צמד המילים "שגרת חירום", מוכר היטב לאנשי שדרות. בעיר שכבר יותר מעשרים שנים מתמודדת עם ירי קסאמים כחלק מהשגרה, ערוכים ומכירים תרחישים המחייבים ההיערכות לזמני חירום. ומכיוון שכך, גם עם הקורונה שהגיעה בהפתעה ידעו בעיר איך להתמודד.
"כשאני נשאל איך אני מחלק את הזמן שלי אני אומר שאני קם בבוקר כראש עיר שעוסק בהכל מלבד בביטחון, ומצד שני אני עושה כל דבר שקשור רק לביטחון", אומר ראש העיר אלון דוידי. "בתוך המעגל הזה אני יודע ולמדתי לתפקד, וכך גם בקורונה התחלנו מיד להניע מהלכים פנימיים ולא בדקנו כל הזמן מה אחרים יכולים לעשות למעננו".
צבע ירוק והרבה אמונה
תשעה חודשים מתחילת המשבר צבועה העיר שדרות בירוק, עפ"י ערכים של 2.9,2.8 בשיטת הרמזור. "יש לנו היום כ-17 חולים, אבל זה עולם אחר לגמרי מהיכן שהיינו בגל השני שבו התמודדנו עם למעלה מ-300 חולים, ומאות משפחות בבידוד", אומר דוידי.
דוידי (47), נשוי ואבא לשבעה ילדים, בוגר תואר ראשון בחינוך ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, מכהן בראשות העירייה כבר שבע שנים בהם רשמה העיר הישגים רבים בכל תחומי החיים. תנופת הפיתוח בעיר נובעת בין השאר מהחזון של דוידי המאמין בעיר, בתושבים ובפוטנציאל העצום שלה. אותו מרץ לעשייה הוביל אותו גם במשבר הקורונה לא להרים ידיים.
"אתה לא יכול לשלוט בקורונה, אבל אתה בהחלט יכול לשלוט במצב הרוח של התושבים וביכולות שלך לסייע למבודדים, למאושפזים ולבני המשפחות שלהם", אומר דוידי. "אם זה בעזרה חומרית, באוכל ובתרופות, במוקד עירוני שנותן מענה לכל פנייה ובקשה ואם זה כמובן באמצעים להעלאת המורל כמו ערכות פנאי שאנחנו מחלקים לתושבים. זה מה שנקרא לחיות מצד אחד בשגרה ומצד אחד בחירום. עיריית שדרות היא אחת העיריות שיכולות ללמד את כל מדינת ישראל ואפילו את העולם כולו איך קמים בבוקר והולכים נגד הרוח ובסוף היום מתקדמים".
איזו פעילות ייחודית לשדרות נעשתה בעת הזו?
"סייענו לעסקים קטנים שמשלמים מחיר כבד בגלל כל המגבלות. הובלתי קמפיין משלוחים על חשבון עיריית שדרות וקראנו לתושבים להתקשר למוקד ולהזמין אוכל ממסעדות, כשמי שמשלם את שכר השליחים זו העירייה. בסוף חודש אחד ראינו למעלה מחמשת אלפים הזמנות שהעירייה דחפה למגזר הזה. עכשיו, לדוגמה, אנחנו משיקים יריד תעסוקה וירטואלי בעקבות סקר מפעלים וחברות שהעירייה עשתה. מרמת הפיצוצייה והמסעדה שזקוקה למנקה או טבח עד לאלביט, שם דרושים אנשי הייטק ובעלי תארים אחרים. כך, אנחנו עם לשכת התעסוקה, עוזרים ומעודדים את התושבים למצוא מקום עבודה".
מה ממדי האבטלה בעיר?
"לפני משבר קורונה הגענו לערכים של 5% -5.7% אבטלה שזה מאוד נמוך, אבל היום כל העסק השתבש ומצבנו הוא כמו בכל מדינת ישראל. למרות זאת אנחנו מנצלים את הזמן ועושים סקר בשוק למקצועות מבוקשים, כשהעירייה בשיתוף חברות שונות מייצרת מלגות מוכוונות ללימודים פלוס השמה וקליטה. לדוגמה בדקנו עם חברת קוואליטסט, שעוסקת בבדיקות תוכנה, מה דרוש לה והבנו שהם מחפשים באזור הדרום אנשים שיוכלו לעבור הכשרה קצרה של כמה חודשים. עלות ההכשרה, קרוב לעשרים אלף שקל, ועיריית שדרות התחייבה לחמישים מלגות לתושבים שיעברו את ההכשרה, יסיימו את הקורס ויקלטו מיד בעבודה. בתחום אחר מצאנו חוסר גדול במנופאים ובעגורנים, ובשיתוף לשכת התעסוקה, התאחדות העגורנים והתאחדות הקבלנים בנינו קורס ל-25 תקנים למנופאים. אנחנו בעצם לומדים מה דרוש לשוק ועל בסיס זה בונים קפסולות של תעסוקה. את הרעיון הזה הצגתי בפני ראש הממשלה ושר האוצר, ואני בהחלט חושב שאפשר לאמץ את המודל הזה ברמה הלאומית. כשמדברים על היכולות של ראשי הרשויות מתייחסים בדרך כלל לנושאי החינוך, מוקדי קורונה וכו', אבל בהחלט יש לעירייה מה לומר גם בנושא התעסוקה החשוב. העירייה מבינה טוב יותר מה התושבים שלה רוצים, מה התושבים שלה יכולים ולאן התושבים שלה יכולים להגיע".
ואיפה עומדים לדעתך היחסים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי?
"יש ריכוז סמכויות גדול בשלטון המרכזי. זה כנראה משהו מנדטורי. אבל יש פה ושם שינויים לטובה. לדוגמה בנושא הביטחוני, אחרי פגישות ודיונים בין ראשי הרשויות באזור ונציגי הממשלה החזירו לנו השבוע תקציב בסך מיליארד מאה מיליון להטבות והשקעות ביישובי עוטף עזה. זו דוגמה קלאסית לתוכנית שיצאה לפועל בזכות שיח בין ראשי הרשויות ונציגי הממשלה, ואני חושב שבשלטון המרכזי מתחילים להפנים שצריך לתת הרבה יותר משמעות לשלטון המקומי. יש לנו את הכלים, את רמת המקצועיות הטובה ביותר ובעיקר את הקשר עם התושבים שלנו".
כלומר הענקת סמכויות ורחשי השטח חיוניים בעיניך.
"כמובן, ואני מקיים את זה גם אצלי. עכשיו החזרנו את כיתות ה', ו' ללימודים. נתתי למנהלים מודלים להפעלת הלימודים, אם זה בקפסולות, לימודים אחר הצהריים ועוד, הם מחליטים מה טוב ומתאים להם. בדיוק כך הדברים צריכים להתנהל בינינו, הרשויות, לבין השלטון המרכזי. לנו יש את הכלים, אתם תקבעו לנו מסגרת וכללים ותיתנו לנו סמכויות".
איזו עצה טובה היית נותן לראש הממשלה?
"ראש הממשלה נמצא בקשר שוטף עם ראשי רשויות רבים והוא מכיר את הכוח שיש להם. לכן אני חושב שאת הכוח הזה צריך ליישם במשבר יום יום ושעה שעה, אבל הדבר הכי חשוב להמשיך לעשות טוב למדינת ישראל".
איפה אתה רוצה לראות את שדרות בחמש שנים הבאות?
"לפני הכל אני מייחל שבעזרת השם שהטרור ייפסק, ונהיה שקטים בנושא הבטחוני. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל ולחשוב על דרכים נוספות על מנת לשנות את המאזן. הייתי רוצה לראות שבחשיבה הכללית שדרות ועוטף עזה הן חלק ממדינת ישראל, ושיתייחסו לאזור באופן שווה כמו לשאר האזורים בארץ. העיר שדרות עצמה עוברת תנופה אדירה ואני פועל היום לחיזוק הדמוגרפי שלה, ולהחזרת בני דור ההמשך לגור בעיר. במקביל אני עוסק בפיתוח אזורי תעשייה ואזורי תעסוקה בכל המובנים, אם זה הלואו טק והמידל טק וההי טק. והכי חשוב בעוד חמש או עשר שנים אני רוצה לראות את שדרות עם בני הדור הבא שלנו, חיים טוב יותר עם מגוון אפשרויות גדול יותר וממשיכים לאהוב את המדינה ואת העיר שלהם".
שדרות - מבט עירוני
ראש העיר: אלון דוידי.
מס' תושבים: 30,467.
שטח שיפוט: 10,400 דונם.
מיוחד: בשדרות שני אזורי תעשייה: פארק תעשייה "ספירים" (בשיתוף מועצה אזורית שער הנגב) המיועד לתעשייה נקייה וצפוי לספק 1200 מקומות עבודה ואזור התעשייה שדרות, לתעשייה כבדה ומלאכה שכיום מספק כ-800 משרות וצפוי להכפיל את סך המשרות. העיר ייחודית בהטרוגניות שבה, תושבים ותיקים לצד חדשים, עולים ממדינות שונות לצד צברים, חילונים ודתיים.
