מדינת ישראל מצויה בחוויה מטלטלת משותפת, והצורך במטפלים טובים בכל מערכות הבריאות – בבתי החולים, בקהילה, בבריאות הנפש, בגריאטריה, בילדים ובמבוגרים – גדול מאי פעם", אומרת ד"ר אפרת דנינו, מנהלת הקמפוס האקדמי לאֲחָיוּת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). "אֲחָיוּת הוא לא רק מקצוע המבטיח פרנסה טובה ויציבה – הוא שליחות של ריפוי וחיבור. הוא נוגע בליבה של החברה הישראלית, על כל גווניה וביכולת שלה להשתקם, להחלים ולהמשיך קדימה. מי שבוחר ללמוד אֲחָיוּת (השם החדש למקצוע הסיעוד) צריך להבין שהוא נכנס למסע משמעותי: מסע של נתינה לאנשים ברגעים הקשים ביותר שלהם, אבל גם מסע של צמיחה אישית. מטפל שטוב לו עם עצמו – שהתפתח מקצועית, אישית וערכית – מסוגל להעביר טיפול אמפתי ומרפא למטופלים שלו. זו הסיבה שאנחנו רואים חשיבות אדירה לא רק בהכשרה המקצועית אלא גם בליווי אישי וערכי של הסטודנטים שלנו, כדי להבטיח שהבוגרים שלנו ייצאו לעולם ככוח מטפל שמאיר, מחזק, מרפא ומקצועי".
ד"ר דנינו היא אחות במקצועה, בעלת דוקטורט בבריאות הציבור. מעבר להיותה מנהלת האקדמיה לאֲחָיוּת במרכז הרפואי שמיר מאז 2019, היא גם חברת הנהלת ביה"ח שמיר, חברת סגל בחוג לאֲחָיוּת שבפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, וחברת מועצת קופ"ח מכבי. בנוסף לכל אלה, היא שותפה מובילה בשנתיים האחרונות מיזם ייחודי של רפואת יער Forest Therapy – להעברת הליך טיפולי בתוך היער, כחלק מהיותה חוקרת בתחום מחקרים קליניים התערבותיים.
כשירות כפולה
האקדמיה לאֲחָיוּת שמיר הוא בין הוותיקים ביותר במדינה: הוקם ב-1949. הוא מונה כיום כ-1,200 לומדים. בשש השנים האחרונות מספר הלומדים בו הושלש, במגוון תוכניות לימוד כמו: מסלול אקדמי ארבע שנתי, הסבת אקדמאים ללימודי הסמכה והסבת אקדמאים ללימודי הסמכה עם תואר ראשון בסיעוד. השאר עוברים גם הכשרות מתקדמות בשלל תחומים כמו ייעוץ הנקה, רפואה דחופה, טיפול נמרץ, בריאות הנפש, גריאטריה ועוד. כמו כן הכשרות שנעשות בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית.
איזו ייחודיות פיתחתם בבית הספר?
"יש לנו תוכניות לכשירות כפולה: למשל סטודנטים שלומדים להיות גם אחים/אחיות וגם פרמדיקים – זה מעניק אפשרות מעבר בין מקצועות מוכרים במערכת הבריאות, שומר על איכות הכשירות ומגן מפני שחיקה בזכות גיוון תעסוקתי. תוכנית נוספת שפיתחנו נועדה לתת מענה למצוקה בשטח שזיהינו בתחום הגריאטריה, אנחנו מזהים צורך ובהתאמה מפתחים תכניות לימוד משולבות וייחודיות".
ואיזה מודל פיתחתם לטובת אנשי הסגל בבית הספר?
"כדי למנוע שחיקה של אנשי סגל ההוראה וליצור חדוות עשייה פיתחנו מודל ייחודי שנקרא DoBe – מודל הדובי – המחבר בין Doing ל-Being: בין עשייה מקצועית למהות אנושית. כל חברי הסגל מלמדים גם קורסים עיוניים וגם קליניים, ובמקביל מקבלים תחום מצוינות אישי שבו הם מתמחים ומובילים. מי שמצטיין בשיווק וברשתות חברתיות מוביל את מרכז המצוינות לתקשורת ופרסום; מי שחי חדשנות מפתח אצלנו את תחום החדשנות; מי שחזק במחקר מצטרף לפורום המחקר. כך אנחנו מטפחים סגל שמעביר לא רק ידע, אלא גם השראה ומודלינג לסטודנטים. ההשקעה בצוות היא מנוע הצמיחה שלנו: סגל חדור מוטיבציה שמוביל כיום סימולציות מתקדמות ב-VR ו-XR, משלב כלים מבוססי בינה מלאכותית, ומפתח שיטות למידה חדשניות. אנחנו מאמינים שכדי להכשיר את אנשי המקצוע הטובים ביותר צריך קודם כל לטפח את המורים שלהם – ולאפשר להם להתפתח, להתמקצע ולהתרגש מהעשייה. כך אנחנו יוצרים תרבות שמגדלת לא רק אנשי מקצוע, אלא בני אדם מקצועיים ומצוינים באמת".
ד"ר דנינו מדגישה שהחינוך בקמפוס הוא מקצועי מאוד, אך לא פחות חשוב – ערכי. "אנחנו לא מסתפקים בללמד ידע ומיומנויות – אנחנו מגדלים בני אדם מקצועיים. זה לב העניין".
מהו החזון לעתיד?
"להמשיך לשמור על היעד של הגדלת כמות הלומדים, ולהמשיך לפתח תוכניות שנדרשות לאורך השנים כדי ליצור עשייה מקצועית טובה יותר. המטרה היא לא רק לייצר כמות לומדים, אלא איכות לומדים שתישאר בשטח. כפי שיש רפואה מותאמת אישית אנחנו מפתחים ללמידה מותאמת אישית. חשוב לנו שהסטודנטים ישמרו על למידה, סקרנות מקצועית וערכים מקצועיים כדי שבעתיד הם יטפלו בנו ובקרובים לנו בצורה הטובה ביותר. אנחנו בהכרח שומרי הסף של המטופלים, אנחנו אחראים על איכות הכשירות, הלימוד והערכים – כדי לייצר את דמות האח או האחות הטובים ביותר, שיידעו לקבל החלטות מקצועיות, ערכיות ומשמעותיות ולהיות שם באמת עבור המטופלים".
