כאשר שני אנשים או יותר מבקשים להתחיל מיזם עסקי הם חייבים להגדיר מראש:
מהי מהות העסק ומטרתו? כיצד ינוהל העסק ומה חלקו של כל אחד מהשותפים בחובות וברווחים? ומה קורה אם העסק מתפרק או עושה אקזיט? שותפים שלא מכינים הסכם מקצועי ומקיף אלא חוסכים דווקא בשלב ההתחלתי, ימצאו עצמם במלחמות כאשר העסק ייכשל, או יצליח, וגם במהלך הניהול השוטף עשויות לצוץ מחלוקות.
לדוגמא, שני שותפים שמחזיקים בבעלות המתחלקת 51% לראשון ו-49% לשני. בעל הרוב יכול להחליט שאם נדרשת הלוואה לעסק היא תילקח מעסק אחר שבבעלותו באחוזי ריבית מופרזים וכך יעביר את רווחי החברה לצדו. כך גם אם יבחר להעסיק מקורבים או שיקפיד לא לחלק דיבידנדים ובכך יידחק את בעל מניות המיעוט למכור לו ממניותיו. הסכם מייסדים בין השותפים חייב לצפות את כל האפשרויות מראש ולהכניס מנגנוני הגנה על בעלי מניות המיעוט, וגם על בעל מניות הרוב.
למשל סעיף Tag Alone המחייב את בעל מניות הרוב, במידה שהוא מוכר את מניותיו, למכור גם חלק ממניות המיעוט; סעיף מדיניות דיבידנד המסדיר את חלוקתו של אחוז מסוים מהרווחים כדי להבטיח תזרים כספי גם לבעל מניות המיעוט; איסור העסקת או ביצוע עסקאות עם גורם מקורב לאחד מבעלי המניות; ועוד.
לבסוף נדרשת היכרות עם מנגנונים משפטיים שיובילו לכך שההסכמות הכלולות בחוזה יהיו אכיפות גם מול צדדים שלישיים שיצטרפו בעתיד. כשעושים הסכם מייסדים חשוב לא לחסוך או לנסח מסמך חלקי אלא לפנות לעו"ד הבקיא בתחום הכספים והחוזים שיבטיח את חוסנה ואורך ימיה של השותפות לטובת כל הצדדים.
