אם אתם משמשים בתפקידי הנהלה בקיבוץ או באחד מענפיו, בין אם הוא מתואגד ובין אם לאו, חשוב שתהיו ערים לכך כי בית המשפט העליון החיל את מודל האחריות האישית של נושאי משרה הקיים בדיני החברות על אגודה שיתופית, חברי ועד הנהלה (המכונה לעיתים "מזכירות") ובעלי תפקיד ניהולי באגודה.
כבעלי תפקיד ניהולי חשוב שתדעו כי הפסיקה מכירה ב"כלל שיקול הדעת העסקי". כלל זה מעניק הגנה מפני ביקורת שיפוטית על תוכן החלטה שהתקבלה, ולמעשה מנחה את בית המשפט שלא להתערב בשיקול הדעת של נושאי המשרה, אפילו אם היה מוטעה. כלל זה נשען על התפיסה לפיה למערכת המשפט אין יתרון בכל הנוגע להערכת סיכונים עסקיים, שהם חלק אינטגרלי מקבלת ההחלטות בשדה העסקי, המבוסס במידה רבה על התמודדות עם אי-ודאות. עם זאת, החסינות שכלל זה מקנה להחלטה העסקית אינה מוחלטת, ובניגוד לאי-ההתערבות בתוכן ההחלטה, בכל הנוגע לתהליך קבלת ההחלטות, הדין מציב סטנדרטים ברורים וקובע מהם אמצעי הזהירות התהליכיים שיש לנקוט.
לבחון חלופות לפעולה המוצעת
הלכה היא, כי חובת זהירות מטילה על הדירקטור את החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. המבחן הקובע לעניין זה הוא מבחנו של הדירקטור הסביר (בשונה ממבחן "האדם הסביר"), במובן זה שכהונה כדירקטור מחייבת עמידה בתקן מיומנות תובעני של ניהול כמשלח-יד מקצועי. במילים אחרות, על כל דירקטור לנקוט בכל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין.
מה כוללת אותה חובת זהירות? סעיף 253 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, קובע כי "נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על-ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין פעולות כאמור".
סעיף זה דורש למעשה מנושא משרה לעמוד בשתי דרישות עיקריות - הראשונה היא לנקוט באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות של פעולה המובאת לאישורו וכל מידע אחר שיש לו חשיבות לעניין זה, והשנייה היא שתתקיים בו מידה נאותה של מיומנות וכישורים.
לגבי הדרישה הראשונה, החובה לקבלת מידע, מפסיקת בתי המשפט עולה כי הדרישה לקבל מידע מלא צריכה אמנם להיות מציאותית וסבירה בהתאם לנסיבות העניין, אך על המידע להיות מהותי ונוגע באופן ישיר לכדאיות העסקית של הפעולה הטעונה אישור. נקבע כי הדירקטוריון צריך לבחון חלופות לפעולה המוצעת, וכי איסוף המידע צריך להיעשות באופן רציונלי. מכל מקום, ברור כי טרם קבלת החלטה או אישור פעולה, ועוד קודם לדרישת המידע הרלוונטי, על הדירקטורים להיות מודעים לטיב ההחלטה או הפעולה הנדונות. בהתאם לחוק, דירקטור זכאי להיעזר בחוות דעת של מומחים בעלי מקצוע. עם זאת, בפסיקה הודגש כי קבלת חוות דעת, או עצת מומחה, אינה פוטרת דירקטור מהפעלת שיקול דעת עצמאי באשר לטיב העצה ונכונותה.
לעניין הדרישה השנייה, דרישת המיומנות והכשירות, סעיף 224א' לחוק החברות קובע כי לא ימונה לכהונה כדירקטור "מי שאין לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי לשם ביצוע תפקיד של דירקטור בחברה, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה". כך למשל, בפסיקה נבחנת ההשכלה/ידע וניסיונו של הדירקטור עת נבחנים כישוריו. כך, דירקטור שלא יכול להקדיש את הזמן הראוי לשם ביצוע תפקידו, נוכח מצבו הרפואי או שהותו בחו"ל, מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. בהקשר זה הודגש, כי מילוי חובותיו של דירקטור אינו יכול להתבצע ב"שלט רחוק", וחלק מהותי בתפקוד תקין של הדירקטוריון הוא קיום ישיבות ונוכחות פעילה של הדירקטורים בהן.
לפעול בתום לב
חובה נוספת המוזכרת בחוק היא חובת האמונים של הדירקטור. נושא משרה חב חובת אמונים לחברה וינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה - יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין ענייניו האישיים ; יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה ; יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר ; יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
אם תהיתם האם אתם נכנסים תחת הגדרת נושא משרה דעו כי החוק מגדיר באופן רחב נושא משרה וקובע כי נושא משרה הינו מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי.
תשומת ליבכם כי סעיף 23(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, קובע: "הוועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה". מכוח הוראה זו השיתו בתי המשפט, ולא אחת, חבויות של דירקטורים בחברה על חברי ועד האגודה.
להפעיל שיקול דעת עצמאי
ועתה המלצותיי אליכם, בבחינת "גזור ושמור": הכירו את חזון האגודה/המפעל/הענף והיו מחוייבים להגשמתו, הכירו את תקנון האגודה, הכירו את פעילות האגודה/הענף וארגונים מתחרים, פעלו למען האגודה/הענף ללא ניגוד אינטרסים, שמרו על סודיות, הקדישו את הזמן הראוי והשתתפו באופן סדיר בישיבות הנהלה.
זכרו כי עליכם להפעיל שיקול דעת עצמאי בעת קבלת החלטות. לפני קבלת החלטה קבלו מידע מלא בקשר לכדאיות העסקית של ההחלטה וכל מידע בעל חשיבות לנושא. אספו מידע ואל תסתפקו בקבלתו הפאסיבית - שאלו שאלות, בחנו את המהימנות של מקורות המידע המובאים לכם, קראו והבינו כל מסמך המוגש לכם, היעזרו בחוות דעת של אנשי מקצועי - רו"ח, עו"ד וכיוצ"ב - והפעילו שיקול דעת עצמאי באשר לטיבה של חוות הדעת ונכונותה, ולבסוף - ודאו כי דעתכם והנימוקים לה ירשמו בפרוטוקול.
הכותבת היא מייסדת"איילת רייך - משרד עורכי דין, נוטריון וגישור" המעניק מעטפת משפטית כוללת לכל צרכי הקיבוץ ותאגידיו, מתמחה בתחום דיני אגודות שיתופיות, דיני עבודה וליטיגציה. המשרד מדורג כמשרד מוביל ב- DUNS100 ו-BDI. מרצה בקורסים לדירקטורים ומשמשת כבוררת וכמגשרת
המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך
