יובל (שם בדוי), מהנדס בן 42, בן להורים יוצאי לוב, מגיע למחלקה לנוירולוגיה באיכילוב לאחר שהוא מועד ונופל. אשתו מספרת כבדרך אגב שהיא שמה לב לשינוי בהליכה שלו בשבועות האחרונים: "הוא לא יציב כמו שהיה, הוא הולך כמו שיכור". הוא עובר בירור ראשוני, בדיקות דם, CT מוח, הכול תקין. אבל המצב ממשיך להחמיר, ממש לנגד עיניהם של הרופאים. הוא מתקשה לכוון את המזלג לתוך הפה כשהוא אוכל. הדיבור נעשה כבד. ובמקביל מתגלים גם פרטים נוספים. הוא רב עם הבוס שלו לא מזמן, הוא התחיל לנהוג בחוסר זהירות, הוא השתנה, מדבר אל הילדים בחוסר סבלנות שבכלל לא אופיינית לו. כשהוא נשאל על היסטוריה משפחתית הוא מספר על בת דודה שנפטרה לפני כמה חודשים. הוא לא יודע ממה, הם לא היו קרובים. בדיקת MRI מוח מגלה את הנורא מכול. האבחנה חד משמעית. הזמן קצר, ואין תרופה.
יובל נפטר ממחלת קרויצפלד יעקב כחודש לאחר שאושפז לראשונה. הוא הפך להיות סיעודי בתהליך מהיר, סוער ובלתי נתפס עבור הסובבים אותו. בת דודתו של יובל נפטרה זמן קצר קודם לכן כשהיא בת 57, מאותה מחלה. היא סבלה מירידה קוגניטיבית דוהרת, ונפטרה כשלושה חודשים לאחר שאובחנה. שלושת ילדיו של יובל נמצאים בסיכון לרשת את המוטציה הגורמת למחלה ולחלות גם הם.
המשפחה של יובל היא אחת מתוך מאות משפחות בישראל, רובן ממוצא לובי או תוניסאי, שסובלות מהמחלה הגנטית קרויצפלד יעקב. זוהי מחלה ניוונית קשה הגורמת למוות בתוך מספר חודשים. לקרויצפלד יעקב אין תרופה, ואנחנו, הרופאים, מנסים להקל על החולים כשהם הולכים בדרך אחת, שאין בה פניות לאחור.
מחלת קרויצפלד יעקב
מחלת קרויצפלד יעקב מהסוג הגנטי נגרמת כתוצאה ממוטציה על גן PRNP המקודד לחלבון הנקרא פריון. המוטציה השכיחה בישראל, שנקראת E200K, גורמת לחלבון להתקפל בצורה בלתי תקינה שמקנה לו תכונה ייחודית: החלבון הפתולוגי מסוגל "להדביק" חלבונים אחרים ולגרום גם להם להתקפל בצורה בלתי תקינה. באופן הזה מתפשטים ברחבי המוח משקעים של חלבון לא תקין ("רעיל") שגורמים למוות של נוירונים (תאי עצב) ולנזק נרחב שמתקדם במהירות. המחלה מועברת באופן דומיננטי, כלומר – אם אחד ההורים חלה במחלה, לכל צאצא יש סיכוי של 50% לרשת את המוטציה הגורמת לה. רוב נשאי המוטציה יחלו במחלה, בדרך כלל בעשור השישי או השביעי לחייהם. בעוד שברוב העולם מדובר במחלה נדירה ביותר, בארץ קיים המספר הגבוה ביותר של חולים ושל נשאים. אופיה התורשתי של המחלה, שהלך והתבהר במהלך השנים עם התקדמות המחקר, נותר במשפחות רבות נושא לא מדובר, וכך המחלה המשיכה לעבור מדור לדור. חשוב להדגיש כי ניתן למנוע את העברת המחלה על ידי הפריה חוץ גופית ואבחון טרום השרשתי (PGD) – טכניקה המבטיחה היריון עם עובר שאיננו נשא של המוטציה.
מרכז קרויצפלד יעקב ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית
את מרכז קרויצפלד יעקב ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית באיכילוב הקמנו במטרה לקדם את הבירור המוביל לאבחנת המחלה ואת הטיפול התומך בחולים, להעניק סיוע לבני המשפחה, ולהפנות לייעוץ ולבירור הגנטי המתאים. אנחנו עובדים בצוות רב תחומי שכולל אחות, עובדת סוציאלית, מומחיות ומומחים לנוירולוגיה ולגנטיקה, ומשתפים פעולה גם עם עמותת קרן קרויצפלד יעקב בישראל, שתורמת רבות למאמץ בישראל ובעולם. יחד, אנחנו מנסים לטפל בכל היבטי המחלה. בעוד שבמרכזים רפואיים מובילים אחרים בעולם רואים מקרים אחדים של חולי קרויצפלד יעקב בשנה, אם בכלל, במרכז באיכילוב אנחנו מטפלים בעשרות מקרים בשנה.
בעשרות השנים האחרונות שורה של חוקרים ורופאים ישראלים מובילים בתחום, ובעלי שם עולמי עזרו לשפוך אור על מנגנון המחלה ועל אופן התבטאותה. ממצאי המחקרים שלהם תרמו רבות לקידום הידע בתחום מחלות הפריונים ברחבי העולם, והובילו לתגליות פורצות דרך. וגם אנחנו, במקביל להקמת המרכז הקליני, ראינו את הפוטנציאל שטמון בטרגדיה שמתרחשת פה, בישראל. ב-2020 חיים בישראל אלפי נשאים של המוטציה הגורמת למחלה, ויש כאן הזדמנות לנסות ולהבין למה המחלה מתפרצת בגיל מסוים, מה מקדים את הופעת הסימפטומים, ואיך אפשר למנוע אותה. תוך הסתמכות על המידע שהושג עד כה, ועם הקמת המערך המחקרי שלנו, יש לנו הזדמנות משמעותית לקדם עוד את המחקר שיוביל למציאת תרופה.
עידן חדש בפתח
לאחרונה חתמנו, במרכז הרפואי איכילוב, על הסכם לשיתוף פעולה נרחב עם חברת Ionis Pharmaceuticals, חברה אמריקנית שמתמחה בפיתוח תרופות למחלות גנטיות. החברה, בצעד פורץ דרך, מפתחת טיפול שמטרתו למנוע את התפרצות מחלת קרויצפלד יעקב בנשאים על ידי השפעה על ביטוי הגן הגורם למחלה. תהליך פיתוח התרופה מתבסס על מידע קליני וביולוגי שאנחנו אוספים מקרובי משפחה של חולים שחלו במחלה. הנבדקים עוברים סדרת בדיקות מעמיקה שמטרתה לזהות סמנים המופיעים בשלב המקדים את הופעת המחלה הסימפטומטית. אנחנו מאמינים שהתערבות תרופתית, כשזו תהיה זמינה, צריכה להיעשות בשלב מוקדם, לפני שתאי המוח כבר נפגעו ממשקעי החלבון הרעיל. שיתוף הפעולה המרגש הזה טומן בחובו תקווה גדולה, ואנחנו מאמינים שבעוד שנים ספורות נוכל להציע לחולים טיפול שמשנה את מהלך המחלה הקשה הזו, ולנשאים טיפול שימנע את התפרצותה.
מספר הנשאים הגבוה בישראל הופך אותה ליעד חשוב מאין כמוהו בקרב קהילת חוקרי מחלות הפריונים, ובנוסף לשיתוף הפעולה עם חברת Ionis, אנחנו מעורבים בפרויקטים נוספים עם חוקרים מרחבי העולם.
נכון להיום, אבחנה של מחלת קרויצפלד יעקב שקולה לגזר דין מוות, ויחד איתה מגיעה ההבנה ששאר בני המשפחה נמצאים בסיכון גבוה לחלות גם הם. מאות משפחות ישראליות חיות מדי יום עם החרדה מפני הופעת המחלה. אבל המספר הגבוה הזה הוא גם הכוח שלנו, ועכשיו, כשנפתחה הדלת, אנחנו יכולים לעבור יחד אל העידן הבא. עידן של שינוי, של טיפול, של תרופה.
ד"ר נורית עומר, היא רופאה בכירה לנוירולוגיה קוגניטיבית וביחידה להפרעת תנועה, מנהלת מרפאת CJD (מחלת קרויצפלד יעקב), המרכז הרפואי תל- אביב, איכילוב
