חיפוש

דבר המנהלת

"שוויון מגדרי הוא כלי חיוני לקידום כלכלי"

הפערים המגדריים בתעשייה הישראלית עדיין ניכרים מאוד, אבל יש מה לעשות כדי לצמצמם

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
Shutterstock
סיון נויפלד, בשיתוף פורום נשים בתעשייה
תוכן שיווקי

כמנהלת פורום נשים בתעשייה בהתאחדות התעשיינים ומנהלת פיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי, אני מתמודדת מדי יום עם סוגיית השוויון המגדרי בהייטק ובתעשייה. נושא זה עומד בליבת העשייה שלי, כיוון שאני מאמינה כי השגת שוויון מגדרי אינה רק עניין של צדק חברתי אלא גם כלי חיוני לקידום כלכלי. הנתונים מדברים בעד עצמם: נשים מהוות רק כשליש מהמשרות בהייטק הישראלי, ולעיתים קרובות הן משתכרות בממוצע כ-20% פחות מגברים שמבצעים את אותם תפקידים בדיוק. הפערים המגדריים נמשכים גם בתחום הסטארט-אפים, שבו נשים היו שותפות להקמת רק 16% מהחברות שגייסו הון בשנת 2023. יתרה מכך, נשים עמדו בראש פחות מ-10% מהסטארט-אפים שהוקמו בעשור האחרון. אף על פי שמגמות חיוביות נרשמו בשנים האחרונות, הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה ומאתגרת.

סיון נויפלד | צילום: ליאת מנדל
סיון נויפלד | צילום: ליאת מנדל
סיון נויפלד צילום: ליאת מנדל
סיון נויפלדצילום: ליאת מנדל

הפערים המגדריים בתעשייה אינם נובעים מחוסר יכולת או מחוסר בהישגים מצידן של נשים, אלא הם תוצאה של בחירות שנעשות בשלבים מוקדמים הרבה יותר במערכת החינוך ובחברה. הכוונה מגדרית כבר מגיל צעיר, לצד סטריאוטיפים חברתיים, מובילים נשים רבות לבחור במסלולים שאינם טכנולוגיים או מדעיים. כדי לצמצם את הפערים ולהבטיח הזדמנויות שוות לכולן, עלינו לבצע שינויים מערכתיים מקיפים, ולהשקיע בחינוך מגיל צעיר תוך עידוד ילדות לבחור במסלולים טכנולוגיים. השינוי הזה אינו יכול להתרחש רק בתעשייה עצמה; הוא חייב להתחיל כבר בגנים ובבתי הספר, ולהמשיך בתמיכה ובקידום מדיניות שוויונית בתעשייה ובחברה כולה.

לצערי, נשים רבות מוסללות ולעיתים מופנות לכיוונים שאינם טכנולוגיים ולעיתים אף נמנעות מלהשתלב בכיתות מצוינות או במסלולים מדעיים-טכנולוגיים. מדובר במסלולים שהם הבסיס להצלחה ולהתקדמות בתעשיית ההייטק, והימנעותן של נשים מהם יוצרת פערים שקשה לצמצם מאוחר יותר. אני רואה בכך אתגר אישי ומשימה חברתית להוביל שינוי עמוק ומקיף במערכת החינוך, במטרה שנגיע ליעד של 50:50 במגמות הטכנולוגיות בבתי הספר. רק כך נוכל להבטיח כי דור העתיד יגדל בסביבה שוויונית, שבה הזדמנויות שוות הן חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית.

יצירת מודלים לחיקוי
לפני מספר שנים, ניהלתי תוכנית בעמותה לחינוך טכנולוגי, שמטרתה הייתה לקדם בנות ולהעניק להן תחושת הצלחה, מסוגלות וחיבור לעולם הטכנולוגי. במהלך התוכנית הבנו כי הצעד הראשון לשינוי הוא יצירת מודלים לחיקוי והצגת דוגמאות חיוביות של נשים מצליחות בתחום. לצערי, כאשר ביקרתי בכיתות הטכנולוגיות שנה לאחר מכן, ראיתי את אותו הדפוס המוכר – רוב התלמידים בכיתות הטכנולוגיות הם עדיין בנים. זהו מצב שחייב להשתנות.

גם כאשר נשים מסיימות את לימודיהן ומתחילות את דרכן בתעשייה, הן נתקלות באתגרים נוספים שאינם פחותים. סטריאוטיפים מגדריים, היעדר מודלים לחיקוי, והקושי לאזן בין קריירה ומשפחה הם רק חלק מהקשיים שהן מתמודדות איתם. מחקרים מצביעים על כך שנשים נוטות להחליף מקומות עבודה פחות מגברים בתקופות הסמוכות ללידה, ושניסיון מקצועי משפיע יותר על שכרם של גברים מאשר על זה של נשים. זהו ממצא שמחייב מחשבה מחודשת.

כדי להוביל לשינוי אמיתי ולהבטיח הזדמנויות שוות, יש צורך בשילוב כוחות בין הממשלה, המעסיקים והחברה האזרחית. השינוי מתחיל בחינוך ובהסברה מגיל צעיר, ממשיך בקידום מדיניות שוויונית ותומכת, כולל תמיכה וגמישות במקום העבודה, ומסתיים בהקמת רשתות תמיכה לנשים בתעשייה. אם נצליח לשלב נשים באופן מלא בתעשיית ההייטק, נוכל להגיע להישגים חסרי תקדים, הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית.

תוכנית למנהיגות נשית
בפורום נשים בתעשייה אנו בונות תוכנית למנהיגות נשית שתוביל נשים לתפקידים ניהוליים בכירים, כדי שנוכל לראות יותר ויותר נשים בעמדות מפתח בהייטק ובתעשייה. יצירת תעשייה שוויונית יותר אינה רק חובה מוסרית אלא גם הזדמנות כלכלית חסרת תקדים. הנשים בהייטק ובתעשייה נמצאות בחזית השינוי הזה, ואני משוכנעת שבשיתוף פעולה עם המדינה, המעסיקים והחברה כולה, נוכל לעצב עתיד שבו שוויון והזדמנויות שוות הם לא רק אידיאולוגיה אלא מציאות יום-יומית.

בצל המשבר הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל, סיפור גבורתן של נשים רבות, הן במסגרת הצבאית והן במסגרת האזרחית, סופר ונדמה כי נוצרה מנהיגות נשית ראויה להערצה. הפעילויות והתרומה של הנשים בצבא היו ועדיין מהפכניות, ושינו את ההסתכלות והחשיבה על חשיבותן ויכולתן של נשים במערכת הצבאית. גם בעורף, הנשים עמדו איתנות, הן בחיים הפרטיים והן בפעילותן העסקית שתרמה להמשך הנעת גלגלי המשק. כיום, ברור יותר מתמיד שנשים צריכות להיות בכל צומת קבלת החלטות, כדי להביא מניסיונן ומיכולותיהן. אנו בעיצומו של תהליך חשוב ומצמיח, שבו כל צעד קדימה מקרב אותנו לעתיד שבו כל אדם, ללא הבדל מגדר, יוכל לממש את הפוטנציאל שלו במלואו ועלינו לעשות הכל כדי שזה יקרה.

סיון נויפלד היא מנהלת פורום נשים בתעשייה בהתאחדות התעשיינים ומנהלת פיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראליבשיתוף פורום נשים בתעשייה

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    טדי שגיא ואורי קרן. הרווח התפעולי של סאנפלאוור מגיע ל-750-700 מיליון דולר בשנה

    בלעדיבלעדי

    הכנסות של 4 מיליארד דולר, רווח עצום: מכונת המזומנים של סאנפלאוור נחשפת

    מיכאל רוכוורגר
    המשחק Crown Coins Casino של סאנפלאוור

    בדרך להשקעה של חצי מיליארד דולר: ההימור של מור על חברת משחקי הקזינו הישראלית

    מיכאל רוכוורגר
    תל אביב

    נפילת מחירי הדירות — ואיפה יותר קשה למכור, בתל אביב או בירושלים?

    גיא צוקר
    ואסודה בהארתרם ביומה הראשון ללימודים לתואר שני בפרינסטון, ספטמבר 2026

    כך הצליחו מתמטיקאית בת 92 ותלמידת תיכון בת 15 להגיע "לגביע הקדוש"

    ניו יורק טיימס
    מייסדי זניטי בן קליגר (מימין) ומיכאל ברגורי

    20 סטארט־אפים ו–750 מיליון דולר: הקרב הישראלי על אבטחת סוכני AI

    אופיר דור
    לכתבה של עדי פרידמן נדל"ן אי פרטי סיינט מרי'ס איילנד.JPG

    אי פרטי או טירה? מסע אחרי נכסים שאפשר לקנות במחיר דירת 4 חדרים במרכז