"את המנגינה של נתניה, גם הקורונה לא תפסיק", אומרת מרים פיירברג-איכר, ראש העיר נתניה, המנהלת עיר בת כרבע מיליון תושבים, שהוגדרה בתחילת משבר הקורונה "עיר אדומה". הודות לניהול מקצועי של המשבר ושיתוף פעולה של תושבים, כיום מוגדרת נתניה כ"עיר ירוקה". החלטות אמיצות וחשובות שקיבלה פיירברג-איכר הובילו לקטיעת שרשרת ההדבקה ולהורדת התחלואה, בין ההחלטות: הקמת משל"ט עירוני - מרכז שליטה לקורונה, הסברה ממוקדת ואינטנסיבית לתושבים, אכיפה בלתי מתפשרת, הקמת מערך תשאול עירוני לבדיקות אפידמיולוגיות, הצבת מתחמי "דרייב-אין" ו"ווק-אין" לבדיקות קורונה ועוד.


הריביירה של ישראל
העיר נתניה השוכנת לאורך מישור החוף, היא העיר השביעית בגודלה בארץ. פיירברג-איכר שהובילה את העיר בשני העשורים האחרונים לשגשוג ולפריחה, מיצבה את נתניה כאחת הערים הבולטות מבחינה נדל"נית, כלכלית, תיירותית ועוד. פיירברג-איכר, בעלת תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת "בר אילן", החלה את עבודתה בעירייה בשנת 1972 כעובדת סוציאלית, כשניהלה את האגף לשירותים חברתיים. לאחר מכן ניהלה את מנהל החינוך, הרווחה, ספורט והבריאות בעירייה, כיהנה כחברת מועצה ובשנת 1998 נבחרה לראשות העיר נתניה, ראש העיר הראשונה בישראל שהיא אישה.
לא בכדי מכונה נתניה כ"ריביירה של ישראל", שכן מדובר בעיר קיט ונופש שלאורכה חופים מרהיבים בלתי נגמרים. בחודש מרץ האחרון, עם פרוץ מגפת הקורונה, התכוננה העיר נתניה לארח כמדי שנה באביב ובקיץ תיירים רבים.
מהן הפעולות שנקטה העירייה לצמצום תחלואת הקורונה?
"הקמנו מיידית 'פורום קורונה עירוני' בראשו מנכ"ל העירייה, יורם כהן וכולל את בכירי העירייה, בו דנים בסוגיות מרכזיות בהיבטים רוחביים של כלל אגפי העירייה. בנוסף הנחיתי להקים את המשל"ט העירוני בניהול הרווחה והשירותים החברתיים ומינהל האכיפה והפיקוח ובשיתוף פיקוד העורף, משרד הבריאות ומשטרת ישראל. שילוב הזרועות בין הגורמים האלה סייע לנו בצמצום התחלואה בעיר וכך, נתניה שהוגדרה בתחילה כ'עיר אדומה', היא כיום 'עיר ירוקה'. לאורך כל הדרך הענקנו תמיכה, ליווי וסיוע רגשי: לחולי קורונה ומבודדים, לאוכלוסיית הגיל השלישי ולכל מי שהיה זקוק לבידוד במלונות. הקמנו מערך חקירות אפידמיולוגיות משניות, הענקנו מענה סוציאלי חברתי לחולים מאומתים ומבודדים וביצענו הסברה ממוקדת לאוכלוסיות השונות והגברנו את האכיפה בצורה משמעותית במוקדי סיכון".
איך בכל זאת שמרתם על המורל בעיר?
"הפסיפס האנושי של תושבי נתניה הוא ייחודי, הנתנייתים חמים, אוהבים ורגישים ובשעת משבר כולם מתגייסים למען כולם והיה חשוב לנו לטפח את הערבות ההדדית ובמקביל – לשמור על מצב הרוח של מגזרי האוכלוסייה השונים. בתוך כך – הובלנו במהלך הסגר מתכונת דיגיטלית של מופעי תרבות, העשרה, סדנאות בישול ואפילו שעות כושר ובעניין זה היינו מודל לערים אחרות. ביום העצמאות, קיימנו תהלוכת הצדעה מרגשת לכוחות הביטחון וההצלה, כאשר תושבים מריעים מהמרפסות. בנוסף, קיימנו 'מסיבות מרפסות' ברחבי העיר עם די ג'יי שהרקיד את התושבים, ואפילו הצענו לזוגות המעוניינים להינשא לקיים את טקס החופה במקומות שונים בעיר, הכל כמובן בכפוף להנחיות משרד הבריאות.
"לצד החשש והקושי מהמגפה, שמחתי לראות את התגייסות התושבים האחד למען השני ובעיקר למען האזרחים הוותיקים. בסיוע עמותות, ארגונים ומתנדבים שפועלים כאן בימים של שיגרה, הענקנו סיוע נרחב של סלי מזון לאוכלוסיית הגיל השלישי, חילקנו ערכות הפוגה לילדים ודאגנו להביא תרופות לאנשים שלא יכלו או שחששו לצאת מהבית.
"בהיבט החינוכי הקפיד מנהל החינוך על קשר אישי עם התלמידים. לצד הלמידה בזום, התקיימה למידה 'מחוץ לקופסה', וניתנו שעות הוראה פרטניות לתלמידים. כמו כן, הושם דגש רב על החוסן הרגשי של התלמידים וניתנו תכניות הכלה ייעודיות, שיחות עם פסיכולוגים ואפילו ביקורי בית בבתי התלמידים. אחת התכניות המעניינות היא 'תוכנית שקנאי', במסגרתה מתנדבים נרתמו לשעת קריאה לילדי כיתות א' ו-ב' בדרך של יצירה, חוויה ומשחק.
"למען בעלי העסקים הקטנים שחוו קושי רב וספגו ירידה בהכנסותיהם, נרתמה העירייה והקימה 'קניון וירטואלי' – שבו הוצע לבעל עסק לפתוח חנות אינטרנטית לרכישת און ליין ללא תשלום ודמי ניהול. ה'קניון' מונה כיום מאות עסקים מקומיים ומעודד את הרכש המקומי. במקביל – יצאנו בקמפיין 'נתנייתים קונים רק בנתניה' לרכישת מוצרים בעיר. בנוסף, הענקנו הנחה בגובה של 40% באגרת השילוט השנתית לכל בעלי העסקים שהיו סגורים, זאת לצד פטור גורף מאגרת כיסאות ושולחנות לכל שנת 2020 ופטור מארנונה לחודשים מרץ- מאי לכל המגזר העסקי".
ניתן להמשיך בפיתוח העיר בתקופת הקורונה?
"בהחלט. בצד פיתוח מתחמי מגורים חדשים, אנו ממשיכים לקדם תכניות התחדשות עירונית, כאשר בתקופת הקורונה אושרו מספר פרויקטים חשובים של פינוי-בינוי בשכונות הוותיקות של העיר ובמרכזה. לא פחות חשוב הוא פיתוח מסגרות רווחה וקהילה כמו הקמת מרכז סיוע לעיוורים ולקויי ראייה (מרש"ל) שהקמנו במיוחד לפעילות ולרווחת העיוורים ובני משפחותיהם. אני מאמינה כי דווקא בתקופת הקורונה, כאשר אנשים סובלים מבדידות וניתוק חברתי, חשוב היה לפתוח את השירות החשוב והמשמעותי למען מגזר זה באוכלוסייה".
מה נדרש מראש רשות בתקופת קורונה?
"את מה שנדרש בדרך כלל מראש עיר שרוצה ומצליח לקדם את העיר ואת איכות חיי תושביה: כושר מנהיגות, יכולת הבנת הצרכים השונים בעת שיגרה וחירום ובמקרה של קורונה – יכולת להגיע לתושב, לתקשר אתו, לנקוט בכל אמצעי ההסברה הנחוצים וכמובן - ניהול מערכת אכיפה משמעותית".
איזו עצה טובה היית נותנת לראש הממשלה?
"להעניק יותר סמכויות לשלטון המקומי ולמצוא דרך לחייב את עובדי מערכת החינוך לעבור בדיקת קורונה קודם כניסתם למוסדות החינוך".
איפה את רואה את נתניה בעוד 5 שנים?
"נתניה כבר מיצבה עצמה כעיר תיירות מובילה בארץ ולהערכתי, עם אישורה והקמתה של מעגנה, עם הקמת שוברי גלים ופתיחתם של חופי רחצה נוספים וכן בנייתם של בתי מלון יוקרתיים ואטרקציות תיירותיות מתוכננות - נתניה תהווה מוקד משיכה ארצי לתיירות נכנסת ולתיירות בינלאומית. בצד זה, נמשיך להשקיע חשיבה ומשאבים במערכת החינוך, בקליטת עלייה, בפיתוח אזורי תעסוקה מתקדמים, בקידום נגישות תחבורתית וכמובן בפיתוח ריאות ירוקות נוספות לעיר".
נתניה - מבט עירוני
ראש העיר: מרים פיירברג– איכר.
מס' תושבים: 254,000.
שטח שיפוט: 29,040 דונם.
מיוחד: עיר תיירותית השוכנת לאורך מישור החוף.





