בשנה האחרונה, בשל הקורונה, גדל חוסר הוודאות בסביבה העסקית, מה שהוביל יישובים רבים לחשוב על השקעה באפיקים נוספים על מנת לגוון את מקורות ההכנסה שלהם. בחברת קורום הנדסה וניהול, המתמחה בפרויקטים של בנייה במרחב הכפרי, זיהו את הפוטנציאל והצורך של קיבוצים ומושבים בפיתוח נדל”ן עסקי, שיזרים ליישוב מזומנים לאורך זמן ויאפשר לו יצור עוגן פיננסי משמעותי. כדי לענות על הצורך הקימה קורום את חברת נ.א.ה מניבים המציעה אופציות לגיוון מקורות ההכנסה במרחב הכפרי על-ידי הקמה וניהול של אזורי מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה.
“המשבר העולמי שפקד אותנו לפני למעלה משנה, הוביל יישובים רבים, בעלי עסקים וחברות לחפש אחר מקורות הכנסה נוספים. אחת האפשרויות להגדלת ההכנסות היא לרכוש או להקים נכס מניב הנושא תשואה, דבר המתאים גם לאנשים פרטיים וגם לקהילות בקיבוץ או במושב”, אומר נמרוד רבר, מנכ"ל קורום ושותף בנ.א.ה מניבים.


אך מסתבר שהדרך להקמת נכס מניב במרחב הכפרי רצופה בקשיים בירוקרטיים לא מעטים. רשות מקרקעי ישראל אמנם מקצה למושבים ולקיבוצים, כחלק מהסכם המשבצת שלהם, כמות מוגבלת של שטחים שיכולים לשמש למטרת הקמה של מתחמי תעסוקה, אך הוועדות המקומיות והמחוזיות מצמצמות מאוד את היכולת של המושבים והקיבוצים להקים ולהפעיל אזורי מסחר ותעסוקה. לשיטתן, הן לא מוכנות שהמושבים והקיבוצים “יגנבו” לקוחות מסחריים מהערים וזאת על אף שבמושבים ובקיבוצים, בדרך כלל, הארנונה יותר נמוכה, יש פחות בעיות תנועה וחניה ועוד.
מלבד הקשיים המנהלתיים והבירוקרטיה, כדי להקים מתחם תעסוקה בשטחי המשבצת של היישוב יש להתאזר בסבלנות, להיות בעל יכולת פיננסית, להשקיע בתכנון נכון של המתחם, ליצור פיתוח מושלם של דרכים ושבילים, לבנות ולשווק את המתחם, כך שיתאים לסביבה הכפרית, ואף לדעת לנהל את המתחם כאשר מתחילות להיווצר הכנסות.
אין מחלוקת כי נדרש ידע, טיפול מקצועי וניסיון בעבודה מול הגופים הממשלתיים כדי להתגבר על החסמים הבירוקרטיים ולהצליח. לדברי רבר, חברת נ.א.ה מניבים מציעה פתרון כוללני לטיפול בכלל ההיבטים ופועלת על-פי תוכנית סדורה בהתמודדות עם האתגרים שמציבות הוועדות המחוזיות ורשות מקרקעי ישראל ומקימה נכסים מניבים במרחב הכפרי, שישרתו את המושב או הקיבוץ לשנים הבאות.


יצירת שותפויות במודלים גמישים
החברה מציעה מגוון מודלים של שותפויות בין היזם לבעלי הנכס בהתאם לצרכים הייחודיים של היישוב, במטרה להעלות את הערך לשני הצדדים ולמקסם את הרווחים. "דוגמה אחת למודל מותאם ללקוח", מציין רבר, "הוא מודל של שותפות מלאה בין שני הצדדים בנכס על-ידי הקמת חברה משותפת. מודל נוסף הוא מודל של שותפות חלקית, בו נ.א.ה מניבים מספקת את שירותי התכנון, הניהול והביצוע. ישנם מושבים, למשל, שמעדיפים כי חלק מהנכסים ישמשו את בעלי העסקים במושב, או שיוקצו לפעילויות למען רווחתם. גם במקרה זה אנחנו בונים שותפות השמה בראש סדר העדיפות את הצרכים הייחודיים של היישוב".
החברה מציעה את כל השירותים הנדרשים להקמה של המרכזים המסחריים במרחב הכפרי תחת קורת גג אחת (one stop shop), החל מאיתור המיקום ביישוב ותכנון, דרך ייעוץ כלכלי ומשפטי ועד להקמה של הפרויקט ומציאת שוכרים המתאימים לאופי היישוב, תוך יצירת ערך לשותפים בפרויקט.
“לנ.א.ה מניבים מבית קורום, הפועלת במרחב הכפרי בכל הארץ, יש חזון להיות גוף מוביל ומרכזי בהקמה ובניהול של אזורי מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה”, אומר רבר. “החברה מתבססת על עקרונות של שותפות לדרך והובלה להצלחה משותפת, הגינות, אמינות ומקצועיות המאפיינים את פעילות החברה וערכיה”.
צמיחה דמוגרפית בימי קורונה
נראה שהקמת אזורי מסחר, תעשייה ולוגיסטיקה בקיבוצים היא נדבך נוסף במסכת של שינויים מרחיקי לכת שעוברים הקיבוצים בעשור האחרון בכל תחומי החיים: חברתי, כלכלי, ארגוני, נדל"ן, תעסוקה ואף שינויים אידיאולוגיים.
"השינויים הגלובליים והלאומיים הובילו את הקיבוצים להתאים את צורת החיים לצרכים המשתנים של האוכלוסייה ולהסתגל אליהם, תוך כדי שמירה על המורשת הקיבוצית רבת השנים ועל ערכי השיתוף והערבות ההדדית", מציין נמרוד רבר, שחברתו מתמחה גם בהצמחת קהילות ובנייה במרחב הכפרי. "הקיבוצים גם פתחו את שעריהם לקליטה ובניית שכונות חדשות ומשפחות רבות הצטרפו לקהילות והפכו להיות חלק בלתי נפרד מהן. אני צופה שמגמה זו תימשך גם בעשורים הבאים, שכן הצמיחה הדמוגרפית מאפשרת להצעיר את הקהילה, לטפח את דור ההמשך ולחזק את החוסן הקהילתי ומשפחות נוספות יעברו מהעיר לקיבוץ.
“יותר מזה”, הוא מוסיף, "במהלך תקופת הקורונה היינו עדים לעלייה משמעותית של משפחות המתעניינות במעבר מהעיר לקיבוץ. אחת הסיבות לכך היא הרצון להשתייך לקהילה מלוכדת בעלת חוסן חברתי, שתוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים שתקופת הקורונה מציבה. הסגר שנכפה על המשפחות שגרות בעיר חידד את הרצון שלהן לצאת למרחבים הפתוחים ולהתאוורר בטבע. כמו כן, יוזמות קהילתיות רבות שצמחו במהלך התקופה המחישו ביתר שאת את החוסן של חברה מגובשת והצורך בהשתייכות לקהילה תומכת עם ערבות הדדית ועזרה למי שנפגע".
בנייה רוויה גם בקיבוצים
רבר צופה שהקיבוץ ימשיך להתאים את עצמו לצרכים המשתנים ובתוך כך יבטיח אוטונומיה מקומית בכל היבטי החיים: תעסוקה, חינוך, חברה, בילוי ופנאי. "מתן מענה לצרכי הפרט והקהילה במקום אחד יהפוך את הקיבוץ לאבן שואבת למשפחות המחפשות אחר קהילה המספקת את כל הצרכים במקום אחד", הוא מדגיש. "זאת תוך שמירה על חזון הקיבוץ המתחדש - חופש, עצמאות והזדמנויות לפרט מחד, תוך חיזוק קהילתיות, ערבות הדדית וסולידריות מאידך".
איך זה ישפיע על התכנון והבנייה במרחב הכפרי?
"לא יהיה מנוס מבנייה הרוויה גם בקיבוצים. עתודות הקרקע במדינה הולכות ומצטמצמות, אך הביקוש של משפחות הרוצות להצטרף לקהילות בקיבוצים רק גדל. יישובים רבים הגיעו למיצוי מכסת הקרקעות בתוכניות המתאר הקיימות והיום כבר מוגשות תוכניות מתאר חדשות לבנייה לגובה ובנייה רוויה. בעשורים הבאים מגמה זאת צפויה להימשך והשכונות החדשות שייבנו בקיבוצים יצמחו גם לגובה, תוך שמירה על איזונים".
חלק לא קטן מהקיבוצים נמצא באזורי הספר. האם המשמעות של הצמיחה הדמוגרפית היא גם חיזוק יישובים באזורים אלה?
"אין ספק. המשוואה ברורה: כאשר עתודות הקרקע לבנייה במרכז הארץ הולכות ומצטמצמות, הבנייה באזורי הפריפריה הולכת ומתחזקת. בעשור האחרון קורום הייתה שותפה לעשרות פרויקטים של בנייה וקליטה בקיבוצים בנגב המערבי וביישובי עוטף עזה, ביניהם: סעד, ארז, נירים, גבולות, רעים. על אף המצב הביטחוני ועל אף המרחק ממרכז הארץ - עשרות משפחות הכריעו ובחרו להתיישב בפריפריה, ליהנות מתשתיות התחבורה המתפתחות: רכבות וכביש 6, מקומות תעסוקה, חינוך איכותי, חוסן קהילתי ואיכות חיים. מניסיוני ומהיכרותי עם השטח, אני צופה כי מגמה זאת תימשך גם בעשורים הבאים".
בנייה ירוקה
החזון החברתי מתורגם בקיבוץ לשפה אדריכלית. כך למשל, השיתופיות ושוויון ההזדמנויות באים לידי ביטוי בתכנון מרחבים משותפים וציבוריים הנותנים מענה לכלל החברים. זאת ועוד, כחלק מהשינויים האקלימיים הגלובליים, התחדד הצורך בשמירה מוקפדת על הסביבה ועקרונות הבנייה הירוקה מחלחלים גם לקיבוצים. רבר: "סגנון החיים בקיבוץ, המושתת כבר היום על ערכי שמירת הסביבה והטבע, ימשיך להיות כזה גם בעשורים הבאים. הבנייה הירוקה בקיבוצים משמרת את המשאבים הטבעיים על-ידי מציאת פתרונות חסכוניים בשימוש במים ואנרגיה. גם השימוש בבידוד תרמי חוסך באנרגיה לחימום או קירור הבית, והבחירה בחומרים שאינם גורמים לפליטת גזים רעילים לאוויר תורמת לאיכות הסביבה. שמירה על איכות הסביבה מובילה לאיכות חיים לחברי הקהילה ומחזקת תפיסת עולם מתחשבת בסביבה החותרת לחיסכון באנרגיה".







