"מדינת ישראל וממשלת ישראל חייבות להבין מגמה משמעותית שמתרחשת בעולם כבר למעלה מעשור - הערים בעולם הופכות להיות דומיננטיות ומשפיעות יותר מאשר המדינות. הן נוגעות באופן ישיר בתושביהן. לכן, כדי שהמדינה תתמודד היטב בעתיד עם מצב חירום כלשהו - עוד נגיף כזה או אחר, מלחמה או רעידת אדמה - עליה להעביר את הסמכויות המלאות לרשויות המקומיות. הן הרבה יותר מהירות ויעילות וביכולתן לפעול בזמן אמת ולסנכרן את כל הכוחות הפועלים בעיר בצורה אופטימלית".
את הדברים הללו אומר ראש עיריית באר-שבע, רוביק דנילוביץ', שנה וחצי לאחר פרוץ מגפת הקורונה. ראש העיר הצעיר (50) ראה וחווה לא מעט מאז שהחל לכהן בתפקידו. ארבעה סבבי טילים מרצועת עזה שנורו על העיר מתחילת כהונתו הרגילו אותו לפעול תוך כדי תנועה ולקבל החלטות באווירת חירום. הוא מיהר לייסד שולחן עגול שסביבו דיברו אחד עם השני גורמים רלוונטיים ויצרו פתרונות יחדיו. "הבנו שהדבר החשוב ביותר בעיצומו של משבר עמוק וגלובלי הוא יצירת ודאות. היה אקוטי לדבר עם האנשים, אבל לא פחות להקשיב להם ולבוא עם מספיק נכונות לקבלת הפתרונות היצירתיים שהם מציעים", הוא מדגיש.
רובע החדשנות הראשון מסוגו בישראל
כדי לדעת להיות רלוונטי בעולם כזה שמשתנה בכל רגע צריך לא רק יצירתיות ויכולת אלתור גבוהה, אלא גם לייצר כל הזמן שותפויות. לבד אי אפשר למצוא פתרונות מהירים, טוען דנילוביץ'. "לשמחתי, בסוף גם המדינה הבינה שחייב להיות שיח ישיר עם הרשויות המקומיות, כי הן יודעות הכי טוב מה קורה בתחום שיפוטן", הוא מדגיש. "הן אלו שמכירות את האוכלוסייה ומאפייניה ואת הכלים העומדים לרשות העיר. כשבעתיד תצטרך המדינה להתמודד עם אתגרי רפואה וביטחון - היא תיטיב לעשות אם תבחר לחזק את הרשות המקומית, להאציל סמכויות ולספק תקציבים ומשאבים - כדי שהרשות תוכל לנהל את המצב בצורה טובה, מקצועית ויעילה יותר".
מה היו אתגרי התקופה הגדולים ביותר לבאר-שבע?
"נוצר צורך לשים דגש על ההתמודדות של העסקים הקטנים והבינוניים עם המצב. סייענו כמיטב יכולתנו. למסעדות ובתי קפה, למשל, נתנו להוציא שולחנות החוצה. גם בניית המתווה החינוכי היה מאתגר. הענקנו את הגמישות הניהולית למנהלי בתי הספר, מתוך הבנה שהם יודעים יותר טוב מאיתנו כמה חולים יש להם, מה פרופיל ההוראה ואילו אמצעים טכנולוגיים עומדים לרשותם. השיתוף והאצלת הסמכויות הללו פתחו את השורות ואיפשרו הגעת יוזמות מהשטח: אנשי חינוך ותושבים נרתמו לסייע לעיר.
ואם מדברים על חינוך - שנת הקורונה הייתה השנה בה המדינה החליטה ביחד עימנו ועם אוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הרפואי סורוקה להקים את רובע החדשנות הראשון מסוגו בישראל. אך טבעי שזה ייבנה סביב אוניברסיטה שהיא יצרנית המהנדסים הגדולה בישראל. הרובע יכלול מרכז רפואי אוניברסיטאי, קריית תקשוב, מערך סייבר לאומי וישמש כבית לחברות טכנולוגיות".
דנילוביץ' אומר שבעיניו רובע החדשנות יהיה הבשורה הגדולה ביותר וההבטחה הגדולה ביותר עבור באר-שבע, סמל לכך ש"אם פעם העיר נראתה בעיניהם של רבים כסוף העולם - עכשיו היא הופכת למרכז העולם: בטכנולוגיה, ידע, מדע וסייבר. באר-שבע ממגנטת אליה הון אנושי מכל רחבי ישראל".
עוד הוא מתגאה בהחלטתה של ענקית הטכנולוגיה Alta להקים את מפעל הרובוטיקה והסייבר שלה בבאר-שבע, כשהתכנון הוא להעסיק כ-1,000 מהנדסים בשלב הראשון ואלפים נוספים בשנים הבאות. "החלטת Alta מתיישבת עם החזון של עיר של ידע, מדע, טכנולוגיה ופיתוח הון אנושי", מציין ראש העיר. "האוניברסיטה החלה בשנה האחרונה בפרויקט שנועד להכפיל את עצמה על-ידי בניית קמפוס נוסף. קריית התקשוב של צה"ל עשתה דווקא השנה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר בתהליכי הבנייה האינטנסיביים בעיר, שאמורים להיות מושלמים במרץ 2024. ויש כמובן את המשך יישום הסכמי הגג, הכוללים פיתוח תשתיות, פארקים, כבישים ועוד. הקורונה גרמה לנו להיות מלאי להט ותשוקה ולא לבזבז זמן מיותר. להתנפל על התשתיות ולחדשן כי העולם לא מחכה למי שעוצר. אז אנחנו כל הזמן על המסלול. האגם בפארק נחל באר-שבע כבר הושלם וכך גם הספורטק".
שש שכונות חדשות ברחבי העיר
הסכמי הגג עליהם מדבר דנילוביץ' נחתמו ה-2015 וכללו בין השאר את התשתית לבניית שש שכונות חדשות ברחבי העיר, כולל מוסדות חינוך וציבור והחלפת תשתיות. לראש העיר ברור ששיכון ודיור מחייבים לא רק תשתיות כגון אלו אלא גם תחבורה ציבורית הולמת. לדבריו, זו השתפרה בעיר פלאים הודות לשיתוף פעולה עם משרד התחבורה.
"צריך להבין שבאר שבע היא עיר פרוסה מאוד. בשטחה המוניציפלי היא גדולה פי 2.5 מתל אביב. לכן המרחקים גדולים והמשמעות גדולה. מבחינתי זה מנוע הצמיחה העיקרי, שאדם יוכל להתנייד מכל מקום לכל מקום", הוא אומר. "עשינו רפורמה, הוכנסו הרבה קווי אוטובוס חדשים ומוניות שירות, נסללים שבילי אופניים ואנחנו בעיצומה של בניית תוכנית אב לתחבורה שתכלול רכבת קלה. אני מאמין שהרכבת הקלה תגרום לשינוי תפיסה גם בקרב תושבי העיר. כשתהיה תחבורה זמינה, מהירה, יעילה ואיכותית - יהיו משפחות שיסכימו לוותר לפחות על כלי רכב אחד".
פרויקט נוסף שמלהיב מאוד את ראש העיר הוא תכנון מתחם רפואי חדש, שייבנה בכניסה הדרום-מזרחית של באר-שבע, כשלצידו תוקם קהילת ביו-טק. "זהו עוגן תעסוקתי שיספק תרומה מכרעת לאיכות החיים ולבריאותם של תושבי הדרום", הוא מדגיש. "הוא יכלול בית חולים גדול שיתפרס על פני 350 דונם כשלצידו עוד 650 דונם של קריית ביו-טק.
אפשר לקרוא לזה פרויקט לאומי של ממש - וכך גם לעליית קריית המודיעין של צה"ל לעיר בשנה הבאה. בסך הכל, מדינת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית להעביר את הידע, הטכנולוגיה וההון האנושי המרכזי שלה לבאר-שבע וזה ימצב אותה כעיר עוגן בינ"ל ומובילה בתחומי החדשנות. אנחנו בדרך להיות מרכז ידע עולמי".
כמה דברים שלא ידעתם על רוביק דנילוביץ':
- מאוד אוהב לבשל.
- מדליק באדיקות נרות שבת מאז שאמו נפטרה.
- הדבר שהכי משחרר אותו הוא לרוץ למרחקים ארוכים ברחבי העיר לפנות בוקר.
