"דפיקה בדלת ביתי, שנועדה לגייס אותי למאבק הורים צודק בירושלים, פתחה לי דלת אחרת: כשגיליתי איך מתנהלת עיריית ירושלים, הבנתי שהגיע הזמן להתגייס. נפרדתי מעסקַי ומהפעילות הפילנתרופית וקפצתי ראש לשירות הציבורי. גם כשהפסדתי במערכה הראשונה על ראשות העיר ירושלים, לא ויתרתי ולא עשיתי אחורה פנה, לחיים הנוחים שחיכו לי. במקום זה ישבתי במשך חמש שנים במדבר האופוזיציוני ובניתי, באותה שיטה ובאותם כלים שהבאתי מעולמי כיזם, את 'תוכנית ברקת', חזון ותוכניות עבודה ליום שבו אעמוד בראש העיר המרתקת והמסובכת ביותר בעולם".
כך מתאר חה"כ ניר ברקת בספרו "רץ למרחקים ארוכים", את הדרך שהובילה אותו לראשות עיריית ירושלים. ברקת, יזם, מחלוצי ההייטק בישראל וממייסדי צ'ק פוינט, ענקית אבטחת המידע, נבחר בשנת 2008 לראשות העיר ירושלים, תפקיד בו כיהן עשר שנים. בשנת 2019 נבחר ברקת למקום השמיני בפריימריז לרשימת הליכוד, ומאז הוא משמש חבר כנסת.
כמי שעבר מהשלטון המקומי אל השלטון המרכזי, מהן תובנותיך בכל הקשור לרשויות המקומיות בישראל?
"מערכת היחסים האידאלית בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ברורה, השלטון המרכזי צריך להתעסק באסטרטגיה, ברגולציה ובתקצוב, והביצוע צריך להיעשות ע"י הרשויות המקומיות. לשלטון המקומי יש את היכולת לבצע, הם מכירים את האנשים, את התושבים ואת צרכיהם. הם יודעים מה צריך בעיר שלהם ואיך צריך לבצע זאת, ולכן הדרך הנכונה היא פשוט לתת להם לעבוד. זה נוגע בכל תחום בהתנהלות היומיומית - בתחבורה, בחינוך וברווחה. כמובן שלרשויות שמתקשות יותר אפשר לעזור ברמה הביצועית, אבל ככלל נכון יותר לסמוך על הרשות המקומית שיודעת את עבודתה. בנוסף, בנושא התקצוב יש לנקוט בתקצוב דיפרנציאלי ובחלוקה הוגנת של משאבים לפי צרכי העיר כדי לדאוג לפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. אלה הן תובנות מעשור בו כיהנתי כראש העיר ירושלים, ואת התובנות האלה הבאתי איתי לכנסת. בעבודה הפרלמנטרית התובנות עוזרות להסביר בצורה מדויקת יותר את היחס הנדרש מהמחוקק אל הרשויות המקומיות, ולקדם דברים בנושא", משיב חה"כ ברקת.
ביזור מול ריכוז – מהי הגישה הנכונה יותר לטובת תפקוד איכותי ויעיל של הרשויות המקומיות בכלל ובעידן קורונה במיוחד?
"הגישה הנכונה ביותר היא ביזור סמכויות, כך, הבכירים יכולים להתעסק ברגולציה ובאסטרטגיה והרשות המקומית יכולה לעסוק בביצוע. ניקח לדוגמה את מטה קורונה – האנשים הכי חשובים במדינת ישראל דנים שעות על עניינים טקטיים שקשורים לרמת הביצוע בשטח, אבל בעצם מתעסקים בפרטים שהם לא צריכים לעסוק בהם, ולא בהכרח מצליחים לבצע את הדברים הקריטיים עבורם. בניהול הקורונה אנחנו רואים דוגמה מוחשית לכך ולכן הצעתי תוכנית ביזורית – 'המודל הישראלי', מודל שפיתחתי בסיוע מדענים ומומחים מתחומי הבריאות והכלכלה, בהובלת פרופ' אמנון שעשוע, ובשיתוף יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס וראשי רשויות. המודל מתמקד בשמירה על אוכלוסייה בסיכון ובהעברת סמכויות לשלטון המקומי, זאת לצד הקפדה מקסימאלית על הוראות 'התו הסגול'. מימוש המודל יאפשר להחזיר את המשק ואת מערכת החינוך לפעילות מלאה, ובכך להימנע מסגר שלישי".
מודל כחול לבן
בדומה למודלים שאומצו בבריטניה, בספרד ועוד, המודל הישראלי מאציל סמכויות ממשרדי הממשלה השונים לרשויות המקומיות, אשר ינהלו ויתפעלו את המערכים השונים בהם אוכלוסיות בסיכון, נדבקים ומבודדים, אכיפה של הוראות התו הסגול ומניעת התקהלויות. לצורך כך, יוקם מרכז שליטה ובקרה בו מועבר המידע הרלוונטי להתנהלות השוטפת באופן דו-כיווני – מהמדינה לשלטון המקומי ולהיפך. הרשויות המקומיות ינהלו מערך ניטור וטיפול באוכלוסייה בסיכון, שידאג לצרכיהם ולמתן שירותים וציוד שישמרו עליהם, תוך ליווי והדרכת מי שיוכל לצאת לעבוד ומי שיעבוד מהבית, ולמימון ע"י המדינה של אלו שייאלצו להישאר בבתיהם בשל הסיכון. את המהלך ילווה מערך דוברות והסברה ייעודי אשר ינגיש את המידע לאזרחים, וכן מערך פיקוח ואכיפה מובנה שמחלק את הסמכויות בין השלטון המקומי לגופי האכיפה הרשמיים במדינה. ביצוע כלל הפעולות צפוי להוריד את התחלואה בקרב האוכלוסייה שבסיכון פי 4. כמובן שבמקומות בהם יש קושי ייכנס פיקוד העורף ויעזור לרשות המקומית לבצע את תפקידה.
"כך ראש הממשלה והצוות שלו יוכלו להתעסק במה שהם צריכים להתעסק, באסטרטגיה ובניהול על של המשבר, אבל את הביצוע ישאירו לשטח כי הרשויות המקומיות עושות את זה הכי טוב ויודעות לטפל באנשים שלהן", מדגיש חה"כ ברקת.
מתוך התוכנית הכלכלית שהצגת לראש הממשלה, כיצד יש לתגמל ולתקצב את הרשויות המקומיות לתפקוד טוב יותר בעידן קורונה, לעניין בעלי עסקים קטנים ומובטלים.
"תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים זו תמיכה בערים, ולכן חייבים להגדיל את חבילות הסיוע ולתת אותן כסיוע ישיר למקומות העבודה, כדי שיוכלו להישאר ולעמוד על הרגליים. לצד זאת יש לשנות את מודל החל"ת ולהעביר את הכסף למעסיק ולא לעובד, פעולה שתגרום לחזרה לעבודה. בנוסף, על המדינה להגביר את הסיוע בארנונה לעסקים בצורה בה הרשויות המקומיות לא יצטרכו לממן זאת. הדבר המרכזי הנוגע לרשויות המקומיות הוא ליישם את 'המודל הישראלי', שהצגתי לשמירה על אוכלוסייה בסיכון. המשך הסיוע הכלכלי לעסקים ולעצמאיים, עידוד החזרת עובדים למעגל העבודה, פיצוי מלא לעסקים ולאוכלוסיות שנפגעו ומימוש המודל הישראלי, יעזרו להימנע מסגר כללי נוסף ויאפשרו לחזור לשגרת קורונה בצורה חלקה ומהירה יותר, עד שיגיעו החיסונים".
עידן חדש מקצועות חדשים, מהי משנתך בעניין הסבת עובדים ומקצועות – לטובת הנעת המשק והכלכלה בישראל 2021?
"נושא ההכשרות המקצועיות הוא אחד הנושאים הקריטיים כדי להחזיר אנשים לעבוד, ולדאוג להם לפרנסה. העולם משתנה כל הזמן לנגד עינינו. הקורונה האיצה תהליכים שכבר היו בעיצומם ולכן יהיו מקומות עבודה שייעלמו מעולם, אבל לצד זאת יש מקומות תעסוקה שמתפתחים ודווקא כן מחפשים עובדים חדשים. לצערנו, בכל השנים האחרונות המדינה עצמה לא הצליחה להקים מערך הכשרות יעיל שייתן את המענה לעולם החדש. יותר מכך, לפני כשבוע התקבלה החלטת ממשלה להקים מנהלת הסבות בתוך משרד האוצר. מלבד העובדה שהאוצר אינו גוף מקצועי וביצועי לנהל כזה מערך, ישנה מנהלת שפועלת במשרד העבודה שגם היא לא נותנת את התפוקה הרצויה בשנות פועלה. לפני כארבעה חודשים הצגתי לראש הממשלה ובכנסת תוכנית להסבת עובדים, שמציעה להעביר את האחריות והמשאבים על ההכשרה המקצועית מהמדינה למעסיקים ולמקומות העבודה עצמם. בניתי אותה לאחר התייעצויות עם המגזר העסקי, והיא מבוססת על מודל שפועל בהצלחה כבר במספר מדינות בעולם, לפיו יש להקים 'מנהלת מעסיקים' אשר תרכז את נושא ההכשרות המקצועיות ותנוהל ע"י המגזר העסקי, זאת מתוך הבנה כי הידע והניסיון כבר קיים אצלו לצורך ניהול תהליך הכשרת העובדים הנדרשים להכשרות מפעליות וענפיות – כיום ובעתיד. כשיינתן להם המנדט, הם יודעים ויכולים להכשיר כ-100 אלף עובדים בשנתיים הקרובות. מתווה ההפעלה הוא לממן את ההכשרה, תוך שהמעסיקים יתחייבו לקלוט את העובדים מיד עם תחילת ההכשרה ולהעסיק את העובדים לאחריה לתקופה מוסכמת. היום יש במשק כמיליון מובטלים, ואם נאמץ את המודל הזה יהיה לנו פתרון מידי לכ-100 אלף מובטלים וחל"תניקים שמשוועים לחזור לעבוד ולפרנס את משפחתם".
7 עצות לראשי ערים ורשויות לתפקוד בשגרה ולתפקוד במשבר.
"יש רק עצה אחת חשובה: תמיד תהיו קשובים לתושבים שלכם. אתם עובדים בשבילם ולמענם לכן תעשו הכל כדי לדאוג להם סביבת חיים ולפתרונות שיגרמו להם להישאר לרצות לגור עם משפחתם בעיר שלכם".
תוכנית החיסונים לקורונה בוודאי תצא לדרך בקרוב. לו היית היום ראש רשות כיצד היית נוהג בענין החיסונים, תפעולית, לוגיסטית, הסברתית, כדי שתושביך יגיעו להתחסן?
"צריך לאפשר לעניין החיסונים לקרות באופן טבעי, בדיוק כמו שקורה עם חיסוני השפעת. אנשים יבואו כי הם חיו פה בשנה האחרונה והם רואים את ההשפעות של הקורונה, זה חשוב להם. הם לא יבואו כי יכריחו אותם".
בפן האישי, היכן תפסה אותך הקורונה, האם היו תוכניות שנאלצת לבטל?
"גם אני אבא לשלוש בנות ויש לי הורים מבוגרים, וכמו כולם אני מודאג מהמצב ודואג לבריאותם. כמובן שהקורונה שיבשה הרבה מהתוכניות וגרמה למשפחה להיפגש פחות מאשר בשנה רגילה ולחגוג אירועים רבים מרחוק, אבל כולנו מבינים שהמצב זמני ושצריך לקחת נשימה עמוקה כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו. עכשיו כשהחיסונים בדרך, אני מאמין שהרגע הזה קרוב מתמיד".
עצה טובה לראש הממשלה ולשר הבריאות, בניהול משבר הקורונה.
"במהלך השנה האחרונה נפגשתי לא פעם עם ראש הממשלה ושר הבריאות והעברתי להם את העצות והרעיונות שלי כיצד להתמודדות עם הקורונה ולעזור למובטלים ולעסקים הקטנים והגדולים כאחד. חלקם התקבלו והמעט שעוד נותרו יישארו בינינו".
הנבואה ניתנה אמנם לשוטים, ובכל זאת: היכן תהיה ישראל יום אחרי שיוכרז שמהגפה הזו נעלמה מן העולם?
"אם נפעל נכון, נאמץ את הרעיונות שהועלו, נעזור לעסקים ולמובטלים, ונשמור על היכולת שלנו לעבוד ולהתקדם מתוך משבר, נצליח לצמוח בקצב מהיר יותר ממדינות אחרות בעולם, ונצא מהמשבר חזקים יותר, בריאותית וכלכלית".
