האגדה מספרת כי תרופת פלא בשם אקווה ויטֵה, "מי החיים" בתרגום חופשי, היתה נהוגה בקרב בני מלוכה ואצולה בתקופת ימי הביניים. למעשה, היה זה כינוי למשקה אלכוהולי מזוקק ויקר, שעד היום נתפס כמשקה המכובד בעולם. כששיטות זיקוק האלכוהול התפשטו לסקוטלנד ולאירלנד במאה ה-15, תורגמו מי החיים לגאלית והפכו ל"אוּשקֵה בּאַ", ומ"אוּשקֵה" קצרה הדרך לשם "וויסקי".
הוויסקי הוא משקה אלכוהולי שמופק מהתססה וזיקוק של דגנים, ומתיישן בחביות עץ אלון. לפי האגדה, היה אדם אירי הראשון לנפוח את נשמתו משתיית יתר של מי החיים. ועדיין, מוצאו האמיתי של המשקה המוזהב שנוי במחלוקת. ויכוח עתיק יומין ניטש בין האירים לסקוטים, באופן שמתבטא גם באיות המילה באנגלית: Whisky בכתיב סקוטי ו-Whiskey בכתיב אירי.
בוויסקי בר מוזיאון מצאו דרך יצירתית ליישב את המחלוקת באופן ניטרלי: "הלוגו שלנו מכילe נסתרת, שכאילו 'קופצת לעין', כך שאנחנו לא נוקטים עמדה", מצהיר בחיוך אמיר עדן, מבעלי המקום. חדי העין שבינכם יבחינו גם שהלוגו המתוחכם מסתיר בקבוק וויסקי ברווח בין האותיותH ו-I כאשר הסימן מעל הוא הפקק של הבקבוק.
התחכום לא מסתיים כאן. מתחם הוויסקי בר מוזיאון הוא המוזיאון שתמיד רציתם לפקוד. עם למעלה מ-1,500 בקבוקי וויסקי משובחים, בבחינת יצירות אמנות ש-97 אחוזים ממנה מיועדות ללגימה ולקנייה, שהופקו ביותר מ-18 מדינות שונות בעולם. אפילו ישראל על המפה. כל אלה מוצגים במערה טמפלרית תת קרקעית עם קירות אבן שמתעגלים בסופם, כמעט כמו צורת בקבוק, ומתנקזים מעלה אל תקרה צרה וגבוהה - כתפאורה היסטורית ומכובדת למסורות ארוכות שנים.
מגשימים את החלום
עדן הוא אחד מארבעה בעלים-שותפים. איתו מנצחים על החוויה העילית גם רן דור-חי, מתנאל שלום ותמיר חכים – כולם יזמים מעסקי המסעדנות והברים. "כולנו אוהבים לשתות, והוויסקי הוא הפאשן שלנו", הוא מודה. "האג'נדה שלנו היא לעשות אנשים שמחים ולייצר עבורם חוויה ייחודית דרך עולם האלכוהול, תוך שתייה מתונה ואחראית". לקונספט הייחודי הגיעו לאחר שדור-חי חזר נפעם מטיול בסקוטלנד, אחרי ביקור ב-Scotch Whisky Experience באדינבורו. "זה מוזיאון ענק שמוקדש כולו לוויסקי, שיש בו גם מסעדה, בר טעימות, כיתות אמן וסיורים מודרכים, בין השאר", אומר עדן. "רן התקשר אלי ואמר לי שאנחנו חייבים לעשות כזה דבר בארץ". לפני כעשור ביקרו השניים במערה טמפלרית ישנה מהמאה ה-19 במתחם שרונה, וסיפרו כי "נעתקה נשמתם". "ראינו את המערה והתאהבנו. ידענו שזה המקום שלנו, ומיהרנו לחתום על הסכם שכירות, שמיד אחריו התחילו השיפוצים. תהליך שארך 3 שנים בערך". פרק הזמן הזה שימש עבורם תמריץ להשגת מלאי רציני, בין היתר מאספנים בארץ ובעולם, ודרך הסכמים מסחריים עם יבואניות אלכוהול. "כולם חשבו שאנחנו הוזים. עד אז היו כ-300 סוגי וויסקי בייבוא סדיר, ואנחנו רצינו לפתוח את המקום עם לא פחות מ-1,002 סוגים שונים", הוא אומר. "היה לנו ברור שאנחנו הולכים להציג את הדבר המטורף הזה לראווה, ממש כמו אוסף יצירות במוזיאון. דאגנו אפילו לשכור אוצר, כמו במוזיאון, שמחליט על תמהיל הוויסקי שיוצג, מאילו ארצות, ומה הדבר הבא".
האוצר, גרישה קומושוילי, המנהל המקצועי בתחום אלכוהול וסיגרים, הוא מי שקובע, בין השאר, אלו בקבוקים נחשקים יצטרפו בגאווה, לצד בקבוקים אקזוטיים אחרים, איזה קוקטייל חדש ומסעיר כדאי לנסות וגם איזה סיגר אקזוטי הוא בבחינת המיזוג המושלם עם כוס אולד פאשן.
מהיכן הידע הענף?
"אני משתדל להיות מאוד מעודכן בעולם הוויסקי והסיגרים, אלה עולמות גדולים ואדירים, הרבה יותר עמוקים ממה שאפשר למצוא בבר אחד או שניים. אני מתנסה, בודק ומכיר, לדעתי 98% ממה שקיים בעולם, ותמיד עם היד על הדופק. כשמתרוקן מאגר בקבוקים, כשיש ביקוש לטרנדים מיוחדים ושאר בקשות מהקהל. חלק מהעבודה שלי זה להביא את המשקאות הכי מעניינים, שיחדשו וילהיבו את כולם. בעיניי וויסקי הוא בסופו של דבר חוויה כיפית. מי שלא רואה אותו כטעים ומעודן - כנראה שעדיין לא מצא את הוויסקי שנכון לו".
למה דווקא וויסקי?
"הוויסקי הוא קסם. אופן היישון בחביות, ההשתנות עם הזמן, הופכת אותו למלא רבדים. ועדיין, רק אחרי הצבא טעמתי לראשונה ויסקי מעושן, וזה 'פתח לי את הצ'אקרות' וגרם לי לשאול את עצמי בתימהון 'מה שתיתי הרגע'. זו נישה מאוד מעניינת בעולם הוויסקי שלוקח זמן לעכל אותה, כזו שמשאירה את רוב האנשים ללא מילים. הרוב חשופים בעיקר לוויסקי העממי, ואנשים פחות מודעים לסצנות 'בוטיקיות' של המשקה, עד שהם טועמים לראשונה ויסקי מסוג אחר ונפתחים לקסם הזה".
מבר יינות מהמאה ה-19 לוויסקי בר חובק עולם
אמנם שאיפות היזמים והבעלים היו צנועות יחסית לאחיהם הסקוטים, אך הם הצליחו להתבלט עד מהרה עם היצע מרשים במיוחד, שרובו המכריע מיועד לשתייה או לרכישה. "בוויסקי אקספריאנס יש 3,500 בקבוקים שונים אבל מתוכם מוצעים למזיגה רק כמאה-מאתיים, ואנחנו, לעומתם, מציעים את כל האוסף למזיגה למעט בקבוקי אספנות נבחרים", הוא מציין.
הוויסקי בר מוזיאון, הראשון והיחיד בישראל ובין החמישה הגדולים בעולם ממוקם, כאמור, במערה היסטורית. זו שימשה בגלגוליה הקודמים כיקב מקומי וכמתקן לבניית מטוסי קרב. היא עוצבה בידיו האמונות של יובל אליהו, הבעלים של סטודיו ארטישוק, באופן מעודן אשר מבליט את ההיסטוריה העשירה של המקום, במקום להאפיל עליו.
גולת הכותרת היא ספרייה מפוארת שאורכה כ-20 מטרים, אשר מחולקת לששה ארונות, ובתוכם מדפים. עליהם מונחים בקבוקים עם משקה זהוב מרחבי העולם, שגוון תכולתם מתחרה בתאורת האווירה שמוסיפה להם עומק והדר. הסינרגיה בין המקום ההיסטורי לתקרובת המיושנת מורגשת היטב בעבודות השימור המוקפדות, והתוצאה: אווירה מסתורית וחווייתית שמנותקת מכבלי המקום והזמן. "בניגוד לבירה, לוודקה ולג'ין, הוויסקי הוא מוצר מתפתח עם הרבה מסורת ומורשת ייחודיים, ואופן ייצורו לוקח לא מעט זמן", מסביר עדן. "בעינינו המקום ההיסטורי מגלם את המורשת הזו".
החלל בוויסקי בר מוזיאון מחולק לשלושה חלקים עיקריים לחוויות שונות מסוגן: בחלל המרכזי ממוקם הוויסקי בר מוזיאון, מצדו השני, בחלל צר, ה-W לאונג', מתחם לייט-נייט שמוגדר כאחיו השובב של הוויסקי, שבו מציעים עוד סוגי אלכוהול שונים ומוזיקה קצבית; ואילו בקומת הגלריה, שעוצבה כסלון יוקרתי, בר הסיגרים וולטר, על שם הבריטי הראשון שייבא סיגרים לאירופה, שבו אפשר לעשן סיגר משובח לצד כוס משקה טוב וליהנות מסטייק טוב.
שלושת חללי המסעדה הינם כשרים בפיקוח צהר, בקונספט של מטבח שף מודרני, שמציעים מבחר מנות מחומרי הגלם הטובים ביותר, להשלמת הנוזל המוזהב, תוך דגימתו ושילוב הארומה שלו במנות השונות. אפשר ליהנות בה מבשרים בעישון עצמי, ירקות ודגים טריים, ומקינוחים עשירים שמיוצרים בקונדיטוריה שבמקום, ולחוש גם בהם ניחוחות וטעמי וויסקי משובח.
אני רק מריחה וויסקי וראשי סחרחר. המקום הזה לא בשבילי?
"המקום הזה מעולה לכל מי שמחפש חוויה ייחודית ובלתי נשכחת, ולו לזמן קצר, וליהנות ממנעמי החיים. אפילו מי שמתנזר מאלכוהול יוכל ליהנות אצלנו מארוחה מעולה לצד החוויה. שנית, אין אצלנו 'עשה ואל תעשה', אנחנו מציעים מגוון אופציות לצריכת אלכוהול. החל מוויסקי בכוס קלאסית ועד תפריט מסעות שמאפשר טעימת פלייט (flight) של ארבעה ביטויי וויסקי עם סיפור מאחוריהם. מלבד הוויסקי בר יש את אזור ה-W, חלל יותר קליל במהותו, עם משקאות אלכוהולים וקוקטיילים מגוונים, וגם את בר הסיגרים, שניתן לקחת את הזמן ולעשן סיגר איכותי".
מה עוד אתם מזמינים לעשות במקום?
"המקום מושלם לאירועים מיוחדים, עם או בלי סיבה מיוחדת. אפשר לארח אצלנו אירועי צוות אינטימיים של עשרה אנשים, או לארגן אירוע קוקטייל ל-200 ואפילו 300 אורחים. כבר אירחנו חתונות בימי שישי, בקטע מגניב, שגרם להרבה מוזמנים לרצות לחדש נדרים ולהזמין אורחים בעצמם. אנחנו מארגנים הפעלות מיוחדות, לפי הבקשות, החל מסדנאות וויסקי שמעבירים המומחים שלנו, ועד הופעה של זמרים או מנטליסטים. יש לנו שלושה מקומות לבחירה, כמו גלריית ישיבה לעד 40 איש, ובשעות הצהריים המקום זמין באופן בלעדי למי שמבקש לסגור אירוע פרטי. אני יכול לומר שהיו לנו אירועים מוצלחים, כמו אירועי סיגר, מסיבת ריקודים עם מוזיקה נוסטלגית, והופעות של מוזיקאים ששילבו פסנתר כנף וצ'לו – שהפכו לחוויה בלתי נשכחת".
אתם מתכננים הפתעות נוספות?
"פעילות הדגל שלנו היא אירוע Dinner & Show, סדרת אירועים ייחודיים שמתקיימים 3-4 פעמים בשנה ומצוותים את מיטב השפים, דוגמת רז רהב, אוראל קמחי, אבי ביטון ועוד לארוחת שף בשילוב וויסקי משובח והופעות תוססות. אלה אירועי 'גוד טיים והאפי פיפל', כמיטב המסורת".
הרהורים על ויסקי, סיגרים והחיים |
גרישה קומושוילי, מנהל תחום אלכוהול וסיגרים
חלק מקסמו של הוויסקי, כמו גם הסיגר, היא האפשרות לשתות את הראשון באיטיות, בזמן שמהרהרים על טעם החיים (והאם כינויו מי החיים ניתן לו בזכות), וליהנות מהאחרון משך זמן הבערה. לא נהוג לכבות או להפסיק סיגר באמצע, מה שמוביל לרעיון, שטיבו רומנטי-פילוסופי, בדבר Me Time, או זמן מקודש לדייט או לחברים.
כדי להבין את חוויית הוויסקי צריך להיפתח אל העולם. הדרך לקליטת הטעמים היא אינדיבידואלית. יש אנשים שלהם חך מפותח, ויש מי שלא יבחין בין ניואנסים של מתוק לחמוץ. הוויסקי מגלם חוויית טעמים נדירה והכי עשירה שיש. אין אף מוצר אלכוהולי שטעמיו נעים בין מעושן לפירותי, כמו שזיף, בננה וקוקוס, ויש אפילו וויסקי שמריח כמו נקניק סרוולד. מדובר בעולם תוכן שונה מיין ומאוד מפתיע ומלהיב. אני מזמין כל אחד למצוא את הטעם שלו.
ב"עולמות הפיניש" של הוויסקי, מקובל רעיון של "מעבר דירה" והעתקת מקומו מהחבית המקורית לחבית אלון שבה היה חומר גלם אחר, דוגמת יין. זה דבר שללא ספק משפיע על הטעמים הסופיים של הוויסקי. למשל, יש וויסקי דרום אמריקאי שהתיישן בחבית יין שרי מספרד, והפך לאחד הטרנדים האהובים אצלנו. יש במשקה ניואנסים של פרי יבש, כמו צימוקים, והוא לגמרי מפתיע.
הבקבוק הכי נדיר אצלנו הוא מקאלן שנת 1940. בכלל, רכבי אספנות ושאר מוצרים שיוצרו בשנה הזו, שנת ייצור נדירה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נחשבים בין היוקרתיים בעולם. לפני שנתיים, אגב, נמכר במכירה פומבית בחו״ל בקבוק מקאלן משנת 1926 במיליון פאונד.
הלגימה הכי יקרה אצלנו היא מנת 25 מ"ל של ויסקי גלנמורנג'י פרייד (Glenmorangie Pride), שנת 1978, שמחירה עומד על 2,239 שקלים. מדובר בבקבוק ממזקקה סקוטית שגילו נושק ל-40 שנה, והוא אחד מ-700 בקבוקים בלבד בעיצובו של מַרְצֵ'לוֹ גַנדִינִי, מעצב רכב היוקרה למבורגיני.
03-9551105 | www.whiskeybm.co.il
בשיתוף וויסקי בר מוזיאון
