לעיתים נוצר מצב בו אדם שברשותו נכסים או ממון, רוצה להעבירם בעודו בחיים או לאחר פטירתו ליורש, אך מטעמים שונים מעדיף שהשליטה בהם לא תהיה בידי אותו יורש. זה יכול להיות למשל בגלל שהיורש אינו בגיר, חסר יכולת או הבנה ניהולית, פיננסית או עסקית, או בגלל שבעל הנכס חפץ לאפשר ליורשיו ליהנות מהנכס מבלי לאבד שליטה עליו. הוא הדין כאשר מדובר במספר יורשים או מערכת משפחתית או עסקית סבוכה והמוריש מבקש להמנע מיצירת סכסוכים.
לדוגמא איש עסקים המבקש להבטיח את עתיד משפחתו והמשך ניהול העסק והנכסים ללא מריבות לאחר 120 שנה. באפשרותו לפתוח נאמנות, כך שבני המשפחה נהנים במשותף מן הנכסים אך אין להם יכולת לפרק את הנכס או העסק ואין ביכולתו של אחד מהיורשים למכור את חלקו ולהכניס גורם זר למערכת המשפחתית. במקביל יכולה הנאמנות לדאוג לרווחת בני המשפחה הקטינים ולצרפם למסגרת הניהולית של העסק בשלב מאוחר יותר, הכל לפי הוראות המוריש, גם אם אינו בין החיים.
מטרת הקמת נאמנות היא לשלוט בנכס ו/או בהון גם לאחר העברתו לגורם שני. ניהול הנכס והשליטה בו מבוצעים באמצעות צד שלישי הנאמן. הנאמנות מאפשרת העברת ההנאה מהנכסים בלי העברת הבעלות, ובחלק מן המקרים מאפשרת להתחמק מהוראות דיני הירושה.
לניהול או הקמה של נאמנות שלא באמצעות איש מקצוע השלכות קשות, העשויות להוביל לכפל מס או סיכול כוונת יוצר הנאמנות. נאמנות הינו אחד הכלים המשפטיים המיוחדים שנוצרו על ידי המחוקק – אך כמו מכונית מרוץ –היא לא יכולה להגיע למיצוי היכולות שלה – אם בתא הנהג לא יושב איש מקצוע.
