מגפת הקורונה שיצרה מגבלות על המשק, סגרים וריחוק חברתי לעומת שגרת החיים הפעילה והתוססת בבתי הדיור המוגן, הובילה מבוגרים רבים לשקול מעבר לדיור מוגן, כאופציית מגורים מועדפת והעלתה את הביקוש. בני גיל הזהב, שקודם לכן התגוררו בבתיהם וניהלו חיים חברתיים בשגרה, גילו בתקופת הקורונה, שהם מבודדים מהעולם. הדבר ניכר גם בקבוצת המבוגרים-הצעירים, גילאי 65 ומעלה, אשר הוגדרו בתקופת הקורונה כאוכלוסיית סיכון למחלה ונאלצו להתבודד אף הם.
מחקרים מראים כי בעקבות משבר הקורונה חלה עלייה של כ- 30% בביקוש למגורים בדיור מוגן ביחס לתקופה שלפני פרוץ המגפה. בנוסף, רבים מדור ה"בייבי בום" (גילאי 65-70) שהגיעו לגיל המתאים לבחינת חלופות עתידיות למגורים, רואים בדיור המוגן דרך חיים מעניינת.
"התחושה שאתה לבד בבית בין ארבעה קירות, מנותק מחברים ומהעולם החיצון, היתה מאוד לא פשוטה. זאת לצד ההבנה שבדיור המוגן השמור והסגור, הפעילות המשיכה כרגיל. הקורונה העבירה יותר ויותר מבוגרים לדיור המוגן וישנה עליה משמעותית בביקושים ובתפוסה", אומר יוסי קפלן, יו"ר ועדת הדיור המוגן בא.ב.א ומנכ"ל דיור מוגן "לב גנים".
חנה יערי ואורי בלוך עברו מחיפה לבית הדיור המוגן 'בית יוליאנה' בהרצליה לפני ארבעה חודשים. חנה מספרת על המעבר: " רצינו להיות קרובים לילדים. השילוב בין הקורונה לשינויים בנושא התפקודי גרמו לנו להחליט שאנחנו רוצים להיות בסביבה בטוחה של השגחה, להיות בין אנשים, ולהיות בקרבת הילדים".
מה תוכלי לספר על החוויה של המגורים בדיור המוגן?
"יש לנו חוויה טובה מאוד מאז שנכנסנו לכאן. יש פה הרבה אנשי צוות שניתן לפנות אליהם ורצף של מחלקות דיור מוגן, תמיכה וסיעוד. מרגיש לנו שאנחנו מסודרים עד הסוף.
אנחנו משתתפים כאן בהרבה חוגים והרצאות ומרגישים הרבה יותר רגועים, ושירד מאיתנו עול גדול כי דואגים לנו כאן להכל. אני ממליצה לעבור לדיור מוגן לכל מי שמרגיש שהוא רוצה לשמר מצב מנטאלי ופיזי למרות גילו - זה המקום בשבילו".
עם העלייה בתוחלת החיים, הקדמה הטכנולוגית, הרפואית והמדעית, החיים לא נעצרים בגיל שמונים פלוס. המבוגרים החדשים פעילים לאורך שנים ארוכות. הם ממשיכים ללמוד, לחקור, לגלות, להשתתף בחוגים, בהרצאות, בפעילות ספורטיבית לשמירה על הבריאות, ויש להם חיי חברה מלאים. את כל אלו, הם מקבלים בבתי הדיור המוגן, 'אינהאוס', מבלי שיצטרכו לנסוע בכל פעם למקום אחר לצורך הפעילויות השונות".
שרה מילשטיין, עברה לפני ארבעה חודשים לאחוזת ראשונים: "הרגשתי לבד בבית, וחיפשתי מקום עם חברה" היא אומרת, "אני בת 74, אבל את המעבר תכננתי מגיל 68".
מדוע רצית לעבור לגור בדיור מוגן?
"הגעתי למצב שאני בלי רכב, כבר היתה פחות פעילות חברתית ליד הבית. הילדים הגדולים גרים רחוק, ולמרות שהצעירה שלי גרה לידי, יש לה ילדים קטנים. לא רציתי להיות לנטל על אף אחד. כששמעתי שיש ב"אחוזת ראשונים" מסלול שמאפשר הצטרפות ללא צורך במכירת הדירה, הבנתי שיש כאן הזדמנות לממש את המעבר סופסוף.
עכשיו יש לי קניון מתחת לדירה, פעילות עשירה והרבה חברות. מצאתי דירה שמצאה חן בעיניי, וצוות נעים שהנגיש לי את החיים בבית הדיור המוגן בצורה מאוד נעימה. אני ממליצה לכל אישה אלמנה או גרושה שנמצאת לבד בבית, לעבור לדיור מוגן. היא יכולה להרגיש כאן בטוחה. גם לזוגות שבהם הבעל מבוגר משמעותית יותר מהאישה, היא לא צריכה כל הזמן לדאוג לו כי יש כאן מעטפת טיפולית וחברתית מלאה. אני מרגישה שעשיתי את הדבר הכי חכם בחיים שלי בזה שעברתי לכאן".
הבחירה במגורים בדיור במוגן היא הגיונית ומובנת, ללא קשר לקורונה. המגיפה רק האיצה את התהליך שהתרחב ממילא. המעטפת הכוללת שמציעים בתי הדיור המוגן היא רחבה ומלאת יתרונות. הקהילה החברתית, העצמת הבריאות הפיזית, הקוגניטיבית והמנטלית, הפעילויות הרבות, עולמות התוכן המגוונים והעניין הרב, שהדיירים נהנים מהם כשמקבלים הם יכולים להמשיך ולנהל חיים עצמאיים בחוץ, היא ייחודית ומוערכת, והעדות לכך היא העלייה המאסיבית בביקושים לדיור המוגן.
