כשבאמצע מרץ 2020 הוכרז על סגר קורונה כללי במדינה, הבין ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, שהעיר המורכבת שבראשה הוא עומד נמצאת במצב מאתגר במיוחד. מציאות של אוכלוסיות מגוונות עם מנטליות שונה מערימה קשיים על הצורך למצוא פתרונות אחידים לכל. משפחות מרובות ילדים, הקיימות בשפע בעיר הודות לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסייה הערבית - יתקשו הרבה יותר להסתגר בדירה אחת קטנה וצפופה לעומת שכניהם מרחביה.
בשלב הראשון החליט ליאון לטפל באופן מיידי באוכלוסיות הנמצאות בסיכון: קשישים וילדים עם צרכים מיוחדים, שלפתע נאלצו להישאר זמן רב בבית, בלי הסיוע לו הם זקוקים דרך קבע.
גם משפחות הגרות בדירות קטנות קיבלו תשומת לב מיוחדת. למזלה של עיריית ירושלים, בעיר פועלים ארגוני מתנדבים רבים. העירייה גייסה אותם, כינסה אותם לשורה של ישיבות ורתמה אותם לסיוע לכל האוכלוסיות הללו. מתנדבים עשו קניות במכולת עבור קשישים, הביאו להם תרופות וישבו לדבר איתם. משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, הגרות בבתים קטנים, זכו לסיוע רב של מתנדבים גם כן.
"בעצם נכנסנו למצב חדש, שאף פעם לא היה בישראל ואיש מאיתנו לא הכיר את מה שנדרש לעשות בו", אומר ראש העיר ליאון. "למדנו תוך כדי תנועה וככל שהמצב התברר. התייעצנו עם המומחים ועם המנהיגים של כל מגזר, שהרי מעמדם בקרב הציבור שלהם מקנה להם הקשבה ואמינות. רתימתם למשימה מאפשרת להגיע לשיתוף פעולה עם הציבור שלהם. לאחר מכן המצאנו את נושא 'בני חיל' - בו דאגנו שלכל שכונה יהיו רכזים מיוחדים, שתפקידם לוודא שכל חולי הקורונה נשארים בבית ומקבלים בו את כל מה שהם צריכים. המתנדבים אפילו היו זורקים את הזבל עבורם, כי הרי לחולים אסור היה לצאת מהבית.
בסך הכל היה פה מבצע חסר תקדים, שדרש מאיתנו להיות הכי יצירתיים שיש. עשינו את זה ביחד והצלחנו. נוצר מצב של אחווה ורעות בין כולם, שהמשיך גם כשהגיעו החיסונים - מה שהיה מבצע בפני עצמו. הקמנו עמדות במגזרים השונים בהן ניתן לבצע חיסונים המוניים מהרגע להרגע".
איך בעינייך צריך להיערך נכון יותר למגפה הבאה, אם תבוא?
"הממשלה צריכה להפעיל יותר את פיקוד העורף. כמו ברעידת אדמה, גם במגפה הוא זה שצריך לקחת על עצמו אחריות מרכזית לניהול המשבר. זה כוח שתפקידו ברגעים כאלו הוא להיות בחזית, לטפל ולסייע לרשויות המקומיות. כמובן שגם הרשויות עצמן צריכות לקבל יותר סמכויות, פיקוד העורף לא יכול לעשות את הכל לבד. אבל אין ספק שכמה שיותר אחריות שייקח על עצמו - כך יהיה טוב יותר".
עדיפות להתחדשות עירונית
משה ליאון נכנס ללשכת ראש עיריית ירושלים בדצמבר 2018. מאז העלה משמעותית את ההשקעות בתשתיות העיר והוביל תוכניות מתאר וסלילת כבישים. כמי שער למצוקת הדיור הארצית והמקומית, ברור לו שעל העירייה לבצע עבודה רבה בנושא. "יש לנו מחסור באלפי יחידות דיור", הוא מדגיש. "לכן, אנחנו הולכים בכל הכוח על התחדשות עירונית של פינוי-בינוי בשכונות. זה משהו שהולך ומתקדם ואין לי ספק שירושלים תוביל את התחום הזה בשנים הקרובות. יש לעירייה יחידה מיוחדת שמטפלת בכך.
אנשיה יושבים עם הדיירים הוותיקים של פרויקטי התחדשות עירונית, מסייעים להם מול היזם ומלווים את כל התהליך מתחילתו ועד לסופו. אם מסתכלים על רבות מהשכונות בירושלים - למשל קטמונים, קריית יובל, קריית מנחם וגילה - רואים שרוב הבניינים שבהן בנויים ב-2, 3 או 4 קומות. זו בנייה שכבר לא רלוונטית למצב כיום. לכן, אנחנו מפנים את התושבים שגרים בבניינים הללו, הורסים ובונים במקומם מגדלים. אלו יאכלסו גם את הדיירים הוותיקים וגם הרבה תושבים חדשים. זו הדרך העיקרית בה ניתן לבנות כמה שיותר יחידות דיור בירושלים, כי העיר סובלת ממחסור גדול בקרקעות פנויות.
אם רוצים למנוע התרחבות על חשבון שטחים ירוקים - התחדשות עירונית היא הפתרון היחידי. בנוסף, אנחנו מאוד מעודדים בניית דיור בר השגה להשכרה לזוגות צעירים. עבור כך נבנות כיום 1,000 יחידות דיור ברחבי העיר וקרקעות מסוימות מועברות לפרויקטים ייעודיים כאלו".
ומה לגבי בנייה לעסקים?
"לפני שנתיים התפוסה של המשרדים בירושלים הייתה 95%. כיום עיריית ירושלים מקדמת בניית מגדלי משרדים המיועדים להיי-טק בכל רחבי העיר. כרגע אנחנו עסוקים בבניית 1.5 מיליון מ"ר שכבר נמצאים בהליכי בנייה בכניסה לעיר, בהר החוצבים, בגבעת רם ובגבעת שאול. אנחנו בונים שם לגובה מקומות תעסוקה עם דגש על היי-טק. ברגע שמגדלי המשרדים יהיו מוכנים לאכלוס - אתגייס לטובת כל מי שירצה להביא לפה חברות גדולות שיספקו תעסוקה לתושבים. ירושלים היא מותג חשוב מאוד ואני מאמין שכל חברה שמכבדת את עצמה תרצה להיות בעיר, ברגע שיהיו בה את כל התשתיות הדרושות. כוח אדם איכותי כבר יש פה, גם אוניברסיטה מובילה ושני בתי חולים מתקדמים.
ביחד זה יוצר אקו-סיסטם שיכול להביא לכאן רמה גבוהה מאוד של היי-טק. אבל ברור לנו שזה לא מספיק, ולכן לצד עבודה על דיור ועל תעסוקה אנחנו עובדים רבות גם על פרויקטי תנועה. הקו הקיים של הרכבת הקלה יורחב לבית חולים הדסה ולנווה יעקב וייבנה קו נוסף שיתחיל לעבוד תוך שנתיים-שלוש. אני מאמין שאחרי שהקווים יפעלו ביחד ויספקו פתרון תחבורתי יעיל וירוק, רבים מהתושבים כבר לא יצטרכו רכבים פרטיים, או לפחות יצמצמו את השימוש בהם באופן משמעותי".
אילו עוד אלמנטים יכולים לדעתך להביא לעיר תושבים צעירים?
בעיניי ישנם חמישה אלמנטים כאלו. מלבד התעסוקה, הדיור והתחבורה אותם ציינתי, יש גם את החינוך והתרבות. בשני אלו מציעה ירושלים לתושביה מגוון רחב המאפשר התאמה לכל אוכלוסייה בעיר. כן, כולל צעירים חילוניים. יש להם מה לעשות כאן בסוף שבוע, העיר בהחלט מספקת את צרכיהם. התרבות פה מגוונת מאוד וההיצע שלה רב. ברגע שיהיו מספיק דירות יהיו כאן גם יותר צעירים מכל הזרמים: חילונים, ציונים דתיים, חרדים. כראש עיר אני דואג לכולם ולמקום לכולם".
מספר דברים שלא ידעתם על משה ליאון:
- נולד וגדל בשכונת פלורנטין בתל-אביב.
- כיהן כדירקטור במספר רב של חברות ציבוריות.
- שימש בהתנדבות כיו"ר הרשות הממשלתית לפיתוח ירושלים.
