הקורונה תפסה את העיר ירושלים ואת משה ליאון (59), העומד בראשה, בעיצומן של ההכנות לחגיגות פורים, עם תוכניות לעשרות אירועים גדולים שנאלצה העירייה לבטל.
ליאון כיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, למוד מצבים מאתגרים, מתפקידיו השונים עד שהגיע לכסא ראש העיר בשנת 2018. הוא בוגר לימודי תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, מתגורר בשכונת רחביה, עם רעייתו סתוית, להם ארבעה ילדים ותשעה נכדים.
כיצד מנהלים את בירת ישראל תחת קורונה?
"העיר עברה לניהול תחת סגר (מצב חירום) עם מספר המאומתים הגדול במדינה, משימה מורכבת שהייתה חדשה לכולנו ובשיתוף פעולה ראוי לציון עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. הצלחנו בשני הגלים להשתלט על המצב ולהוריד את מספרי המאומתים. הצלחנו בזכות שלל יוזמות מיוחדות שהתחילו בירושלים ולאחר שהצליחו יושמו בעוד מספר רב של רשויות במדינה. פעמיים בשבוע אני מקיים הערכות מצב אצלנו בעירייה יחד עם פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד"א, מנהלי העירייה, נציגי קופות החולים ומנהלי בתי החולים ממזרח העיר וממערבה", מספר ליאון.
תובנה שלך כראש עיר להצלחת ההתמודדות עם המגפה?
"המפתח להצלחה הוא שיתוף פעולה ואחידות בין כלל הגורמים הפועלים למען מיגור הנגיף בעיר ובמדינה, והיום שרוב העיר מוגדרת ירוקה אני שמח לומר שהצלחנו. זוהי עבודה של כולנו יחד ואני גאה בכל הצוות הזה שניהל את הקורונה בעיר המורכבת והגדולה ביותר בישראל. בנוסף לניהול השוטף, מיד עם פרוץ המגפה זיהינו בעירייה גם את ההזדמנויות שמביאה איתה המגיפה בשלל תחומים. בפן התשתיתי, האצנו משמעותית את עבודות התשתית בעיר, שדרגנו כבישים ורחובות, שדרגנו את הגנים הציבוריים, הוספנו נתצ"ים וביצענו עבודות תחזוקה רבות ברחבי העיר".
איך מתנהלת העירייה מבחינה כלכלית בעידן קורונה?
"זה אכן אתגר גדול. בחרנו לסייע לאלה שנפגעו במיוחד מהנגיף – העסקים הקטנים ובינוניים. הענקנו פטור מארנונה לשלושה חודשים, פטרנו את בעלי העסקים מאגרת שילוט לשנה זו ולשנה הבאה, הענקנו פטור מהוצאת כסאות ושולחנות למרחב הציבורי, סגרנו לסירוגין רחובות ראשיים והפכנו אותם למדרחובים כדי לאפשר לבעלי העסקים להתרחב כמה שיותר למרחב הפתוח ואף ליהקנו אמני רחוב ומופעי רחוב על מנת לאפשר פרנסה גם לאומנים שנפגעו מאוד. בימים אלה אנו מגבשים תוכנית סיוע נוספת לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים שתסייע להם לשרוד את התקופה המורכבת הזו. העסקים הם מרכיב משמעותי במנוע הצמיחה של העיר".
כיצד אתם מטפלים בפן החינוכי – לימודי, בעיר רבת מגזרים?
"בפן החינוכי ירושלים מובילה, לנוכח העובדה שגודלה של העיר היה לטובתנו. הייתה לנו את האפשרות גם כלכלית וגם פיסית לייצר מרחבי לימוד רבים, בעיר שיש בה כ- 287,000 תלמידים מכלל המגזרים עם מנעד רחב של צרכים. חילקנו עשרות אלפי מחשבים, טאבלטים וטלפונים כשרים לתלמידים, הכשרנו את המרחבים הציבוריים לקליטת תלמידים, גייסנו עובדי הוראה חדשים, שייסעו לנו במערך הלוגיסטי. מנהל החינוך של עיריית ירושלים ערך השתלמויות זום למורים בכל רחבי הארץ שלמדו איך להתמודד עם הלימודים מרחוק. למרות כל זאת, כמו כולנו, אני עדיין מייחל לחזור למתכונת לימודים רגילה. השגרה חשובה ואת האינטראקציות הרבות שיוצר בית הספר אי אפשר להחליף בזום. ירושלמים הם אנשים חמים, אוהבים את ה'ביחד'".
ירושלים היא עיר עם מגוון דתות ועדות. מה עשתה הקורונה לפן החברתי - קהילתי?
"ירושלים היא עיר עם עמותות פעילות רשומות, שמחתי לראות את ההתגייסות של כולן בסיוע בחלוקת מזון, תרופות, סידורים למבודדים ולחולים. דוגמה טובה לכך היא היחסים עם תושבי מזרח העיר שהתחברו עם העירייה, בעקבות הקורונה. בתפיסתי, ירושלים מאוחדת היא ירושלים מאוחדת בכל המובנים. תושבי מזרח ירושלים הם כמו תושבי מערב ירושלים, אני דואג לצרכים של כולם ללא הבדל, נמצא בקשר שוטף עם המוכתרים, מנהלי בתי הספר ומנהלי בתי החולים במזרח העיר. זכור לי רגע אחד מרגש והיסטורי במיוחד, בו בפעם הראשונה, לבקשתי, ביום העצמאות עבר מטס ההצדעה של חיל האויר מעל בתי החולים במזרח העיר. ישנם גם דברים טובים שהביאה איתה הקורונה, רגעים שאני בטוח שיביאו את ירושלים למקום טוב יותר ביום שאחרי".
כיצד אתה מעריך את תפקוד הממשלה בנושא הקורונה עד כה?
"אני חושב שממשלת ישראל תפקדה היטב. יש לנו נטייה לשכוח שהקורונה חדשה לכל העולם, לא רק לנו. לשבת ולקבל החלטות בתקופה כזו זה לא דבר פשוט, אני מעריך מאוד את העבודה של הממשלה ושל ראש הממשלה. אישית זכיתי לשיתוף פעולה מלא ולאוזן קשבת לכל צורך".
מהם הכישורים הנדרשים לראש רשות בעידן אי ודאות?
"ניסיון בעיקר, לדעת לנהל תחת מצב חירום ותוך כדי לחץ. כל החלטה שמקבלת הממשלה משפיעה על כל המדינה אבל בסופו של דבר כשהתושבים רוצים תשובות הם פונים לרשויות. ארגז הכלים אתו הגעתי לתפקיד סייע לי במשבר הזה ומסייע גם בהתמודדות היומיות. ניסיון הוא קריטי, בעיקר בעיר כמו ירושלים שהיא בעצם שלוש ערים שונות מחוברות".
כיצד מנהלים עיר בשגרה לצד קורונה?
"אנחנו ממשיכים לקדם את תוכניות הפיתוח והבנייה, בונים מיליוני מטרים של תעסוקה, משפרים את אזורי התעשייה של העיר, לדוגמה עטרות, ומקדמים בניית דירות בקצב מואץ מתוך מטרה וחזון להפוך את ירושלים לעיר המובילה בישראל. עתודות ההייטק הרבות המפותחות היום, יחד עם החינוך המצוין והמגוון הם עתודות המחר ובכך אנו משקיעים ונמשיך להשקיע".
האצלת סמכויות לרשויות – מה דעתך?
"חשוב מאוד. אין מי שמכיר את העיר טוב יותר מראש העיר. ראש העיר מכיר מצוין את תושבי העיר וצורכיהם. הממשלה גם מסכימה איתנו על זה וזכיתי לשיתוף פעולה ראוי לציון מכלל הגורמים".
רעיון מקורי ומיוחד בירושלים לענין קורונה?
"הפעלנו את פרויקט 'אנשי חיל', במסגרתו העסקנו בשכר נציגים שתפקידם היה לדאוג לצרכים של המבודדים והחולים בבתים; פינוי האשפה לפח המרכזי, קניית מזון ותרופות, דאגה שלילדים תהיה תעסוקה ולא ייצאו מהבית. הפרויקט תרם להפחתת התחלואה כך שמשרד הביטחון הרחיב את הפרויקט לרשויות נוספות".
ירושלים - מבט עירוני
ראש העיר: משה ליאון.
מספר תושבים: כמיליון איש, המהווים 10% מתושבי מדינת ישראל.
שטח שיפוט: משתרעת על פני 126 קמ"ר.
מיוחד: ירושלים היא העיר הערבית הגדולה בישראל העיר חרדית הגדולה בישראל ובאופן כללי העיר הגדולה בישראל בפער של פי 2 מהעיר הבאה אחריה תל-אביב.
