר חד וברור למקבלי ההחלטות, תוך שהיא מפגינה נחישות ליצור עתיד טוב יותר עבור אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל. "אנחנו בקדם מאמינים שאיכות החיים שווה לא פחות מאיכות הטיפול הרפואי. מחובתנו לתת דגש מרכזי יותר לאיכות הטיפול ולספק לזקנים איכות חיים מיטבית, כדי שיוכלו לשרוד לאורך זמן ולחיות חיים מלאים בבריאות טובה ככל הניתן".
בשיתוף ארגון קדם
